כי זאת צריכים לדעת, מי שחסר לו זווג, מי שיש לו בעיות, ברפואה, בפרנסה, ובעצם כל אחד – צריך לפנות לעצמו חצי שעה לפחות בכל יום ולומר תודה על מה שחסר לו, להודות מכל הלב. ולקחת מחברות, לרשם תודות ולבוא לספר נסים ונפלאות. כך תהיה הגאלה.
כִּי זֹאת צְרִיכִים לָדַעַת, מִי שֶׁחָסֵר לוֹ זִוּוּג, מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ בְּעָיוֹת, בַּרְפוּאָה, בְּפַרְנָסָה, וּבְעָצָם כָּל אֶחָד – צָרִיךְ לְפַנּוֹת לְעַצְמוֹ חֲצִי שָׁעָה לְפָחוֹת בְּכָל יוֹם וְלוֹמַר תּוֹדָה עַל מָה שֶׁחָסֵר לוֹ, לְהוֹדוֹת מִכָּל הַלֵּב. וְלָקַחַת מַחְבָּרוֹת, לִרְשׁם תּוֹדוֹת וְלָבוֹא לְסַפַּר נִסִים וְנִפְלָאוֹת. כָּךְ תִּהְיֶה הַגְּאלָּה.
בנם היה באותו יום עצמאות במצב נפשי כה קשה עד שחשב על נפקדות מהצבא, ואפילו על התאבדות. "המעשה המקסים של כוכבה החזיר לו את שמחת החיים"...
הכל היה נראה טוב ורגיל, עד הצילום שבו התגלו גרורות בשתי הריאות. המחלה חזרה... הרגשתי כמי שעולמה חרב עליה. מה אעשה?!
אנשים לא אוהבים להעיד על עצמם "אני חוזר בתשובה". לרוב יאמרו: "אני? אני לא אוהב הגדרות. חוזר בתשובה, לא חוזר בתשובה, מה זה משנה?! מתחזקים..." יש משהו מעצבן בצמד המילים הזה.
זה רגע שקשה לתאר. לפתע ראיתי אור בוהק בתוך המים. אור שנתן לי עוד נשימה אחת ארוכה שמילאה את ריאותיי באוויר. הרגשתי שאני נושמת מתחת למים!
כי זאת צריכים לדעת, מי שחסר לו זווג, מי שיש לו בעיות, ברפואה, בפרנסה, ובעצם כל אחד – צריך לפנות לעצמו חצי שעה לפחות בכל יום ולומר תודה על מה שחסר לו, להודות מכל הלב. ולקחת מחברות, לרשם תודות ולבוא לספר נסים ונפלאות. כך תהיה הגאלה.
כִּי זֹאת צְרִיכִים לָדַעַת, מִי שֶׁחָסֵר לוֹ זִוּוּג, מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ בְּעָיוֹת, בַּרְפוּאָה, בְּפַרְנָסָה, וּבְעָצָם כָּל אֶחָד – צָרִיךְ לְפַנּוֹת לְעַצְמוֹ חֲצִי שָׁעָה לְפָחוֹת בְּכָל יוֹם וְלוֹמַר תּוֹדָה עַל מָה שֶׁחָסֵר לוֹ, לְהוֹדוֹת מִכָּל הַלֵּב. וְלָקַחַת מַחְבָּרוֹת, לִרְשׁם תּוֹדוֹת וְלָבוֹא לְסַפַּר נִסִים וְנִפְלָאוֹת. כָּךְ תִּהְיֶה הַגְּאלָּה.
טרור הטילים פסק, הוכרזה הפסקת אש והשגרה חזרה לקדמת הבמה. זה טבעה של האנושות. הכל חוזר לקדמותו כאילו שום דבר לא קרה. אבל לפעמים, אין מנוס מלחזור לאזור המלחמה.
אחי היקר, אני בטוח שלא היית מתנגד לקבל טלפון מהרמטכ"ל לבוא לפגישה אישית. מצאת חן בעיניו. בא לו להיפגש איתך, והוא מודיע לך: "חייל, בהזדמנות חגיגית זו, כל הטפסים ברשותך, אתה יכול להחליט עכשיו כל החלטה, מה שתגיד קדוש. אתה קובע, אתה מחליט". שווה, לא?
כי זאת צריכים לדעת, מי שחסר לו זווג, מי שיש לו בעיות, ברפואה, בפרנסה, ובעצם כל אחד – צריך לפנות לעצמו חצי שעה לפחות בכל יום ולומר תודה על מה שחסר לו, להודות מכל הלב. ולקחת מחברות, לרשם תודות ולבוא לספר נסים ונפלאות. כך תהיה הגאלה.
כִּי זֹאת צְרִיכִים לָדַעַת, מִי שֶׁחָסֵר לוֹ זִוּוּג, מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ בְּעָיוֹת, בַּרְפוּאָה, בְּפַרְנָסָה, וּבְעָצָם כָּל אֶחָד – צָרִיךְ לְפַנּוֹת לְעַצְמוֹ חֲצִי שָׁעָה לְפָחוֹת בְּכָל יוֹם וְלוֹמַר תּוֹדָה עַל מָה שֶׁחָסֵר לוֹ, לְהוֹדוֹת מִכָּל הַלֵּב. וְלָקַחַת מַחְבָּרוֹת, לִרְשׁם תּוֹדוֹת וְלָבוֹא לְסַפַּר נִסִים וְנִפְלָאוֹת. כָּךְ תִּהְיֶה הַגְּאלָּה.