לא כל יום פורים
כאשר האדם זוכה להתבונן בהשגחה והוא מגלה את אור האמונה, שאין טבע בעולם, זה הדבר הגדול ביותר שישנו, וזו תכלית כל בריאת העולם! הרב שלום ארוש מביא את תורתו של רבי נתן על נס פורים.
כאשר האדם זוכה להתבונן בהשגחה והוא מגלה את אור האמונה, שאין טבע בעולם, זה הדבר הגדול ביותר שישנו, וזו תכלית כל בריאת העולם!
פורים – לגלות את אור ה’
מי מאיתנו לא נוהג לומר “לא כל יום פורים”. וזה באמת נכון, לא כל יום פורים – ממש כפשוטו. לא כל יום זוכים לקבל יום עצום וגבוה מאוד, שאין יום גבוה ממנו בכל השנה! אם כך, לא נתמה מדוע אנו מחכים ליום הזה כל השנה.
אמרו חז”ל (ירושלמי מגילה ע), שלעתיד לבוא כל ספרי הנביאים יהיו בטלים מלבד מגילת אסתר, שנאמר (אסתר ט): “וִימֵי הַפּוּרִים הָאֵלֶּה לֹא יַעַבְרוּ מִתּוֹךְ הַיְּהוּדִים וְזִכְרָם לֹא יָסוּף מִזַּרְעָם“. ובמדרש נאמר (משלי פ’ ט’) שכל המועדים יהיו בטלין, וימי הפורים לא יהיו נבטלין לעולם, שנאמר (אסתר ט, כח): “וימי הפורים האלה לא יעברו מתוך היהודים וזכרם לא יסוף מזרעם”.
על זה שואל רבי נתן (הלכות תשעה באב ה”ד): “מה כל הָרַעַשׁ הַזֶּה שֶׁהִפְלִיגוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּתֹקֶף הַנֵּס שֶׁל פּוּרִים שֶׁהוּא גָּדוֹל מִכָּל הַנִּסִּים? הֲלֹא בַּנֵּס שֶׁל פּוּרִים לֹא הָיָה שׁוּם שִׁנּוּי הַטֶּבַע, כְּמוֹ שֶׁהָיָה בַּנִּסִּים שֶׁל יְצִיאַת מִצְרַיִם וּקְרִיעַת יַם סוּף, שֶׁרָאוּ הַכֹּל שִׁדּוּד הַמַּעֲרָכוֹת וְשִׁנּוּי הַטֶּבַע כָּזֶה, עַל יְדֵי הָעֶשֶׂר מַכּוֹת שֶׁהֵבִיא עַל מִצְרַיִם וּקְרִיעַת יַם סוּף. וְאִם כֵּן מִפְּנֵי מָה הַנֵּס שֶׁל פּוּרִים גָּדוֹל מִכָּל הַנִּסִּים? עד כדי כך שאמרו עליו חז”ל שכל המועדים בטלים כנגדו?”
ומבאר רבי נתן, שהנס של פורים היה שונה משאר הנסים משום שעם ישראל התעוררו ממנו באמת לקיום התורה, שזהו מופת גדול הרבה יותר מאשר סתם כך לשנות את הטבע, שזה דבר פשוט מאוד בשביל הקדוש-ברוך-הוא. וכמו שאמר רבינו הקדוש, שהדבר הכי קשה הוא לעזור לאדם שהוא בעל בחירה להשתנות, וכמו שמסופר, שפעם ביקשו מרבי נחמן מטולטשין שיספר מופת מרבינו הקדוש. אמר רבי נחמן: ‘מופת?! והצביע על עצמו ואמר: הנה מופת!’ והתכוון לומר, שהעובדה שהוא זוכה להתמיד בעבודת ה’ שלו ולהיות מלא תמיד בכיסופים ורצונות לה’, ולא לחלוק על שום אדם ובקיצור, להיות איש כשר – זהו המופת הגדול מכולם שעשה עמנו רבינו הקדוש, שהרי ידע שהכל בכוח רבינו.
כל אותם הניסים שהיה בהם שינוי הטבע, אף על פי שהם בודאי עוררו התפעלות גדולה בלב כולם, לא היה זה אלא לפי שעה, אולם לאחר מכן חזרו לשגרת החיים והלכו כל אחד לביתו ואוהלו. יתירה מזו, אף חטאו בחטאים נוראיים, כמו עוון העגל והעוון של מסה ומריבה, ועוד ועוד.
אבל את הנס של פורים הפנימו עם ישראל אל תוך ליבותיהם עמוק והלכו עמו הביתה, כמו שכתוב במגילה: “קִיְּמוּ וְקִבְּלוּ הַיְּהוּדִים עֲלֵיהֶם וְעַל זַרְעָם וְעַל כָּל הַנִּלְוִים עֲלֵיהֶם”! וכותב רבי נתן במקום אחר: “וְהַיָּמִים הָאֵלֶּה נִזְכָּרִים וְנַעֲשִֹים בְּכָל דּוֹר וָדוֹר”.
“נִזְכָּרִים וְנַעֲשִֹים” – פירושו, שעם ישראל השיבו את הניסים שראו אל תוך הלב וזכרו אותם היטב, דבר שהביאם לידי מעשה: לידי קיום התורה ביתר שאת, שזהו העיקר, וכמו שאמר רבינו הקדוש: יש לי כזו השגה שיכולתי להביא איתה את המשיח, אבל עזבתי הכל כדי להחזיר אתכם למוטב, שזה הדבר הגדול ביותר.
אף על פי שכל סיפור המגילה התנהג לכאורה בדרך הטבע לחלוטין, ללא שינוי מערכות טבע כלל, הייתה בו מצד אחר התגלות הרבה יותר גדולה של השגחת ה’, כי התגלה לכל שה’ משגיח בהשגחה פרטית ולפרטי פרטים על כל מאורעות החיים, והוא פועל ישועות למי שצועק אליו, בתוך הטבע ממש ובתוך החיים ממש, ולא רק באיזה מישור מרומם ונפלא כמו אותם ניסים של קריעת ים סוף. לכן, את מעשה המגילה לקח כל אחד לליבו ושאל את עצמו מה זה מרמז לי, והתעורר לתשובה וקיבל על עצמו את התורה מחדש מאהבה, על כן אור הפורים הוא גדול כל כך שלא יתבטל אפילו בעולם הבא, כי אור התשובה הוא אורו של עולם הבא.
לכן, דווקא את הנס הזה רצה הקב”ה לחקוק לדורות, יותר מכל הניסים האחרים, משום שכאשר אדם זוכה להתבונן בהשגחה והוא מגלה את אור האמונה, שאין טבע בעולם, והוא רואה שה’ יִתְבָּרַךְ מַסְתִּיר אֶת עַצְמוֹ בְּכָל הַצָּרוֹת וְהַמְּנִיעוֹת וְהַיִּסּוּרִים בִּדְרָכִים נִפְלָאִים לְטוֹבוֹתֵינוּ לְחַיּוֹתֵנוּ – זה הדבר הגדול ביותר שישנו, וזו תכלית כל בריאת העולם.
זהו כל עניין “מגילת אסתר” – לגלות את ההסתרה, לכן נקראה דווקא “מגילת אסתר” ולא “מגילת מרדכי” או “מגילת שושן” וכדומה, מכיוון שהמילים “מגילת אסתר”, הן מלשון שמגלה את ההסתרה, לגלות את אור ה’, אור האמונה, ולהפנים ולהתבונן בנס באופן שמשפיע על כל אורח החיים, ועל ידי זה, למעשה, מגלים שכל החיים הם נס אחד גדול. לכן, את הנס הזה של פורים, המגלה לנו את הניסים הגדולים שיש בכל יום ויום, מצווים אנו לזכור יותר מכל הניסים, ומזה מובן גם חיוב גודל הזכירה שנצטווינו לזכור, ומה גודל הנס של פורים.
עתה מובן מדוע רבינו רבי נחמן מברסלב זיע”א אמר, שבכל עת שהוא עושה איזה דבר מופת יש לו ייסורים אחר כך, ובכל פעם שהוא עושה איזה מופת הוא מבקש אחר כך מהשם יתברך שישתכח הדבר. זאת, משום שזה לא העיקר אצל רבינו, אלא העיקר אצל רבינו הקדוש הוא לקרב את עם ישראל לאביהם שבשמים, לקיום התורה באמת, ורק זהו המופת והנס האמיתי הגדול ביותר.
וכמו שראינו שהבעל-שם-טוב הקדוש זיע”א (כפי שמובא בספר “מאיר ישראל” ובסידור הבעש”ט) שאל פעם: “מה שומעים ממני?” ואמרו לו שמספרים ממנו מופתים וניסים. ענה על כך ואמר: “אליהו הנביא עשה יותר טוב ממני, שכן אצלו כתוב: “איש סחו אחריו ה’ הוא האלוקים”, ממנו היו מדברים בענייני אמונה, אבל ממני מספרים עוד מעשה ועוד מעשה…”
שערו בנפשכם! הבעל-שם-טוב הקדוש, שהיה קודש הקודשים, שמעולם לא ביטל חצות-לילה בשינה, ועבודת השם שלו הייתה במסירות נפש של ממש, והוא זה שייסד את תנועת החסידות ולמעשה, הציל את כל עם ישראל משמד – הצטער מכך שכל מה שמספרים ממנו הוא רק מעשיות של מופתים, כי באמת גם הבעל-שם-טוב הקדוש כל רצונו היה לקרב את עם ישראל לקיום התורה, והוא הצטער מאוד כאשר הבין שאנשים מחמיצים את הנקודה העיקרית ומתרכזים בתפל. ולא במקרה קם נכדו אחריו, והנהיג לכתחילה דרך שלא הניסים והמופתים הם העיקר בה, אלא ההתעוררות לתשובה של כל אחד ואחד מעם ישראל.
ה’ יזכה אותנו ללכת בדרך של רבינו הקדוש, שהיא הדרך של מרדכי ואסתר, והיא האור של פורים – אור התשובה וקבלת התורה מאהבה. אמן כן יהי רצון.
י"א אדר התשע"ב
3/05/2012
תודה ! נפלא ומאיר עיניים החיבור של פורים למלאכה הפנימית שלנו מול ה"עמלק, (הספק, שתמיד מספר לנו מה חסר) וההפיך ממנו האמונה והאור שתמיד מזכיר לנו את מה שיש, שהכל טוב, שהטבע והגשמיות מכילים את הלילה והיום, השחור והלבן, השמחה והקושי, הלידה והמוות, ויחד עם זה אם נדע לקבל את שני הצדדים האלה באמונה ובהבנת הטבע הדואלי של הקיום הגשמי, ששניהם מוכלים באור ה"אחד" אולי נבין שהשינוי והתיקון הוא דרך שינוי ההסתכלות על ה"סבל". אמן ואמן שנזכה להטמיע את זה ולדעת את זה באופן עמוק בזמנים שנחווים קשים.
י"א אדר התשע"ב
3/05/2012
החיבור של פורים למלאכה הפנימית שלנו מול ה"עמלק, (הספק, שתמיד מספר לנו מה חסר) וההפיך ממנו האמונה והאור שתמיד מזכיר לנו את מה שיש, שהכל טוב, שהטבע והגשמיות מכילים את הלילה והיום, השחור והלבן, השמחה והקושי, הלידה והמוות, ויחד עם זה אם נדע לקבל את שני הצדדים האלה באמונה ובהבנת הטבע הדואלי של הקיום הגשמי, ששניהם מוכלים באור ה"אחד" אולי נבין שהשינוי והתיקון הוא דרך שינוי ההסתכלות על ה"סבל". אמן ואמן שנזכה להטמיע את זה ולדעת את זה באופן עמוק בזמנים שנחווים קשים.
י"א אדר ב' התשע"א
3/17/2011
פשש איזה מאמר חזק אשרינו ישראל רבי נחמן מברסל זה צדיק שאין כמותו