בן פורת עלי עין

כחלק מתהליך הפיכתי לאישה מרוקאית
מן המניין, במטבח בניקיון ובווליום, אימצתי
גם את "בן פורת עלי עין" (חמסה, חמסה)
שהפך להיות פק"ל דיבור אחרי כל מחמאה
או מילה טובה על הילדים. למה?
 
 
מאז שנולדה בתנו הקטנה ועד היום, ארבע שנים בקירוב, יש לה נטייה לחטוף מכות מוזרות. את העניין בחנו מכל כיוון אפשרי – בין אם זה בגלל שהיא משתוללת או שסתם לא נזהרת בטיפוס על משהו או תוכך כדי משחק, בין אם מישהו עבר לידה וחבט בה או דרך על ידה/רגלה בכוונה או שלא בכוונה, בין אם סתם כך בלי אזהרה מוקדמת היא רגע אחד יושבת על הכיסא ובשני היא והכיסא הפוכים על הרצפה. בכל מקרה, התוצאה של כל המקרים שהוזכרו לעיל, ושלא הוזכרו, היא בדרך כלל חבלה מסוג זה או אחר, וברוך השם, עד היום היא הצליחה לצאת מזה איכשהו בשן ועין.
 
בהתחלה חשבנו שהיא פשוט שובבה וזו הסיבה. אחר כך, האשמנו אותה שהיא לא נזהרת ולא לומדת מטעויות. הסברה הבאה הייתה, משיכת תשומת ליבנו דרך המכות, ובעיקר, דרך הבכי והמסכנות שמלווה אותן. לבסוף, אחרי התבוננות וחקירה של כל הסיבות והתוצאות, הבנו שיתכן שיש פה מקרה של עין הרע.
 
אני לא ממש בעניין של עין הרע. עד לפני שהכרתי את בעלי, איש ממוצא מרוקאי, אני לא חושבת שממש שמעתי את המושג ובטח שלא התעמקתי בו. "טפו טפו טפו" (שהוא אגב מנהג נוצרי) לא אמר לי כלום מלבד משהו שאומרים אחרי מחמאה.
 
כחלק מתהליך הפיכתי לאישה מרוקאית מן המניין – במטבח, בניקיון (הייתי רוצה) ובווליום, הנחלתי לעצמי את האמרה "בן פורת עלי עין" ואני משתמשת בה על ימין ועל שמאל. זה הפך להיות פק"ל-דיבור אחרי כל מחמאה או מילה טובה על הילדים.
 
מאמרים נוספים בנושא:
חלה שכל כולה סגולה
הסגולה המושלמת
לדבש אין עוקץ
פרי אחד, 101 סגולות
לחם אבירים ופרשת המן – סגולה לפרנסה
סגולות וקבלות
 
ניסיתי לברר קצת מה זה עין הרע, אך מה שהבנתי הוא ככל שאני מתעסקת בזה יותר כך יש סיכוי לעין הרעה להידבק אלי ואל משפחתי, ושיש דברים שאל לנו לבחוש בהם.  אז הנחתי את כל העסק הזה על אש קטנה שלא יחליט, חס ושלום, לקפוץ עלינו פתאום בלי שום אזהרה.
 
ונעמי, נולדה תכולת עיניים. לא לי ולא לבעלי יש עיני תכלת בהירות כמו שלה, ולכן זו הייתה הפתעה גדולה לחזות ברכה הנולדת עם עיניים בצבע הים. בעלי נבהל וביטא תפילה חרישית: "הלוואי שישתנה לה צבע העיניים"…
 
בזמנו, לא הבנתי למה הוא הגיב כך, הרי עיניים כחולות נחשבות סמל ליופי בחברה שלנו. בכל מקרה, תפילתו לא נענתה ועד היום כל מי שרואה אותה מעיר על עיניה המאירות.
 
בין אם הבאנו עלינו עין הרע במודעות שפתחנו לנושא, או בין אם זה אורן של עיני התכלת שגרר אור אפל יותר, החלטנו שלא יזיק לקחת את הילדה למקובל כדי שתקבל ברכה.
 
הרבה זמן חיכיתי לזה, אבל בשבוע שעבר נקרתה לנו סוף סוף ההזדמנות, ובמסגרת חופשה משפחתית בצפת "קפצנו" לנהרייה, אל המקובל רבי דוד אבוחצירא.
 
תור של המון אנשים השתרך בכניסה וכבר חששנו שנצטרך "לבלות" שם כמה שעות טובות, אלא שגבאי טוב לב הבחין בבעלי שאחז בידיו את התינוק, והכניס דרך דלת צדדית שמובילה ישירות אל הרב.
 
"הילדה מקבלת מכות", מלמל בעלי מהר בהתרגשות, מבוכה והפתעה. הרב בירך ואמר "זהו. אין עוד מכות". ולפני שהם שמו לב, כבר הוצאו החוצה מן החדר אל הרחוב.
 
אני זוכרת שפעם חבר שלנו סיפר לי שהוא הלך לקבל ברכה אצל הרב ומאוד התאכזב. הוא ציפה לפגישה אישית בה הוא יוכל לשטוח את ליבו ובעיותיו, ושהרב יברך אותו ספציפית על כל בעיה. במקום זאת, הוא חיכה זמן רב בתור, לא הצליח להשחיל מילה, זכה לברכה כללית והוצא במהירות מעל פני הרב. תחושת האכזבה, כפי שהוא הסביר אותה, נבעה מהעובדה שהרב לא שמע את הבעיה, לא התייחס אישית אליו, ולכן לא הצליח לפתור את הבעיה בברכתו.
 
אבל לא כך הם פני הדברים. הקדוש-ברוך-הוא הוא צייר כל כך מוכשר שאנחנו נוטים לתפוס את המציאות שהוא צייר כאילו היא אמיתית וממשית. אנחנו שוכחים, בתוך סבך חיי היומיום שלנו, שיש הרבה מעבר למה שאנו רואים. הפן הרוחני של העולם והכוחות הפועלים בו נסתרים מעינינו רוב הזמן. אבל לא כך הדבר אצל המקובלים. הם רואים לשורש נשמתנו ויודעים לעשות את תיקון הנשמה של האדם העומד מולם, גם מבלי שנסביר להם את הבלי העולם הזה. לכן אם זכינו לברכה כללית, אל לנו להתאכזב. עלינו לזכור שהמקובל יודע ורואה גם בלי שנספר לו.
 
ובכל זאת, על אף שידעתי שהתיקון הוא של שורש הנשמה, שמחתי על תגובת הרב והקלה מילאה אותי כשאת הברכה שלו ליווה בקביעה שנגמרו המכות המשונות בחיי ילדתי.
 
אז שלום ולא להתראות לך "עין רעה". וברוך השם, הבעיה שלנו נפתרה.