היד של אלוקים

ליאורה נולדה לחיים שנותנים לאדם את כל הסיבות להאמין שאין שום טוב בעולם הזה.
 
החיים בבית בו גדלה היו קשים מנשוא. חשמל ומים לא היו באופן סדיר, ולא בגלל שמדובר בחיים בשנים קדמוניות, אלא רק בגלל שאבא שלה היה 'שותה' את כל המשכורת עם האלכוהול שצרך, במקום להשקיע במשפחתו ובחשבונות שהיה צריך לשלם. הוא יצא מוקדם מאוד בבוקר מהבית וחזר בשעות מאוחרות, אחרי שליאורה ואחיה הקטן כבר היו במיטה. אחרי שנכנס, תמיד נשמעו צעקות איומות בגלל הריבים שלו עם אמא שלה. היה צריך הרבה כוח, אבל ליאורה הייתה חייבת להמשיך.
 
אמא שלה סבלה מהפרעה פסיכוטית – היא אף פעם לא רוקנה את הזבל, אלא צברה אותו בארונות, בקופסאות ואפילו בתנור. היא גם סבלה מתסמונת המעי הרגיז, לכן לא הצליחה להגיע לנוחיות בזמן. ההשלכות של תסמונת זו היו קשות והבית הריח איום ונורא. אחרי שאושפזה, הרופאים אמרו לליאורה שאימה לא יכולה לחזור לבית שאין בו היגיינה, זה עלול לפגוע בה ולגרום להתקפים נפשיים לא קלים. דבריהם עוררו פחד נוראי בליבה של ליאורה, ילדה קטנה, שחשבה שהיא אשמה שאמא שלה חולה. זה היה קשה, אבל למרות שהייתה רק ילדה קטנה היא השתדלה לשמור על הניקיון של הבית בשביל אמא שלה. הכל היה מלא בערימות של זבל. אבל ליאורה הייתה חייבת להמשיך.
 
מאמרים נוספים בנושא:
להאשים  את הקורבן
אנה
מילים  קטנות
 
החדר של ההורים היה עמוס בזבל וגרוטאות ישנות שהיו בית גידול לנחילי הממקקים שטיילו בחופשיות בכל רחבי בית, אבל ליאורה הייתה צריכה להמשיך. בלילה, היא הראתה לאחיה הקטן איך להתעטף היטב כדי שהמקקים לא יטפסו לו על הפנים כשהוא ישן.
 
אחרי תקופה מסוימת ליאורה החלה להתעלף, וכשהתעוררה היא תמיד זכרה את הדבר שמחזיק אותה, ושהיא חייבת להמשיך. רטובה מדמעות, היא החלה להושיט את ידה לאלוקים ולאחוז בידו. היא חייבת להמשיך, אבל הפעם גם לא להרגיש שהיא לבד.
 
ההתעלפויות הובילו לאשפוז. הרופאים לא מצאו את הסיבה הישירה למה שקורה לה, אבל ליאורה לא חיכתה לתשובה שלהם. בתוך תוכה היא ידעה למה זה קורה לה. ליאורה הקטנה החלה ללכת לבית הכנסת כשהיא "אוחזת את ידו של אלוקים" כל הזמן. רק אחרי שעברו כמה שנים הרופאים הצליחו לגלות מה גורם לה להתעלף והיא אובחנה כמי שסובלת מתסמונת הטכיקרדיה התנוחתית (POTS).
 
באחד הלילות ליאורה התעוררה באמצע הלילה מכיוון שהייתה רעבה, וגם בגלל הקור שפתאום חדר לבית. היא קמה מהמיטה והחלה לבדוק את הבית. חדר ההורים היה ריק, הם לא היו שם. ליאורה הייתה שם לבד עם אחיה הקטן שהיה בסך הכל בן שש. רעש הדלת שחרקה מהרוח הסביר מהיכן חודר הקור לבית. זה קרה הרבה פעמים כשאמא שלה הייתה "שומעת קולות" שקוראים לה מבחוץ. בפעמים האלה היא הייתה "נוטשת" את ילדיה והולכת 'בעקבות הקול'. ליאורה המשיכה להושיט יד לאלוקים, הפעם אפילו לחצה אותה חזק.
 
אולי גם זה יעניין אתכם:
לתת ולקבל חיים
לשחרר
אהבה, זה מה שצריך
 
בגיל 17 החיים הפכו קשים מנשוא. אימה אושפזה בבית חולים כשהיא כבר לא מודעת לעצמה ולא מזהה את ילדיה. המצב הכלכלי היה קשה, בקושי היה לה ולאחיה מה לאכול. אבא שלה לא עזר לה, אבל אלוקים כן.
 
ליאורה אהבה ללמוד, זו הייתה קרן האור בחייה. אולם החשיכה האיומה שהציפה אותה מבפנים לא עזבה אותה. עם השנים, כשניסתה לפתח קשר זוגי תמיד 'נפלה' עם בחור שבהתחלה היה מתוק ונחמד, אך בהמשך הכה אותה ללא רחמים. הסימנים האיומים שהשאיר על גופה היו עדות למה שחוותה. אבל היא אף פעם לא התלוננה, הפחד היה כל כך גדול עד שהעדיפה לשתוק. אבל היא הייתה חייבת להמשיך, והפעם התקרבה עוד יותר לאלוקים.
 
ליאורה המשיכה לחפש את אורו של אלוקים בחשכת חייה, אותה קרן אור שהאירה לה בדרכה החשוכה והמפחידה כשפסעה בה. אחרי שנישאה, ליאורה ובעלה התגיירו. זה היה לפני 12 שנים. יש להם שני ילדים, אחת בת 12 והשני בן 6, ולה ולבעלה יש עסק מצליח.
 
לפני כמה שנים ליאורה פגשה את הרב אליעזר רפאל ברוידא ביחד עם צוות ברסלב ישראל באחת הנסיעות שלהם בארצות הברית, אז גם התוודעה לספרים של הרב שלום ארוש, שהכניסו הרבה אור לחייה ולקחו את החשכה האיומה למקום רחוק ממנה. פתאום, היא הרגישה שיש לחיים שלה מטרה, ושהבהירות הופכת לחלק מחייה. למרות כל מה שחוותה, היא הבינה שהייתה זו ידו המכוונת של אלוקים בכל קושי וקושי שעברה, וזה גם מה שנתן לה את הכוח להתמודד עם אחד הפחדים הקשים שקוננו בתוכה – הפחד מבעלה. ולא שהוא היה חלילה אדם אלים או רע, אלא דווקא בגלל זיכרונות העבר מאבא שצועק ומפגשים עם בחורים שהכו אותה, כל התמונות הקשות האלה נדחקו פנימה, עכשיו הגיע הזמן להתמודד איתן. לילות רבים היא לא הצליחה לישון, עכשיו היא מתכוונת לעשות לזה סוף ולחיות חיים נורמאליים ותקינים, וזה כולל את השינה המתוקה בלילה שהיא מייחלת לה.
 
הכוח שגילתה בספריו של הרב שלום ארוש ובאמונה שלמדה עם השנים, והתחזקה בהמשך עוד יותר והיא הבריאה מטראומות הילדות. באחד המפגשים שלנו שאלתי אותה האם יש לה מסר שאפשר להעביר לקוראים, והיא אמרה לי את הדברים הבאים:
 
1. "דעו שאתם הרבה יותר חזקים ממה שאתם חושבים".
 
2. "דעו שבורא עולם תמיד איתכם ועוזר לכם, גם אם נראה לכם שהוא לא".
 
3. "אל תיתנו לעבר לתחום לכם את החיים".
 
4. "היו עדינים עם עצמכם".
 
5. "חזקו את האמונה תמיד!"
 
ליאורה מתכוונת לפתח את מה שלמדה לאורך כל הדרך כדי לעזור לאימהות וילדים שחוו טראומות, ואני מאחל לה הצלחה.
 
ואם אתם שואלים, ליאורה ישנה היום שינה מתוקה ונעימה בלי שום חשש ופחד.
 
 
* * *
ד"ר זאב בלן הוא פסיכותרפיסט העוסק בתחום למעלה מ-32 שנים, מטפל ומאמן בעזרת האמונה (אמונה קואצ'ינג) ועל פי משנתו של רבי נחמן מברסלב.