מידה אחת

לא מזמן הגיע אלי מאומן שסיפר לי על הדרך שעשה לפני 15 שנה ליהדות.
 
אמיתי היה בחור פופולארי בחברה, מוסיקאי מצליח, ממש מתנה משמים, אתלט ובקיא ברזי בישול מאכלי גורמה. הוא דובר שלוש שפות, ידוע כמי שיהיה שם תמיד כדי לעזור לכל מי שרק אפשר. ומרוב שהוא מוכשר הוא יכול לתקן כמעט כל חפץ או תקלה. טיפוס שתמיד מוכן לתת משלו למי שצריך. בקיצור, אדם שכולם אוהבים לאהוב.
 
אבל היום, אמיתי הוא אדם מובטל, לא מסוגל לעשות כלום, חיי הנישואין שלו עלו על שרטון, והוא כמו אדם זר לילדים שלו. למה? כי רוב הזמן הוא נמצא במיטה, ישן. לפעמים הוא חש רעד בגופו, לפעמים הוא לא מסוגל לזוז, ולפעמים הוא פשוט מתמוטט. כשאמיתי החל לחשוב על התאבדות כפיתרון למצב בו הוא נמצא, הוא הגיע לרופא שאבחן אותו כאדם החולה בנפשו.
 
במחקרו המפורסם, שנקרא גם הניסוי של רוזנהן, דיוויד ל. רוזנהן טוען שפסיכיאטרים, פסיכולוגים ועובדים סוציאליים מתחום הפסיכיאטריה "לא מסוגלים להבחין בין השפויים והבלתי שפויים בבתי חולים פסיכיאטריים". כלומר, מי באמת משוגע ומי הוא שפוי שמעמיד פני משוגע.
 
מאמרים נוספים בנושא:
הזכות  לבחור
אל תישארו מאחור
ברירה  אחת
 
אמיתי לא היה משוגע וגם לא העמיד פנים של משוגע. זה אולי נשמע מוזר, אבל הבעיה הזו לא נבעה משום מחלה, אלא מדחיקת האמת של איך שהוא צריך לחיות. והרשו לי להסביר.
 
הפרדוקס בסיפור של אמיתי, כפי שתבינו בהמשך, הוא שהוא באמת חיפש את האמת, וכמו הרבה אנשים בתקופות קשות כמו בימינו, גם הוא רצה למצוא את האמת – בורא עולם – בחיים שלו. וכאשר פגש ברב מסוים, נאמר לו שהדרך היחידה להיות קרוב לאלוקיו ולחיות חיים של אמת היא ללמוד 12 שעות כל יום! אמיתי הלך עם העצה הזו עד הסוף, כי הרב הראה לו שחור על גבי לבן "שזאת האמת". מכיוון שהיה רציני לגבי מציאת האושר ברוחניות, הוא פעל על פי העצה של הרב ועשה שינויים דרסטיים בחייו. הוא התחיל ללמוד 12 שעות כל יום ובבת-אחת חתך את כל הפעילויות היפות שהיו בחייו – המוסיקה, הבישול,כול הדברים שגרמו לו הנאה ושמחה בחיים.
 
אולי גם זה יעניין אתכם:
הנוסחה הנכונה?
בדרך  לפסגה
 
הבעיה עם סגנון החיים החדש שאימץ היא, שבמקום לעשות אותו אדם שמח ומאושר יותר הוא הפך לאדם עצוב ומדוכא. גופו של אמיתי החל להתמרד בדרך החדשה שבחר. אבל הוא חשב שזו בטח אשמתו. אחרי הכל, אם בתורה כתוב שלימוד היא המטרה של האדם בחיים – למה הוא לא מרגיש שמח ומאושר? הוא חזר לאותו רב כדי להבין מה הוא עושה לא בסדר. הרב אמר לו שהוא על המסלול הנכון, אבל אם קשה לו עם 12 שעות שיוריד את זה ל-8.
 
אבל מה שהרב לא אמר לאמיתי הוא, שהתורה גם אומרת שאדם צריך להרגיש שמח עם אורח החיים שהוא בוחר! ואם הוא לא הטיפוס שיכול להיות מאושר עם 12 שעות לימוד, או שמונה שעות, יש עוד אפשרויות, ועדיין, לחיות חיים של תורה.
 
יום אחד אמיתי הגיע לישיבה של הרב שלום ארוש וביקש עזרה.
 
ואז קרה משהו מעניין. אחרי שיחה עם הרב והמפגשים איתי, פתאום הוא גילה שהוא יכול לרכב על האופניים עם הילדים שלו, לבשל להנאתו, לנגן, ליהנות ולחיות חיים של תורה, הוא בהחלט היה המום מהגישה הזו. לא היה לו קל להשתחרר מהדרך הנוקשה שפגש בהתחלה, וטען שכך היו עושים צדיקים גדולים בדורות קודמים. רק מה שאמיתי ורבים וטובים אחרים לא יודעים הוא, שלכישורים ולמתנות שאלוקים העניק לנו יש סיבה טובה, ושאלוקים לא צריך שכולם יהיו 'גדול הדור'.
 
אדם שאוהב ללמוד מרגיש שמח מעצם הלימוד. אם הייעוד של אדם הוא ללמוד כל היום הוא ימשוך את התענוג הזה גם לבית שלו, לאנשים סביבו, ואפילו לעולם כולו, והוא בהחלט יתפקד בצורה נורמטיבית בכל תחומי חייו. הוא לא ירגיש את הסימפטומים "הפסיכיאטריים" שהיו לאמיתי. כי אם כן, אז הוא נמצא על המסלול הלא נכון, הוא לא פועל על פי התוכנית שאלוקים ייחד לו, אלא חושב שכל העסק הזה הוא מידה אחת – "וואן סייז", כמו בגד שמתאים לכולם.
 
 
* * *
ד"ר זאב בלן הוא פסיכותרפיסט העוסק בתחום למעלה מ-32 שנים, מטפל ומאמן בעזרת האמונה (אמונה קואצ'ינג) ועל פי משנתו של רבי נחמן מברסלב.