דיני חוטי ציצית ,דברים הפוסלים בציצית ,ציצית בשבת

סימן יא – דין חוטי הציצית (המשך) - א. יש אומרים שצריך לדקדק שיתלה את החוטים לאורך הטלית, ולא לרחבו, שהציציות יהיו תלויות על קרן הטלית, ובדיעבד אין בזה קפידא...(סימנים: יא, יב, יג, יד).

3 דק' קריאה

מערכת ברסלב ישראל

פורסם בתאריך 25.12.07

סימן יא – דין חוטי הציצית (המשך)
  
א. יש אומרים שצריך לדקדק שיתלה את החוטים לאורך הטלית, ולא לרחבו, שהציציות יהיו תלויות על קרן הטלית, ובדיעבד אין בזה קפידא.
 
סימן יב – דברים הפוסלים בציצית
 
ב. אם נקרעו כל חוטי הציצית ונשתייר בהם כדי עניבת כל החוטים הפסוקים ביחד, כשר. ואם לא נשאר כדי עניבה פסול. ובודקים מן הענף. כלומר החוטים המפורדים. ולפי מנהגינו בעת שגודלים את הציצית על כנף הבגד, נותנים סימן ב’ ראשי חוטים בענין שלעולם ה’ הראשים הם מצד אחד של הקשר, והד’ ראשים מצד האחר, לפיכך אם נקרעו חוטי הציצית מצד אחד, אפילו נקרעו כל ארבעת החוטים שמצד אחד, ולא נשאר בהם שיעור כדי עניבה, אפילו הכי הטלית כשרה, לפי שנשארו כל ד’ הראשים השניים שיש בהם יותר מכדי עניבה. ואפילו לא נשאר בהם אלא כדי עניבת שמונה החוטים ביחד כשר.
ג. אם נפסקו ב’ חוטים משני צדדים הציצית פסולה, מחשש שמא חוט אחד הם. ואם אין לו אפשרות להשיג ציציות אחרות, בשעת הדוחק יכול להקל אם נשאר מן הגדיל כדי עניבה.
ד. היכן שאפשר טוב ונכון להחליף את הציציות שנקרעו, אף אם הן כשרות לפי ההלכה, ובודאי מניין החוטים יש בו עניין וסוד נשגב.
 
סימן יג – דין ציצית בשבת
 
ה. ארבע ציציות מעכבות זו את זו, שכל זמן שאין בה כל הארבע ציציות אינה מצוייצת כהלכתה, והיוצא בה לרשות הרבים בשבת חייב חטאת. ולכרמלית אסור מדרבנן.
ו. אם היא מצוייצת כהלכתה מותר לצאת בה לרשות הרבים, בין טלית קטן בין טלית גדול אפילו בזמן הזה שאין לנו תכלת, ואפילו בטלית של שאר מינין (לא של צמר ופשתים), כגון טלית משי שחיובן רק מדרבנן.
ז. מותר לצאת גם בליל שבת בטלית מצוייצת כהלכתה, כדרך לבושו, אף לרשות הרבים  גמורה.
ח. טלית שהחוטים בה לא נבדקו זמן רב, אפילו הכי מותר לצאת בה בשבת לרשות הרבים, ואין חוששין שמא נקרעו החוטים, ואין צריך לבדוק הציציות קודם שיוצא לרשות הרבים.
ט. מותר לצאת בשבת לרשות הרבים בטלית קטן שאין בה כשיעור, אף אם אין שם עירוב.
י. מותר לצאת בשבת בטלית שאולה לרשות הרבים. והמחמיר על עצמו תבוא עליו ברכה.
יא. מותר להתעטף בטלית גדול וללבוש עליו מעיל חורף, ולצאת כך לרשות הרבים גם במקומות שאין בהם עירוב.
יב. מותר לקפל את הטלית בשבת שלא כסדר קיפולו הראשון, אף אינו חוזר עוד להתעטף בציצית. והנוהגים לקפלו כסדר קיפולו הראשון, אין למחות בידם, שיש להם על מה שיסמוכו.
  
סימן יד – מי הראוי לעשיית ציצית
 
יג. ציצית שעשאה אינו יהודי פסולה, דכתיב דבר אל בני ישראל לאפוקי אינו יהודי. והיינו שהטילן בבגד. ואפילו אם ישראל גדול עומד על גביו ואומר שעושה לשמה, פסול. וכל זה אם תחב הציציות בכנף או עשה החוליא או הקשר הראשון, אבל אם החוליא והקשר הראשון עשה ישראל, והאינו יהודי גמר שאר החוליות והקשרים, דאינן אלא למצוה בעלמא, כשר.
יד. ישראל שהטיל ציציות בבגד בלא כוונה לשמה, אם אין ציציות אחרות מצויות להכשירו, יש לסמוך על הרמב"ם שמכשיר, אבל לא יברך עליו.
טו. אישה כשרה להטיל את הציציות בכנף הטלית. ומכל מקום לכתחילה טוב להצריך אנשים שיעשו זאת.
טז. ילד קטן פחות מי"ג שנה ויום אחד שהכניס את הציציות לתוך הכנף, וישראל גדול עומד על גביו ואומר לו לעשות לשמה, הטלית כשרה. ובדיעבד אפילו אין ישראל גדול עומד על גביו, הטלית כשרה לברכה. ונער שהגיע לגיל י"ג שנה ויום אחד, אך לא נבדק אם הביא ב’ שערות, כשר אף לכתחילה להטיל חוטי הציצית בבגד הטלית.
  
סימן יד – דין טלית שאולה
 
יז. השואל מחבירו בגד שיש בו ארבע כנפות ואין בו ציציות, פטור מלהטיל בו ציצית כל שלשים יום. דכתיב, כסותך, ולא של אחרים. ואם עבר והטיל בבגד ציציות, לדידן אינו רשאי לברך על הטלית. אבל אחר שלשים יום חייב מדרבנן, מפני שנראית כשלו.
יח. השואל בגד של ד’ כנפות מחבירו לשבועיים, והחזירה לו, ואח"כ חזר ושאל הבגד לשבועיים נוספים, אינו חייב להטיל בה ציצית, כי ל’ יום אלו צריכים להיות רצופים. ולכן ימנה הל’ יום מזמן השאלה השניה.
יט. שאל מחבירו טלית כשהיא מצוייצת, אם מתעטף בה בתפילה, מברך עליה, מכיון ששאל מדעת בעלים, ומסתמא נתן לו במתנה על מנת להחזיר, והרי היא שלו. ואף שיש חולקים בזה, אין חוששים  לספק ברכות, אחר שכן המנהג. ומי הוא ירא שמים יתרחק לכתחילה מטלית שאולה כמה שאפשר.
כ. אם מתעטף בטלית שאולה לצורך כבוד בעלמא, כגו שמתעטף בציצית לצורך נשיאת כפים, או עלייה לתורה, או כשהוא שליח ציבור וכו’, אינו מברך על טלית שאולה. והטוב שיתכוין שאינו רוצה לקנותה.

כתבו לנו מה דעתכם!

תודה על תגובתך!

התגובה תתפרסם לאחר אישור

של צוות האתר

הוספת תגובה

הכתבה הבאה

סימן לח – החייבים בתפילין -
א.אדם הלובש מכנסיים, וחלק גופו העליון גלוי, אין ראוי לו להניח תפילין, אלא אם כן אי אפשר לו להניחם כל אותו היום, עדיף שיניח תפילין שכגופו העליון מגולה, מאשר יתבטל...

Featured Products