התחזקות

 

 

בתפילת שחרית אנו אומרים כל יום שיר של יום, שבכל יום יש בו שיר מיוחד כפי הנקודה הקדושה השייכת לכלליות לבבות בני ישראל באותו היום. וזה בחינת הסדרים של התורה, שבכל שבוע קוראים סדר אחר בתורה, וגם הסדר נחלק לשבע פרשיות נגד שבעת ימי השבוע – הכל כדי לקבל בכל שבוע ובכל יום את האור והנקודה השייכים לליבו בעת הזאת דווקא.

 

ואף שבודאי אי אפשר לאדם לדעת כל זה בפרטיות בכל עת, מה היא הנקודה השייכת לליבו בעת וברגע הזה דווקא, אבל הוא צריך להאמין, שבכל מקום שהוא, ובכל עת וזמן, ובאיזו מדרגה שהוא אז – בעליה או בירידה – שבודאי יש עתה בחינת נקודה טובה השייכת לליבו בעת הזאת דייקא, שהוא צריך לקשר את עצמו אליה, ועל ידי זה יתתקן מכל מקום שהוא.

 

ובאמת צריכים תפילות ותחנונים רבים לזכות ולמצוא את הנקודה השייכת לליבו בעת הזאת, וזה בחינת: "על זאת יתפלל כל חסיד אליך לעת מצוא" – לעת מצוא דייקא, שיזכה תמיד למצוא את הנקודה כפי העת והזמן. ואם יזכה לחזק את עצמו בתפילה והתבודדות על זה, בודאי יזכה למצוא את הנקודה ולקשר עצמו אליה, ועל ידי זה יתתקן הכל.

 

 

 

 

בעיר נעמירוב, עיר הולדתו של רבי נתן, היתה פעם חתונה של אחד מקרובי משפחתו הרחוקים. הלך רבי נתן לחתונה, כדי שיתעורר על ידי זה לשמחה, כי בלא סיבה זו לא היה הולך, כי לא היו קרובים כל כך עד שילך לחתונתם, והלך רק בסיבת הרצון להיות בשמחה.

 

 

כשהיה רבי נתן בלעמברג, אחד מאנשי הרב הקדוש, רבי אורי מסטרליסק זצ"ל, נישק את רגליו ושאל אותו: "האתם הוא זה שחיבר את ה"ליקוטי תפילות"?

 

ואז מרוב אהבתם לרבי נתן, ליווה אותו ההמון עד חוץ לעיר, ואמר להם רבי נתן בדרך את התורה העוסקת באדם הנעור בלילה (ח"א, נב) ונכסו הדברים כל כך בלב האנשים, עד שכמה שנים אחר כך בעת שהיה שם רבי נחמן מטולטשין, מצא עוד אנשים שקיימו זאת.

 

ואז נפגשו החסידים של הרב הצדיק, רבי אורי מסטרליק זצ"ל, וקיבלו אותו באהבה ובידידות מופלגת כל כך, עד שרבי נתן בעצמו התפעל מהם מאוד, ואמר: "אילו אצלנו ברוסיה היו כאלו חסידים, היינו יכולים לשבת ולדבר יחד, ולא היתה לנו שום מחלוקת"…

 

וחסידיו של רבי אורי מסטרליק זצ"ל אהבו את רבי נתן מאוד, ואמרו לו: "אילו היה עדיין רבי אורי חי, היה יוצא לקבל את פניכם בכבוד גדול מאוד".

 

כל כך העריכו את רבי נתן.