אבן הייסורים
אין בעולם אנשים שהולכים פה ללא סיבה, אם נתן להם הקב"ה חיים והוא מוליך אותם על אדמת העולם – בודאי שיש משמעות לחייהם וטעם לקיומם!
הרב ברוך לב
אין בעולם אנשים שהולכים פה ללא סיבה, אם נתן להם הקב"ה חיים והוא מוליך אותם על אדמת העולם – בודאי שיש משמעות לחייהם וטעם לקיומם!
הכל עמד מלכת, הלבבות החסירו פעימה, ענן לא עף וציפור לא צייצה, כאשר על הדלת נשמעה נקישתו של "בחור האשכולות", אריה טויב בכבודו ובעצמו...
זה לא התחיל ביום אחד. הסדק הראשון בחומת הידידות הבצורה קרה בגלל דבר של מה בכך. שטות והבל. מעשה שטן שהצליח למעלה מן המשוער לגרום פירוד בינינו...
נרגש ונסער שלף מכיסו כרטיס טיסה של חברת פאן-אמריקן ונפנף בו בהתרגשות. הצצה קלה בכרטיס גילתה לי כי מיודעי זה, אף הוא מניצולי הטיסה ההיא...
למראה האורח אורו הפנים המיוסרות: "שלום עליכם", קרא מיכאל בקול חלוש מלא שמחה, "הרגש בנוח, אני בפנצ'ר היום, אך הכל יהיה בסדר".
גם בשעת ההחלטה עצמה, בה מתיישב האדם ברשות שמים על כס המחליט, ושוקל במוחו ודן בינו לבין עצמו לכאן או לכאן – גם אז הקב"ה הוא זה המוביל את השיקולים לפרטי-פרטים ומנווטם לעבר ההחלטה...
בזמנים סלולאריים כתיקונם, כבר הייתי עכשיו בעיצומה של שיחה איתו, מברר במה יוכל לסייע לידידי. עתה יתמשך זמן לביצוע השיחה, אם היא תתבצע בכלל ולא תישכח, שהרי את הפלפאון שכחתי בבית...
תוך כדי שהועברו כמה מן הפצועים קשה, הצליח מרטין לקלוט פתאום את חזות הפנים שאותה הוא מבקש. הוא התקרב לרגע קל והבחין ברורות כי השוכב כאן בראש חבוש ועיניים עצומות, הוא הוא זה שאותו...
הוא לא הבין את תמיהתי והשיב: "בסיומו של מרוץ העבודה המטורף הזה נראה כסף. כסף זהו דבר יקר, עבורו משלמים בני אדם כל מחיר, גם את חיי המשפחה".
"נהגים, נהגים, זוהי קריאה דחופה", הפעם קולו של יורם מלווה בצעקות רקע: "חבר'ה שמעו, יש איתי זוג לחוץ מהדרום בנסיעה דחופה לבית החולים בבני ברק. מי מכיר את הדרך? איך אני מגיע לשם?
עומד אני עתה לרשום בעט שבידי, על הדף שלפני, שבע מילים. לכאורה זוהי פעולה שגרתית לחלוטין, אך איני יודע אם אי-מי יוכל להבין מה טמון מאחורי שבעת המילים דלהלן...
"שלך הם החיים...בידך ההחלטה...האחריות עליך" - המילים האלה הרעישו באוזני כפעמוני-כנסיה שצרמו באוזני רבות טרם עליתי ארצה: 'שלך?' 'בידך?' 'עליך?'...האכן כך?