מועדים

 

בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים, כי זאת הבחינה היא בכל אדם ובכל זמן, שעיקר מרירות הגלות לכל אחד הוא בחינת טרדת הממון והפרנסה, ועיקר גאולת הנפש לכל אחד הוא כפי מה שזוכה לקרב את עצמו לצדיקי אמת, שעל ידי זה משבר תאוות ממון וזוכה להיות שמח בחלקו, על ידי שמרגיש עניותו בכל הבחינות: בגוף ונפש וממון, ועל ידי זה זוכה לבחינת גאולה, לבחינת עשירות של צד הקדושה, עד שיכול לזכות על ידי זה גם לעשירות גדול ממש בגשמיות, וזה עיקר הגאולה, שלמה שתהיה על ידי משיח צדקנו, שאז יוחזר כל העשירות אל הקדושה לישראל, שיהיו אז כולם צדיקים, וכמבואר במקראות הרבה גודל העשירות שיהיה אז, וכל זה יזכרו דייקא על ידי העניות המר, שסבלו בגלות הזה, וגם אז, כשיצאו מהגלות הזו ויזכו לעשירות, אף על פי כן לא ישכחו עניותם ולא יתגאו, רק יחזיקו עצמם כעניים, כמו שכתבו (צפניה ג): "וחסו בו עם עני ודל". וגם משיח בעצמו נקרא עני ורוכב על חמור, כי עיקר העשירות האמיתי ברוחניות ובגשמיות זוכים על ידי עניות ושיפלות באמת כנ"ל.

 

 

 

בני אדם יש להם כוח למנוע ולהסית את האדם ולהרחיקו מעבודת הבורא ומצדיקי האמת יותר מן היצר הרע. כי היצר הרע אין לו יכולת רק כפי כוחו, כפי בחינת היצר הרע מאיזה עולם שהוא, אבל האדם הוא כלליות שכלול מכל העולמות, ועל כן מניעות של בני אדם הן גדולות יותר ממניעות היצר הרע.

 

 

רק שיראו לקחת מהן מוסר ויזכו להתעוררות גדולה.