הפרומו להתחלה הגדולה

מדהים לגלות איך הלוח היהודי מארגן
לנו פרומו אדיר, מסע פרסום על פני חודש
ימים לקראת השנה החדשה. קבלו
את אלול, החודש שבא עם המון רחמים
ואהבה… באהבה!
 
 
זהו, אפשר להכריז על זה באופן רשמי – הוא כאן. חודש אלול כבר בסביבה. והכי מדהים שהוא לא בא לבד. מתלווים אליו ימים מלאים ברחמים, סליחות, התעוררות, התחלות חדשות, והמון אהבה וחיבוקים של בורא עולם. בקיצור, כל מה שתרצו ויעזור לכם לקראת ההתחלה הגדולה בהא הידיעה שנראית כבר באופק – הבנתם נכון, ראש השנה. מדהים לגלות איך הלוח היהודי 'מארגן' לנו פרומו אדיר, מסע פרסום על פני חודש ימים לקראת השנה החדשה הבאה עלינו לטובה…
 
ובל נשכח, עם אלול באים גם המון ימים של תשובה.
 
כידוע, הרבה אנשים טועים בהבנת המושג 'תשובה', ומדובר בטעות גדולה שגורמת להרבה אנשים לפספס את ההזדמנות האדירה שניתנת לנו בחודש זה. תשובה, זה לא להצמיח תוך חודש זקן ופיאות, לקבל כל מיני קבלות שלא נוכל לעמוד בהן כדי להיות איזה צדיק מסתגף לחודש בלבד. ממש לא. תשובה, מלשון לשוב. למי? לבורא עולם. איך עושים את זה? בשביל זה הוא כאן – חודש אלול. הוא יעזור לנו למצוא את הדרך חזרה. ואיך עושים את זה? טוב, בשביל זה צריך להתמצא במה שנקרא ניווט רוחני.
 
כלל בסיסי וידוע בניווט רוחני הוא, שאתה לא יכול לדעת לאן אתה הולך אם אתה לא יודע היכן אתה נמצא.
 
להרבה אנשים אין שמץ של מושג היכן הם נמצאים. הם אבודים בעולם הגדול. חסר להם הכיוון ליעד ולמטרה שלהם בחיים, דבר שגורם להם לבזבז את חייהם בעשיית דברים מיותרים וחסרי משמעות.
 
בואו נניח שיש לכם מטרה, שאתם כן יודעים לאן אתם רוצים ללכת, אבל אם אתם לא יודעים היכן אתם נמצאים, איך תוכלו להגיע לשם? אם אתם לא יודעים איפה אתם נמצאים, אתם בעצם לא יודעים לאן ללכת.
 
אותם חוקים שקיימים בניווט פיזי מתאימים וקיימים גם בניווט הרוחני. איננו יכולים לדעת לאן פנינו מועדות אם איננו יודעים היכן אנו נמצאים. איננו יכולים להתקרב לבורא עולם אם לא ניתן מבט אובייקטיבי על עצמנו ונדע בדיוק היכן אנו אוחזים. בורא עולם קורא לנו כל הזמן, כל יום, לכל אחד מאיתנו – "איכה?", 'איפה אתה?'
 
אדם לא יכול לומר 'אני יודע איך להתקרב לבורא עולם, כי אני פשוט עולה למעלה'. מה יקרה איתו? הוא לא יגיע לשום מקום, בטח לא יתקרב לבורא עולם, אלא אם כן הוא עושה את מה שהוא צריך לעשות בדרגה הרוחנית בה הוא נמצא. אדם לא יכול לקום בבוקר ולהחליט שהוא משה רבינו או התנא רבי עקיבא, זה פשוט לא עובד כך. לכל אחד יש מסלול בו הוא צריך לצעוד בקצב שיועד לו. העלייה שלנו חייבת להיות צעד אחרי צעד. שלב אחרי שלב. לתקן את עצמנו בכל נקודה בה אנו נמצאים בדרך. כמו שילד לא יכול לקפוץ מכיתה א' ישר לאוניברסיטה, שהרי זו תהייה אשליה שתתפוצץ לנו בפנים אם נחשוב שאפשר לדלג על כל הקומות בבניין הרוחני ולהגיע בין-רגע לפסגה.
 
איפה אנחנו עכשיו? אנו דור שנהדף עד לתחתית, לקרקעית ממש. כל יום שומעים סיפורים מזעזעים, אחד יותר מסמר-שיער מהשני. קחו לדוגמא רק את הדבר האיום ונורא שהתגלה לאחרונה מעצר הפדופילים. זה שובר את הלב לחשוב מה שקורה היום בעולם, במיוחד בכל חדרי הצ'טים למיניהם, ובכל מיני מקומות שאנשים כאלה מבקשים לממש את היצרים האיומים שלהם. כמה כואב לדעת שאנשים מבזבזים שעות מחייהם על 'שיחות' מהסוג הזה ובסוף נופלים קורבן לאדם מלא תאוות. כן, בהחלט אפשר לתלות את זה ביצר הרע שדוחף את האדם לתוך המלכודות שלו, כי ברגע שנכנסת לשם קשה לצאת. וכידוע, כל המלכודות של היצר הרע סובבות סביב פריצות, תאוות – בעיקר תאוות ניאוף שהיא פגיעה בקדושה האישית של כל אחד.
 
בחודש אלול אפשר לטפל בצורה יותר אישית ועמוקה בכל הקשור לקדושה האישית שלנו. אחרי הכל, מי יודע איזה שכר אדיר ועצום יש על עבודה שכזו?!… לא הרבה. וזה בעצם לדעת, גם, היכן אתה נמצא, היכן מקומך במקום שנקרא תאוות. וכאן כמובן נדרשת כנות – עם עצמך ועם בורא עולם. לספר לעצמך ולבורא עולם על המקום בו אתה נמצא, לבקש ממנו עזרה, לבקש ממנו להציל לך את הנשמה, לזכות אותך לעשות התחלה חדשה כבר עכשיו ולא לחכות לראש השנה. לנצל את הפרומו – חודש אלול – שהוא נותן לנו 'על החשבון' לקראת השנה החדשה הבאה עלינו לטובה. להשתמש בכלים האדירים שחודש זה מציע לנו כדי לגלות את התפקיד שלנו, את המטרות והיעדים שלנו בחיים. לדעת היכן אנו נמצאים ולאן מועדות פנינו.
 
אתם יודעים איזו נחת רוח יש לבורא עולם משיחה כזאת? משיחה בה אדם מדבר על עצמו הכי אמיתי שיש, "מגלה" לבורא את כל הקלפים על השולחן רק כדי שהוא יעזור לו?
 
התפילה האישית (התבודדות כמו שרבי נחמן מכנה אותה) בחודש אלול מקבלת עוצמות אדירות. תמיד, אבל החודש בעיקר, יש לה את הכוח להציל אותנו מהכל, כי כמו שרבי נחמן מברסלב אומר "התבודדות, היא מעלה עליונה מן הכל!", לכן היא טובה גם לתפילות שלנו החודש על הקדושה האישית שלנו – במחשבה, דיבור ומעשה. על החושים שלנו, על זירת הקרב הגדולה בה מתנהל המאבק של תאוות ניאוף – המחשבות שלנו. על הרצון, על השמחה… בקיצור – על הכל. ואנחנו נעשה את שלנו ובורא עולם יסייע לנו להשלים את המשימות שלנו. פשוט, לבקש. להתפלל, להושיט יד, לרצות להתקדש, כל אחד במקום בו הוא נמצא.
 
ישנה נקודה חשובה שמהווה את ההתחלה של כל הצלחה, שהיא הדרך הכי טובה להתחבר לבורא עולם, היסוד והבסיס לקשר שלנו עם בורא עולם:
 
התורה מלמדת אותנו (פרשת בראשית) על החטא של אדם וחוה – אכילת הפרי מעץ הדעת טוב ורע. התורה מספרת לנו כי לאחר שאכלו את הפרי האסור, אדם וחוה הבינו את הטעות האיומה שעשו. ומה הייתה התגובה הראשונית שלהם? הם התחבאו מבורא עולם. תעצרו ותחשבו על זה לרגע. יכול להיות?! להתחבא מבורא עולם? זה אפשרי בכלל?!? הרי על בורא עולם נאמר "מלוא כל הארץ כבודו" – לכל מקום שתסתכלו, תגלו אותו. הוא שם, כל הזמן, בכל מקום, הוא אינסופי… להתחבא ממנו? איך בדיוק עושים את זה? אבל אדם וחוה עשו את זה.
 
תארו לעצמכם מה היה קורה אם אדם וחוה לא היו מתחבאים ופשוט חוסכים מעצמם, ומהדורות הבאים, את כל הסבל הנורא שבא בעקבות החטא הזה. תארו לעצמכם מה היה קורה אם הם היו באים לפני הבורא ואומרים לו: 'אבא יקר, טעינו, סלח לנו'. כי מה אנחנו בסך הכל? בשר ודם! חטאת? עדיף לסבול כמה דקות של מבוכה תוך כדי הוידוי, מאשר שנים של סבל בגלל הניסיון לברוח ולהתחבא מבורא עולם. המבוכה מעצם ההודאה בחטא היא כפרת עוונות גדולה. אי אפשר לברוח, השם נמצא בכל מקום, רואה הכל, יודע הכל… אז מה הטעם לברוח ולהתחבא? הכי טוב, ובחודש הזה זה מאוד מומלץ וכדאי, 'לפתוח' את כל הקלפים על השולחן בשיחה האישית ולספר לבורא עולם. לשתף אותו בהכל, לבקש ממנו סליחה ושיראה לנו את הדרך חזרה אליו. אדם וחוה התחבאו אבל לא אנחנו, כי אחרי 5773 שנים – לאן בדיוק נברח? מאחורי דלתות המשרד? לחדרי הצ'טים למיניהם? לשיחות עם כל מיני אנשים שכל מה שמעניין אותם הוא איך לספק את יצריהם ותאוותיהם? אי אפשר לברוח. עצם מחשבה שכזו, אחרי שקיבלנו כלים אדירים מהצדיקים לאורך כל הדורות, ובפרט את הכלים העצומים שהוריד רבי נחמן מברסלב במיוחד לדור הזה, מעוררת מעלה חיוך על השפתיים, שהרי לא יעלה על הדעת לברוח.  
 
בורא עולם מלא רחמים וסבלנות. הוא קורא לנו כל יום "איכה?" – איפה אתה?
 
"איכה?", כשאנו מתבוננים על עצמנו בצורה אובייקטיבית ושואלים היכן אנחנו נמצאים, זו הנקודה החשובה ביותר בכל התהליך הזה, ההתחלה של כל ההצלחות והדרך הכי טובה להתחבר לבורא עולם.
 
"איכה?", להעריך באמת ובכנות את עצמנו ולדעת באמת היכן אנו אוחזים בעולם הזה – זה הבסיס לקשר עם בורא עולם.
 
חודש טוב ויהי רצון שנזכה לזה, אמן.