הילולת רבי מאיר בעל הנס
יום פטירתו של רבי מאיר בעל הנס, ויהודים רבים נוהגים לעלות לקברו או לערוך לכבודו הילולא הכוללת לימוד תורה, הדלקת נרות ותרומת כספים ללומדי תורה ולבתי כנסת.
יום זה הוא יום פטירתו של רבי מאיר בעל הנס, ויהודים רבים נוהגים לעלות לקברו או לערוך לכבודו הילולא הכוללת לימוד תורה, הדלקת נרות ותרומת כספים ללומדי תורה ולבתי כנסת. להבלדיק נר לעילוי נשמתו הקדושה.
בימינו, נחשב יום זה מעין "יום טוב" גם לכל עם ישראל: נהגו שלא לומר בו תחנון בתפילה, והיו אף שנהגו לאכול בו מצות. לגבי המנהג שלא להגיד בו תחנון, יש שכתבו להגיד תחנון בערב פסח שני (דהיינו ביום י"ג באייר) בתפילת מנחה (למרות שבדרך כלל כל יום שאין אומרים בו תחנון, לא אומרים תחנון גם בתפילת המנחה של היום שלפניו) מכיוון שכל עיקרו של היום הוא הקרבת קרבן פסח שני בזמן בית המקדש, והרי קרבן פסח שני, בדומה לקרבן פסח, היה קרב רק אחרי חצות היום של יום י"ד עצמו (ונאכל בליל ט"ו באייר) ולכן אין משמעות מיוחדת לליל י"ד וממילא אין להימנע מאמירת תחנון ביום שלפניו (זה אינו 'ערב חג').
בהיות שבליל ט"ו היה נאכל קרבן הפסח השני, יש שכתבו שעדיף לאכול בו את המצות ולא ביום י"ד שבו רק הוקרב הקרבן. כמו כן נהגו שלא לאכול גדי מקולס (צלוי כולו בשלמותו, ללא חלוקה לאברים) בליל ט"ו באייר, כדי שלא ייראה הדבר כהקרבת קורבן פסח מחוץ לבית המקדש. בחסידויות מסוימות (כגון חסידות קרעטשניף וחסידות נדבורנה) נהוג שהאדמו"ר עורך טיש מיוחד לכבוד פסח שני, במהלכו הוא מקיים את סימני ליל הסדר (כולל ארבע כוסות, כרפס, מצה ומרור) והחסידים שרים שירי פסח. אירוע זה מתקיים מדי שנה, במוצאי פסח שני (ליל ט"ו באייר).
מנהג טוב שיידור אדם בשעת צרה, צדקה לעילוי נשמתו של רבי מאיר בעל הנס וידליק נר
ויאמר ג' פעמים "אלוה דרבי מאיר ענני" ,
ומנהג זה מובא בסיפור מעשה שהיה בזמנו של רבי מאיר, שלקחו את אחות של אשתו ברוריה לבית האסורים.
באה ברוריה לבית רבי מאיר ובקשה: "פדה את אחותי" אמר לה רבי מאיר "אם היא כשרה – אצליח לפדותה.
בא רבי מאיר לשומר בית האסורים ואמר לו: "פדה לי את נערה זו",
אמר לו מתיירא אני שמא יהרגוני, אמר לו אשלם לך שכר עצום, אמר לו אם יבואו להורגך תגיד ג' פעמים "אלוה דרבי מאיר ענני" ולא יאונה לך כל רע ויהיה לך ממון,
אמר לו מניין שאני יאמין לך? אמר לו "יש פה כלבים אוכלי אדם, שחרר אותם"
אמר לו מתיירא אני שיהרגוני" אמר לו בו נעשה נסיון ותראה מה כוחי,
שחרר אותם שומר בית הסוהר ואמר ג' פעמים "אלוה דרבי מאיר ענני" ולא יכלו הכלבים להתקרב אליו, לאחר מכן תפסוהו השלטונות על זה ששחרר את אחות ברוריה אשת רבי מאיר, העלוהו לגרדום ורצו להורגו, ודין הוא בחוקי המדינה שכאשר הנאשם ג' פעמים לא מצליחים להורגו בגרדום, משחררים אותו לחיים, ג' פעמים העלוהו לגרדום וכל אותם ג' פעמים ניצל בזכות "אלוה דרבי מאיר ענני" ,
מכאן המנהג לנדור בעת צרה : צדקה, נר, ויאמר ג' פעמים "אלוה דרבי מאיר ענני" ויצא לחיים טובים ולשלום.
כתבו לנו מה דעתכם!
תודה על תגובתך!
התגובה תתפרסם לאחר אישור