עם מי התחתנתי?

רחלי היקרה שלום לך,

אני נפגשת עם בחור מקסים כבר שישה חודשים והוא רוצה שנתחתן. האמת, שאני קצת מהססת. אני לא מרגישה שאני מכירה אותו מספיק. חשבתי שאולי כדאי לדחות את העניין בשנה לפחות, ואולי גם לנסות מגורים משותפים ולראות איך דברים מסתדרים. אחרי הכל, חיי נישואין הם התחייבות גדולה. הוא לא רוצה לחכות כי הוא רוצה להתחיל את החיים המשותפים שלנו ולהקים משפחה. אגב, אנחנו בני 33. מה עושים?

מחכה לתשובתך, דניאלה.

דניאלה היקרה שלום גם לך,

לפני שאענה על שאלתך, אני רוצה לספר לך משהו על עצמי.

חודש אחרי שבעלי ואני נישאנו, סוף סוף, יצאנו לירח דבש באנגליה ובישראל. האמת, באנגליה עצרנו למשהו כמו יום וחצי. אבל את יודעת מה, את הסיפור שלי אתחיל דווקא מאנגליה.

בעלי ואני יצאנו שנה וחצי לפני שהתחתנו. אז ברור שהייתי בטוחה במיליון אחוז שאני מכירה את הבן אדם כמו שצריך. אבל הנה מה שקרה. ירח הדבש שלנו היה בחודש ינואר, וכמו שאת מבינה, ינואר באנגליה הוא מאוד חורפי והקור שם מקפיא. אני לא זוכרת בדיוק למה, אבל הגענו לשדה התעופה בשעת חצות. המזוודות החליטו להתעכב בשעה והתור למונית היה עוד חצי שעה של המתנה. אני חושבת שבאותו יום אפילו הייתה סופת שלג.

בכל מקרה, בשדה התעופה היה קררררררר, והייתה שם חנות של שתייה חמה פתוחה. ניגשתי לכיוון החנות כדי לברר עם המוכר כמה יעלה לי הקפה. מכיוון שעסקיו של בעלי הצריכו ממנו לנסוע רבות ברחבי העולם ובעיקר באנגליה, הוא כבר ידע איך לתרגם כסף אנגלי לדולרים אמריקאים. פתאום, הוא עמד מאחורי ואמר לי, "את יודעת כמה יקר הקפה הזה?!"

הלב שלי כמעט הפסיק לפעום. אלוקים אדירים… "מה?!" הסתובבתי כשהפה שלי פתוח ואני מסתכלת עליו. "אני קופאת מקור! לא אכפת לך??!" אני לא זוכרת אם בסוף שתיתי קפה או לא, אבל אני זוכרת שסבלתי מאוד מהעובדה שזה עתה התגלתה בפניי העובדה הכואבת – אלוקים אדירים, בעלי קמצן!!!

מאמרים נוספים בנושא:

איך אדע?!?

הגבר המושלם

האם הוא הבחור הנכון?
לומדים לאהוב
אהבה סטייל הוליווד

זוגיות ואהבה? בטח שזה אפשרי!
הבעל שאני צריך להיות
סוד הזוגיות המוצלחת
שניים זה ביחד

איך בוחרים בן זוג לחיים?

חכי, דניאלה, זה נהיה יותר גרוע. אני חושבת שבסביבות השעה שלוש הגענו למלון מפואר מאוד, וזה בגלל שבעלי השתמש בנקודות שלו כנוסע מתמיד (וחלילה שהוא ישלם על מלון כזה…) הבל-בוי שליווה אותנו הציע לשלוח לנו שוקו חם לחדר.

"זה יעלה לנו הרבה מאוד כסף", קמצני אמר כשהוא מתנשף.

"תודה רבה, אשמח לקבל את השוקו" אמרתי בנימוס לבל-בוי, ובקמצני בעטתי בלי שהבל בוי ישים לב.

בואי נאמר שהשהות שם באותו יום לא הייתה כל כך רומנטית.

כמה ימים אחרי, אנחנו עדיין נשואים (נס!) והנה אנחנו בצפת, עיר עתיקה בצפון ישראל, יושבים ומתענגים מארוחת בוקר מדהימה שהגישו לנו במלון המדהים שהיינו בו, מבנה עתיק מימי הביניים. לפתע פתאום, בין הביסים, קמצני אומר לי: "את יודעת, יום אחד נגור בישראל!"

המחשבות בראש שלי עברו במהירות מטורפת, חורקות רגע לפני שהן מתנגשות אחת בשנייה, ובאמצע הביס נשכתי את הלשון. "מה אמרת?!" העיניים שלי התחילו לבלוט החוצה מההלם והכאב. הסתכלתי עליו כל כך חזק שיכולתי לשרוף מהזעם שלי את המצח שלו. "אין שום מציאות, אפילו לא בחלומות שלך, שאנחנו עוברים לגור בישראל. לעולם לא נעבור לישראל! הבהרתי את עצמי, בן אדם?!" צעקתי… את יודעת, אני חושבת שבגלגול הקודם שלי הייתי רס"ר או קצין בצבא.

אנשים הסתובבו והחלו לנעוץ מבטים בזוג שהרס להם את ארוחת הבוקר הרגועה. גם אני הסתובבתי והסתכלתי מעבר לכתפיים שלי, מעמידה פנים שגם אני מנסה להבין מי הזוג הקולני הזה שהורס לכולנו את ארוחת הבוקר המרגיעה. נראה לי שבאותו רגע שנינו חשבנו לעצמנו, אם כי בשקט, עם מי לכל הרוחות התחתנתי?

עד עצם היום הזה, 13 שנים מאוחר יותר, בעלי עדיין טראומתי מהעיניים העיראקיות שלי. הם גרמו לברכיים שלו לרעוד. אבל היום, כשהוא רואה את העיניים העיראקיות שלי עומדות לצאת החוצה, הוא יודע לסגת יפה לאחור אחרת…

את מבינה, דניאלה? הנקודה שאני מנסה להסביר לך כאן היא, שלעולם את לא יודעת עם מי את מתחתנת. יש זוגות שחיים ביחד 15 שנים ואחר כך מחליטים להתחתן. פחות משנה אחרי החתונה הם מוצאים את עצמם ברבנות, גרושים. וזה קורה הרבה לצערנו.

חיי נישואין, חוץ מהעניין של המחויבות, ממנה אנשים מתים מפחד היום, היא כמו ניתוח רוחני. למרות שאתם שני גופים נפרדים, אתם נשמה אחת שהתחברה שוב. ואתם צריכים למצוא דרך לנתב ולהחיות את, אלוקים אדירים, המפלצת שאת ובעלך הפכתם להיות – שני ראשים בגוף אחד (כמו המפלצות מרחוב סומסום…)

בשורה התחתונה: חיי הנישואין משנים אותנו, את מי שאנחנו, ומוציאים מתוכנו את הטוב ביותר וגם את הגרוע ביותר. זו גם ההזדמנות היחידה והאמיתית לשים את צרכי בן/בת הזוג (ושל הילדים בהמשך) לפני אלה שלנו. ולמה זה כל כך חשוב? כי חיי נישואין מלמדים אותנו מהי אהבה!

וזה אומר, להוריד את האגו שטיפס עד לעננים ולעשות דברים שאת לא הכי רוצה לעשות אבל תעשי כי זה גורם לבן/בת הזוג לשמוח, לעבוד על מידות הנפש שלך – בעיקר על אלה שבאמת מצריכות עבודה ולא רק ליטושים, והרשימה עוד ארוכה. כל אלה דברים שאפשר ללמוד באמת רק במערכת הנישואים, בזוגיות עם מחויבות. זוג שחי ביחד בלי להתחתן תמיד יודע, איפשהו במוח האחורי, שיש דרך קלה החוצה. וזה, לעניות דעתי, אחת הסיבות שהם לא מתווכחים הרבה. אין להם את ההרגשה של 'אנחנו תקועים' בקשר לכל החיים. ואני יודעת, דניאלה, זה נשמע לא טוב ומדכא.

והנה עוד משהו: את צריכה להחליט אם שניכם נמצאים באותו עמוד של הספר – האם סגנון החיים שלכם זהה מבחינה רוחנית, חינוך הילדים ועוד. אם לא תבררו את זה עכשיו, זה עלול לגרום לוויכוחים מיותרים בהמשך. והרבה. לכן רצוי מאוד לטפל בזה, ובהקדם.

ואם הבחור נורמטיבי ואין לו שום בעיות נפשיות ושניכם רוצים את אותם הדברים בחיים – אז למה לא להתחתן? אתם לא נעשים צעירים יותר, את יודעת.

בהצלחה רבה, רחלי.