טעויות הנמצאים בתפילין וספר תורה

סימן לב, לג – טעויות הנמצאות בתפילין ובספר תורה - א.אולם צריך לדקדק שהפרשיות שנכתבו על ידי סופרים אשכנזים, נעשו כדת וכדין על פי דעת מרן השולחן ערוך שכתב, יעשה כל פרשיותיה פתוחות חוץ מפרשת "והיה...

3 דק' קריאה

מערכת ברסלב ישראל

פורסם בתאריך 25.12.07

סימן לב, לג – טעויות הנמצאות בתפילין ובספר תורה
  
א. אולם צריך לדקדק שהפרשיות שנכתבו על ידי סופרים אשכנזים, נעשו כדת וכדין על פי דעת מרן השולחן ערוך שכתב, יעשה כל פרשיותיה פתוחות חוץ מפרשת "והיה אם שמוע", שצריך לעשותה סתומה. ואם שינה התפילין פסולות.
ב. תפילין שהיודי"ן הימניים של הצד"י, חלק מהן נכתבו בצורת אות יו"ד הפוכה, (כדעת המקובלים), וחלק מהן בצורת אות יו"ד רגילה, יש להכשירן, ואין בזה משום תרתי דסתרי. וכן אם חלק מהאותיות נכתבו בכתב ספרדי, וחלק מהן נכתבו בכתב אשכנזי, יש להכשירן. שאלו ואלו דברי אלוהים חיים.
ג. אם נמצא פירוד באותיות של פרשיות התפילין, כגון יוד"ין האל"ף והשי"ן והעי"ן, שאינם נוגעים בגוף האותיות, ותינוק מכירם וקוראם כהוגן, אפילו אם היתה פרידתן ניכרת להדיא רשאי הסופר לחזור ולתקן האותיות, ואין בזה חשש  משום שלא כסדרן. ואין חילוק בין אם נכתבו כהוגן ואחר כך נתפרדו, ובין שנכתבו כן מעיקרא. אבל אם נחלקה האות ונראית כשתי אותיות, כגו שנחלקה אות צ’, באופן שהיו"ד שלה נפרדה ממנה, והאות נראית כשתי אותיות י’ נ’, או שנחלקה אות ש’ ונפרדה ממנה י’ אחרונה ונראית ע’ י’, וכן אם נחלקה אות מ’ פתוחה ונראית כ’ ו’, אם אין פרידתן ניכרת להדיא אלא על ידי התבוננות ועיון היטב, מותר לתקנן ולהכשירן על ידי הכרת תינוק דלא חכם ולא טיפש, ואין בזה חשש משום שלא כסדרן. אבל כל עוד שלא תיקנן פסולין. ואם פרידתן ניכרת להדיא אין להן תקנה, דהוי שלא כסדרן.
ד. כל שההפסק והפירוד באות דק מאוד שאינו נראה אלא כנגד השמש, מן הדין כשר אפילו בלא שום תיקון, אפילו בפירוד של אות הנראית כשתי אותיות, כגון אות צ’ ואות מ’. ומכל מקום המחמיר לתקנו תבוא עליו ברכה.
ה. כל שמותר לתקנו בתפילין ואין בו משום שלא כסדרן, אם נמצא כן בספר תורה בשעת קריאת התורה, כשר לקרות בו בברכותיו, ואין להוציא ספר תורה אחר.
ו. אות אל"ף שהיו"ד שלה נכתבה בצורת י’ הפוכה באופן שרגלה השמאלית מחוברת לגוף האות, אין לפוסלה, בין בספר תורה בין בתפילין.
ז. וכן יש להכשיר אות ל’ שהוא"ו העליו נכתבה בצורת ו’ הפוכה, וכן יש להכשיר אם הוא"ו שעל גבי הלמ"ד הוא קו פשוט, שמותר לתקן התפילין שתהיה לה צורת ו’. ואין בזה משום שלא כסדרן. ואם נמצא כן בספר תורה בשעת הקריאה, אין צריך להוציא ספר תורה אחר. ואחר כך יתקנוהו באופן שתהיה לו צורת ו’.
ח. וכן יש להכשיר אם אות למ"ד שהוא"ו שעל גבה קצר ודומה לאות יו"ד.
ט. והוא הדין אם כתב את אות הוא"ו של הלמ"ד בצורת ז’ במקום לכתוב בצורת ו’, יש להכשיר את הספר תורה, וכן בתפילין וכן במזוזות.
י. תפילין שחלק מאותיות הלמ"ד נכתבו בשינוי מאותיות למ"ד האחרים, יש להכשירן ומותר לברך עליהם.
יא. תפילין שנמצא בהם שראש אות למ"ד שבשיטה השניה נכנס בתוך אות כ"ף סופית שבשיטה הראשונה, אם ראש הלמ"ד נוטה לקצה הימני של אות כ"ף סמוך לרגלו, כשר בפשיטות, ואם נוטה לצד שמאל, שיכול להדמות לאות ה"א, צריך להראותו לתינוק שלא חכם ולא טיפש, אם קרא האות כהוגן כשר, ואם לאו, אם האות כ"ף ארוכה יותר מכשיעור שאילו היה גורר ממנה ומעמידה על קו הדין היה נמצא ראש הלמ"ד מחוץ לכ"ף, יש להכשיר, ואם לאו יש להחמיר ולפסול. ובספר תורה יגרור ראש הלמ"ד, ויחזור ויכתבנו מחוץ לאות כ"ף, וכשר.
יב. כתב נו"ן סופית כעין וא"ו ארוכה, ולא כמו שצריך להיות כצורת ז’ ארוכה, מותר לתקן בתפילין ומזוזות, ואין בזה משום שלא כסדרן, כיון שתינוק מכיר בה שהיא אות ן’. וכל שכן אות נ’ כפופה שכתב הקו שלה מן הצד ולא באמצע. ואנו נוהגים לכתחילה שהקו נמשך מן הצד ולא באמצע, ואין לשנות.
יג. אם נמצא באמצע קריאת התורה אות נ’ סופית כמו ו’ ארוכה, אין צריך להוציא ספר תורה אחר, ויתקנוהו לאחר השבת.
יד. אות מ’ פתוחה המצויה בכמה תפילין או ספרי תורה שהגיעו מבגדאד שאין פתיחתה ניכרת היטב למעלה, יש להכשיר את אותן ספרי תורה, כי אין בין אות מ’ פתוחה לאות מ’ סתומה, אלא רק הפתיחה שלמטה. וכל שכן שבאותם ספרי תורה שהגיעו מבגדאד יש בליטה בחרטום למעלה, ותינוק שלא חכם ולא טיפש יקראנה כאות מ’ פתוחה. ולכן אין לפסול את ספרי התורה הנזכרים לעיל.
טו. והוא הדין במזוזות שאות מ’ פתוחה שבהם נכתבה באופן שאין פתיחתה ניכרת היטב למעלה, שבדיעבד יש לסמוך על סברת הרד"ך שלא לפוסלן.
טז. ספר תורה שנמצא בו נקב קטן בצד האות, באופן שאין האות מוקפת גויל, ולא ידוע מתי נעשה הנקב אם קודם הכתיבה או לאחר מכן, אם אפשר לגרור קצת מהאות קרוב לנקב, באופן שישאר ממנו צורת אות, ויהיה מוקף גויל, הנה מה טוב, ואם אי אפשר, או שמצא הנקב באמצע קריאת התורה, יש להכשיר את הספר תורה.
יז. כ"ף פשוטה צריך לכותבה באופן שרגל הכ"ף יהיה כפליים  נגד גגה. וכל זה רק לכתחילה ועל הצד היותר טוב, אבל בדיעבד אם עשה רגל כ"ף פשוטה פחות מכפליים מגגה, יש להכשיר, ובלבד שתהיה ארוכה יותר מגגה כדי שלא תידמה לאות ר’ או ד’.
יח. בעניין קוצו של יו"ד שסופרים רבים אין נזהרים לעשותו בשמאל היו"ד למטה, יש להם על מה שיסמוכו, והנח להם לישראל אם אינם נביאים בני נביאים הם. ומכל מקום טוב לכתחילה להקפיד ולעשות הקוץ של היו"ד כמין נקודה קטנה בשמאל היו"ד למטה, ולא יותר כדי שלא תדמה לאות ח’ קטנה.
יט. אות יו"ד בתפילין, שיש בשמאל היו"ד למעלה תג ארוך עד שנדמית לאות ל’ קטנה, יש להראות היו"ד לתינוק שלא חכם ולא טיפש, ואם יקראה י’ כשר.
כ. אם נדבקה אות לאות, בין קודם שתיגמר ובין אחר שנגמרה, פסול. ומותר לגרור קצת מעובי האות האחרונה של תיבה ראשונה, וקצת מעובי אות ראשונה של תיבה שניה, כדי להרחיקן זו מזו עד שיהיו נראין כשתי תיבות, ואין לחוש משום חק תוכות. ולא מיקרי חק תוכות מאחר שהאות עצמה היתה כתובה כתקנה. ודין זה הוא הן בספר תורה והן בתפילין ומזוזות, ולא חשיב שלא כסדרן.
 
 

כתבו לנו מה דעתכם!

תודה על תגובתך!

התגובה תתפרסם לאחר אישור

של צוות האתר

הוספת תגובה

הכתבה הבאה

סימן לב, לג – טעויות הנמצאות בתפילין ובספר תורה (המשך)-
א.ספר תורה שהסופר ניקד בו על אות שי"ן מצד ימין של האות, להורות על שי"ן ימנית או משמאל אות השי"ן, צריכים לתקן ספר תורה זה ולמחוק ממנו כל...

Featured Products