איך יוצאים מזה?

אלה הם הכללים בכל תחומי
החיים. שימוש בכלי הפשוט והמועיל
הזה של מודעות מחולל פלאים.
זה לא רק לעצמך, אלא גם לסובבים
אותך!

מודעות עצמית – חלק 2

לאדם שלמד לנתח לעצמו ממה הוא מרוצה, ומה טורד את מנוחתו ומעיב על ענייניו הפרטיים, החברתיים והמערכת המשפחתית שלו, עשויה להתגלות הפתעה, והוא אף יגלה פנים חדשות בתוך עצמו. הוא ילמד להבין כי למעשה הוא זה הגורם לעצמו נזק רב, על ידי שהולך שבי אחר רגשותיו המטעים.

במאמר זה נתמקד בעיקר בעניין הזוגיות, תובנות וכלים רבים שאפשר לקבל בניתוח עצמי.

ברגע שמכירים את תכונות האיש והאישה ומתוודעים להבדלים ביניהם, הרי על אף שעוד לא השתנה דבר בבית, כבר חל שיפור בהרגשתם. זה קורה משום שעד עתה הרגשות הגבירו את השוני ויצרו תחושות כי קיימת אי התאמה תהומית בינם לבין זוגם, ובשל כך הגיעו למסקנה מרחיקת הלכת כי הייתה זו טעות להקים את המשפחה במתכונתה הנוכחית. הם גם העמיקו את אכזבתם, המונעת בכעס עצמי על שבעוד מועד לא בירר יותר בן הזוג, לפני שהיה זה ‘מאוחר מדי’.

הרגשתם בכל הקשור לנישואיהם הייתה אפוא קשה, בין השאר משום ש"הבינו" כי רק הם סובלים, ואחרים לא. לכן גם הגיבו בחריפות לא נדרשת על התנהגותו של בן הזוג, לאחר שנתנו לה משמעות מעל ומעבר למה שהיא במציאות. אך לאחר שהבינו את ההבדלים בין איש לאישה וניתחו אותם, הם הפנימו כי אין זו תופעה אישית במשפחה שהקימו (בשל כך חשבו שנישואיהם הם הכושלים ביותר), אלא מצב אופייני. אין זה רק בבחינת ‘צרת רבים – חצי נחמה’, אלא שמראש ברא בורא העולם את האיש ואת האישה באופן שונה, מה שמביא להבדלים מהותיים בתגובותיהם.

מאחר שהבינו שאין זו בעיה אישית של בן זוגם, ה"מנסה לפעול נגדם" או "אינו מתחשב בהם", חשו הקלה נפלאה בהרגשותיהם. להקלה זו נודעו תוצאות מרחיקות לכת, שכן התוצאה הייתה שאנשים אלה הגיבו בזעם ובעלבון פחותים על התנהגות בן הזוג ה’לא מתחשב’. ההמשך היה כמתבקש: בן הזוג, ששמח לראות את השינוי הידידותי בהתנהגותם, נהג אף הוא באותה דרך. אם ינסו בני זוג אלה להתעמק במה שקרה, ייווכחו כי למעשה לא חל שינוי משמעותי – הם לא עברו טיפול מרחיק לכת, ובן הזוג לא עשה מפנה גדול ושינה מן היסוד את התנהלותו. בסך הכל הם הגיעו למודעות, הפשוטה למעשה, באשר למה שמתרחש בחייהם. המודעות, כפי שהזכרתי במאמר הקודם, היא אויב הרגשות הטורדנים המקשים עלינו ולעיתים הופכים את חיינו, וגם את חיי סביבתנו, לגיהינום.

צרכים מנוגדים

בכל פעם אני נדהם מחדש מול המציאות הבאה. כאשר בהרצאה לפני גברים אני שואל אותם: "מהי הציפייה החזקה ביותר שלך מבת זוגך?" התשובות מגוונות: הערכה, כבוד, התייחסות, אוכל טעים, תקשורת נכונה. ואז אני מציע את ההבנה הנכונה: "אתה מצפה שאשתך תביע שביעות רצון ממערכת הקשר שביניכם", וראה זה פלא: כולם מאשרים כי זו אכן המשאלה התחושתית המרכזית שלהם מבת הזוג. בדומה לכך, כאשר אני שואל בהרצאה לנשים מה הצורך החזק ביותר של האישה מבעלה, מתקבלות גם כאן תשובות רבות ומגוונות, כמיטב התפוקה של החשיבה האנושית. כאשר אני מציע את התשובה הנכונה – "שיסכים איתי שקשה לי", ההסכמה בקבוצת המאזינות מוחלטת. כולן מאשרות כי זו אכן המשאלה הבסיסית רבת העוצמה שמניעה אותן.

כאן אני מציע לאנשים לשים לב לדבר מעניין: הצורך החזק ביותר של האיש מהנישואין, והצורך החזק ביותר של האישה מהנישואין, עומדים למעשה בסתירה מוחלטת. הצורך של כל אחד מנוגד בתכלית הניגוד לצורך של זולתו. האיש, כאמור, זקוק שהאישה תדווח לו בעיניים בורקות כמה טוב לה, לעומת זאת, האישה זקוקה שהבעל יסכים איתה כמה קשה לה…

כאשר אנשים מבחינים בהבדלים הטבעיים בינם לבן זוגם, הדבר מקל עליהם מאוד, עד כי דומה שאבן נגולה מעל ליבם, על אף שלכאורה אמור היה להיות בדיוק להיפך – שהם יבחינו עד כמה הם שונים ועד כמה הקשר "חסר תקנה". אבל, מתברר כי עצם ההבנה שחדרה במפתיע לתודעתם, כי הפערים בין בני הזוג הם עובדות הבריאה בכלל ולא ‘תאונת דרכים’ של נישואין לא מוצלחים, או פגם אישי בבני הזוג שלהם או בהם עצמם – הבנה זו מייצרת רגיעה במערכת הקשר הרגשי. כלומר, המודעות לבעיה רק מקטינה ומרככת אותה ולא מעצימה אותה, כפי שהיה מתבקש, לכאורה, בשל ההבנה שאפסו הסיכויים שבן הזוג ישתנה.

דומה הדבר לאדם שחש שלא בטוב. הרגשה לא נוחה אופפת אותו. והנה, בבדיקה רפואית מתברר כי הפצע מתפתח מתחת אחת משיניו. הבעיה רק התגלתה, וכמובן, עדיין לא נפתרה אבל עצם מיקוד הבעיה, ובעיקר איתורה, כבר יגרמו שהאדם יגיד "כעת אני מרגיש טוב".

כוחה של ידיעה מוקדמת

ההבנה עד כמה חשובה המודעות לעבודות החיים המלוות את הנישואין, ממחישה לנו בין השאר כמה רבה התועלת של לימוד הנישואין, עוד לפני הקמת הבית וגם לאחר מכן. זאת, לא רק כדי ללמוד את הטכניקה הנכונה של הדו-שיח עם בן הזוג, או כדי לאלף את עצמנו בכללי התנהגות חכמים וטאקטיים יותר מאלה שאנחנו משתמשים בהם היום (שזה גם עניין שחשיבותו לא מבוטלת), אלא עצם ההבנה של ההבדלים ביניהם כבר עוזרת לאלה שבקרוב יהיו למשפחה אחת להיכנס ברגל ימין לנישואין, ולאלה שהם כבר משפחה – לחיות נכון את חייהם ולא ליפול לבורות ולפחים יקושים.

אם האיש והאישה יהיו מודעים להבדלים הבסיסיים ביניהם וגם יצוידו במידע הנכון על האופי הטבעי של בן הזוג שלהם, כאיש או כאישה, הרי כאשר הם אכן ייתקלו בקשיים הצפויים שכבר הובאו לידיעתם, הללו ייתפסו בעיניהם באורח שונה לגמרי, ורבים הסיכויים שהם לא יגיבו בהלם אל ההתפתחויות – שבלי מודעות היו מפתיעות אותם.

באותה מידה רבים הסיכויים כי אם יידע אדם אל נכון מה הן הציפיות של בן הזוג, הוא ישתדל לממש אותן, ובכך ישפר מאוד את נחת הרוח של בן זוגו ממנו ומהמשפחה בכלל, יקדם את האווירה הכללית במשפחה ויבנה נדבך חשוב נוסף בביתו.

כאשר אדם נתקל בקושי כלשהו בחייו, הרי הקושי מכה בו במספר כיוונים:

א. בהפתעה שהתגלתה לפניו.

ב. בתחושת הפגיעה האישית על ש"זה קרה לו" (ומכאן לא רחוקה הדרך למסקנה שזה כנראה לא קורה לאחרים, ואם כך הוא ‘מסכן’ במיוחד).

ג. מבוכה סביב השאלה ‘איך יוצאים מזה?’

ד. בניסיון למצוא דרך איך לא ייכשל שוב.

אבל, אם יידע האדם מראש שאין המדובר בתופעה כה מפתיעה, ובודאי לא מדובר בבעיה כלשהי שאופיינית לבן הזוג, ש’למזלו הרע’ הקים עימו בית – אלא זו היא המציאות שיצר הבורא, וגם תחדור לתודעתו ההבנה שמערכת זוגית היא קורת גג של קשר בין שני אנשים שכלל אינם דומים זה לזה – הרי יחסוך תקלות ועוגמת נפש רבות מאוד בדרך. הוא הרי לא יהיה מופתע, כי הוא יודע שזה קורה לכולם, גם האגו שלו לא נפגע, הוא יודע איך ‘לצאת מזה’, ואם למד היטב – הוא אף יודע איך לא להיכנס לזה…

המודעות לאופי האמיתי של הנישואין, אמצעי פשוט לכאורה, עשויה לשנות את החיים מן הקצה אל הקצה.

בין אדם לעצמו

אלה הם הכללים בכל תחומי החיים. שימוש בכלי הפשוט והמועיל הזה של מודעות – בתחום הרב יותר של הליכה בדרך הנכונה בחיים מבחינה יהודית – אנחנו מוצאים בחסידות ותנועת המוסר מנתחות את תכונות האדם, ואחת המטרות היא שיפור התנהגותו, אבל הדרך הראשונית שעיצבו לנו, שקודם כל יכיר האדם את תכונותיו, היא על פי הכלל שדיאגנוזה נכונה היא ראשית התרופה.

לשם כך צריך חשבון נפש. המרכיב העיקרי בחשבון נפש הוא הבנה נכונה ומודעות להתנהגות שאותה אנחנו מבקשים לשפר ולשנות, וידיעה מהי ההתנהגות הנכונה. ככל שנעמיק יותר בסיבות שגרמו לנו לנהוג פי שנהגנו, וככל שנסתכל היטב ונבין עד כמה שלילה ומקום לשיפור יש בדבר – כך נחוש דחייה כלפי אותה התנהגות לא נכונה או אף פסולה. הבנה זו עשויה לעזור לנו להתרחק מהסכנה שבחזרה על אותן פעולות שכבר סיכמנו בינינו לבין עצמנו כי הן שליליות.

תועלת בסיסית נוספת במודעות היא, שלימוד אישיותנו לפני ולפנים יעניק לנו התחלת תחושה של שליטה על עצמנו. שליטה עצמית היא המבוא להתקדמות ולהתעלות בכל תחומי החיים, אלה שבין אדם לחברו ואלה שבין אדם למקום. ואכן, כאשר פונה אליי אדם וקובל כי אינו מרגיש ביטחון עצמי ושמצב הרוח שלו לא תמיד מרומם, אחת ההצעות שאני מציע לו היא ללמוד ספרי מוסר או ספרים שנתחברו דווקא בדור האחרון, בנושא תכונות האדם, מתוך ההבנה שיכיר את עצמו יותר, רבים יותר הסיכויים כי יכול לשלוט על הרגשותיו ולהציב בממדים הנכונים את הקשיים שמפניהם הוא חושש. כך מצבו רוחו ילך וישתפר.

* * *
הרב שמחה כהן יועץ לענייני זוגיות, מחבר הספרים "הבית היהודי" ו"תקשורת עם קהל ויחיד".

(באדיבות מגזין "שעה טובה")