ברית

 

עיקר שמירת הברית וביטול תאוות הניאוף תלוי בענווה ובשיפלות, ועיקר שלמות הענווה, שיהיה הקטנות והגדלות נכללים כאחד, בחינת "במקום גדולתו…אתה מוצא ענוותנותו", שזה בחינת  מוחין של גדלות ומוחין של קטנות, ששניהם נכללים יחד ונכנסים כולם ביחד בלילה הראשון של פסח, וזה עיקר שלמות האדם.

 

כי באמת האדם צריך לדעת מכוחו, שיש בכוחו לעמוד נגד כל התאוות, וכבר נאמר שעיקר תאוות הניאוף היא רק על ידי מוחין של קטנות, ועל כן עיקר השלמות שתהיה הענווה והגדלות שבקדושה נכללים כאחד, כי אז זוכה לדעת מכוחו לעמוד נגד כל התאוות והבלבולים, ואף על פי כן יהיה ענו באמת בתכלית השיפלות והקטנות.

 

וזה בחינת עץ ארז ואזוב שבמעשה פרה אדומה, שזה בחינת קטנות וגדלות יחד.

 

 

פעם שלח רבנו את רבי נתן ורבי נפתלי לרבי מבארדיטשוב, רבי לוי יצחק זצ"ל, לעשות אצלו שבת. לאחר השבת הבינו השניים שבכוונה מיוחדת שלחם רבנו לשם, כי בדיוק באותה השבת היה גם אחד ממתנגדיו של רבנו שדיבר סרה עליו לפני הרבי מברדיטשוב, עד כדי כך ששאל הרב מברדיטשוב ליד החולק: "האם נכון מה ששמעתי שאמר רבכם שאם שותים יין שרף קודם התפילה, מתפללים יותר טוב?"

 

מיד כששמע זאת רבי נפתלי, תפס ואחז בשולי שרווליו של הרבי מברדיטשוב מתוך חרדת קודש, ואמר: "רבי! ואתם מאמינים?!"

 

ענה לו הרב: "הוא אומר כך" – בהתכוונו על החולק שדיבר סרה על רבנו.

 

וישבו רבי נתן ורבי נפתלי והגנו בפניו על כבוד רבנו והוכיחו לו בטוב טעם כמה שקר יש בדבר, והסכים עימם והודה להם. כשנסעו השניים, שיבח רבי לוי יצחק זצ"ל לפני אנשיו את רבי נתן ורבי נפתלי, ואמר: "אשריו של רבנו שיש לו כאלו אנשים היודעים איך להגן עליו"…

 

        

רק שיראו לקחת מהן מוסר ויזכו להתעוררות גדולה.