אמונה – פרנסה

 

צריך כל אחד מישראל להאמין בעצמו, שבודאי מאחר ששם ישראל נקרא עליו, בודאי יש בו עדיין התפארות פרטית שהשם יתברך מתפאר עימו. וכן צריך להאמין בפרטיות בכל יום ויום, כי אין יום דומה לחברו, ובכל יום ויום עולה התפארויות הפרטים מכל אחד ואחד מישראל כפי מעשיהם באותו היום, שעל ידי זה השם יתברך מחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית. וכל השינויים הרבים והנפלאים הנעשים בכל יום ויום בכל העולם בגשמיות וברוחניות עד אין חקר, הכל כאשר לכל הוא יתברך מחדש בטובו על ידי ההתפארות שמקבל בכלל ובפרט ובפרטי פרטיות מכל אחד מישראל.

 

ומי שמאמין בזה באמת ובאמונה שלמה, בודאי לא ידאג על הפרנסה, כי בודאי יבטח בה’ שימשיך לו שפע דבר יום ביומו, על ידי ההתפארות שמקבל בכל יום מכל ישראל בכלל ובפרט, עד שבודאי מקבל גם ממנו איזה התפארות פרטי בכל יום, שעל ידי זה הוא יתברך מחדש איזה חלק במעשה בראשית בכל יום.

 

ומאחר שיש לו חלק בחיות וקיום העולם באותו היום, בודאי יהיה נמשך לו חיות ושפע באותו היום, וכמו שכתוב: "ברוך ה’ יום יום יעמס לנו" וכו’, ודרשו רבותינו ז"ל:  בכל יום ויום יתן לו מעין ברכותיו, היינו שיראה שיעלה ממנו שעשועים והתפארות הרבה בכל יום, מעין הברכות וההשפעות שנמשכים לו, כי הא בהא תליא, כי כפי ההתפארות שעולה ממנו, כן זוכה לקבל שפע הרבה, וכמו כן הוא צריך לפאר ולברך ליוצרו ביותר, ועל ידי זה נמשך עוד שפע טובה וברכה הרבה יותר.

 

 

פעם ביום שלפני ערב פסח נכנסה אל רבי נתן בתו, מרת חנה-צירל, והתלוננה לפני אביה ואמר לו: "אבי היקר, הפסח כבר מתקרב ועדיין אין לנו כלום על צרכי החג"  – בתו נשלחה על ידי זוגתו מכיון שכיבדה אותו מאוד ולא רצתה להחליש את דעתו מזה כלל, לכן שלחה את בתה לומר לו זאת.

 

ענה לה רבי נתן: "בתי, ה’ יעזור".

 

ואכן אחד מאנשי שלומנו שהיה גר בריחוק מקום חשב ואמר לעצמו: "מי יודע שמא אין לרבי נתן כלום עבור צרכי החג" – והתעורר בליבו והלך ושכר עגלה ומילא אותה בכל טוב, תפוחי אדמה, ביצים, יין ועוד, והביאם לביתו של רבי נתן בערב הפסח ממש.

 

ביושבם בשולחן ליל הסדר רבי נתן הפליג בשבח ובהודאה על חסדי הבורא שלא עזבו, ובין דבריו פנה אל בתו ואמר לה: "בעת שאמרתי לך שהשם יעזור לא התכוונתי לאדם זה, אלא באמת התכוונתי שה’ יעזור כרצונו יתברך, והדבר השתלשל ובא איך שהגיע על ידי אותו יהודי…"

 

רק שיראו לקחת מהן מוסר ויזכו להתעוררות גדולה.