ברוך הבא – השבת הגדול!

יום שישי הקרוב מגיע אלינו אורח מיוחד במינו, אורח שמגיע רק פעם בשנה ולפני חג הפסח, הורח החשוב גם קיבל ולא בכדי, כינוי מיוחד כיאה לאורח במעמדו. "השבת הגדול!" – נעים להכיר ועוד יותר נעים להתוודע.

יצאתי לבדוק במרחבי הגלובוס האינטרנטי מה כל כך מיוחד ושונה בשבת הזו לעומת שבתות אחרות, ולמה ומדוע קיבל גם תואר מכובד בתוספת של גדולה?

מהו השבת הגדול?

שַׁבַּת הַגָּדוֹל היא השבת שלפני חג הפסח. בשבת זו דורש הרב בקהילתו בהלכות הפסח המרובים, עריכת הסדר כמשפטו, הרחבת הדיבור בסיפור מעשה מצרים ופירושי האגדה של ליל הסדר ובעיקר להזכיר כבורות השם יתברך עזו ונפלאותיו, ועקרון חשוב ומהותי בכל ליל הסדר "והגדת לבניך". יש הנוהגים אף לקרוא בשבת זו קטעים מההגדה של פסח. שבת זו ידועה כשבת מיוחדת כבר מאות בשנים.

מדוע קוראים לשבת הגדול בשמה?

שבת שלפני פסח נקראת "שבת הגדול" – מפני הנס שנעשה בו. איזה נס נעשה בו?
א. בראש הפירושים נזכיר את המובא ב'טור' וב'שלחן ערוך' (סימן תל): "שבת שלפני פסח קורין אותו שבת הגדול מפני הנס שנעשה בו".

"אותה שבת של שנת יציאת מצרים, הייתה בי' בניסן, בה נצטווו ישראל לקחת 'שה לבית אבות', להקריב את אליל מצרים, וראו המצרים ושאלום, והשיבו להם: לשוחטו לשם הפסח במצות ה'. והיו שיניהם של המצרים קהות ומעיהן מתחתכות על ששוחטים את אלוהיהם, ורצו להינקם ולא יכלו.  ונעשו לישראל הרבה נסים באותה שבת, לפיכך נקראת שבת הגדול". (מחזור ויטרי רנט, סידור רש"י שנב, כל בו מז, ועוד)

ישנם עוד הסברים ופירושים נוספים:

ב. לפי שמאחרין העם בשבת זו לשמוע דרשתו של הרב, הדורש עד מחצית היום, עד סמוך למנחה, ונראה בעיניהם כיום גדול, כמו שקוראים ליום הכיפורים 'צומא רבה' (שבולי הלקט, סימן רה).

ג. בעל אבודרהם כותב ש"לכך נקרא שבת הגדול, כי ביום עשירי בניסן, שבת ראשונה שנכנסו ישראל למצוות". כלומר, כשם שקטן מתחיל להיקרות גדול עם כניסתו למצוות, כך עם ישראל התבגר בשבת זו עם כניסתו לעול המצוות, בקרבן פסח.

ד. בשמו של מהרש"ל נאמר כי 'שבת הגדול' נקראת על שם ההפטרה שמוזכר בה "הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֵת אֵלִיָּה… לִפְנֵי בּוֹא יוֹם ה' הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא" (מלאכי ג, כג)

ה. כי יציאת מצרים נקרא גדול על שם גדלות מעשיו ונסיו הגדולים, שנתגלו ביציאת מצרים.

על פי הגמרא "במתניתא תנא… 'לך ה' הגדולה'… 'הגדולה', – זו קריעת ים סוף" (בברכות נח, ע"א).

ו. רבי שלמה קלוגר בספרו 'חכמת שלמה' (על אורח חיים סימן תל) מסביר, מאחר ששבת ויו"ט הן שתי קדושות שיש בהן שביתה, רצו להדגיש את מעלת השבת וחומרתה לעומת יו"ט של פסח, וקראו לשבת שלפני הפסח, שבת הגדול, כעין מה שאמרו חז"ל "כלל גדול", לעומת "כלל אחר" (שבת סח, ע"א).

ז. שבת זו נקראת כך, על שם תורה ותפילה שהתחילו לצאת אל הפועל בשבת זו. בתלמוד (מגילה כז, ע"א) נקרא בית בשם "בית גדול", שמגדלים בו תורה ותפילה. (ר' צדוק הכהן מלובלין, לקוטי מאמרים סוף יא)

שבת הגדול זמן של התחדשות התפילה
ואמר מוהרא"ש ז"ל, שבת הגדול הוא זמן מיוחד להתחדש בעבודת התפילה, ולהכין עצמינו על יציאת מצריים, שהוא יציאת הדיבור ממיצר הגרון, כי גלות מצריים הייתה גלות הדעת והדיבור, שנפלו לקטנות המוחין וסתימת הדעת, ולא האמינו בכח התפילה שלהם, שיכולים לפעול גדולות ונפלאות בכל דיבור ודיבור, אבל כשבא משה רבינו ופתח להם אור הדעת, שידעו שכח התפילה מסור בידם לפעול כל מה שברצונם, אז יצא הדעת והדיבור מן הגלות, ונעשה חג הפסח, שנקרא על שם פה-סח, והתחילו לעסוק בתפילה בכח גדול. ולכן בשבת שלפני פסח, שמאז התחילו הניסים הגדולים של יציאת מצרים, הוא זמן מסוגל מאוד להתחדש בתפילה, ולהכין עצמו לראות ניסים בכל פרט ופרט.

מנהג יפה:
יש נוהגים לומר אחר התפלה איש לרעהו ''שבת הגדול שלום'' או ''שבת הגדול מבורך'', ומנהג יפה הוא.

בברכת שבת גדול מבורך, שמח ובריא לכל עם ישראל היקר והאהוב באשר הוא, צוות ברסלב ישראל!