דין טעות וספק בברכת היין,ספק ברכות ועוד

סימן רט – דין טעות וספק בברכת היין (המשך)- א. אם היו לפניו פירות הארץ, והתחיל הברכה על מנת לומר בורא פרי האדמה, וטעה וחתם בורא פרי העץ, אם נזכר בתוך כדי דיבור, יתקן מיד ויאמר בורא פרי האדמה...

4 דק' קריאה

מערכת ברסלב ישראל

פורסם בתאריך 25.12.07

סימן רט – דין טעות וספק בברכת היין (המשך)
 
א. אם היו לפניו פירות הארץ, והתחיל הברכה על מנת לומר בורא פרי האדמה, וטעה וחתם בורא פרי העץ, אם נזכר בתוך כדי דיבור, יתקן מיד ויאמר בורא פרי האדמה, ואם לא נזכר עד שעבר תוך כדי דיבור, יצא. וכן אם היה לפניו תבשיל של דגן ופתח על דעת לומר בורא מיני מזונות, וטעה ואמר המוציא, יצא, שבשעה שאמר שם ומלכות לא נתכוין אלא לברכה הראויה.
ב. מי שאכל ושבע מאכילת הפת, שאז חייב בברכת המזון מן התורה, והוצרך לנקביו, והתחיל לברך "ברוך אתה ה’" על דעת לומר אשר יצר את האדם וכו’, וחזר בו והמשיך האל הזן אותנו וכו’, בדיעבד יצא ידי חובתו. וכל שכן בברכות דרבנן, שאם שינה הברכה מעיקר מחשבתו בעת הזכרת "ברוך אתה ה’" יצא ידי חובה. ומכל מקום לכתחילה יזהר מלעשות כן.
ג. אמר ברוך אתה ה’ על דעת לומר זוקף כפופים, קודם שבירך מתיר אסורים, יסיים זוקף כפופים, אף על פי שעל ידי כך לא יוכל לברך מתיר אסורים.
ד. לקח כוס שיכר או מים וסבר שהוא יין, ובירך בורא פרי הגפן, ותוך כדי דיבור נזכר שטעה ואמר שהכל נהיה בדברו, וכך היתה אמירתו: "ברוך אתה ה’ אלוקינו מלך העולם, בורא פרי הגפן שהכל נהיה בדברו" – יצא. ואם לא תיקן בתוך כדי דיבור, לא יצא, וצריך לחזור ולברך שהכל.
 
סימן רט – ספק ברכות
 
ה. כל הברכות כולן, כולל ברכות התורה, ברכות הנהנין לפניהם ולאחריהם, ברכות השבח וברכות המצוות, אם נסתפק בכולם אם בירך אם לאו, אינו מברך לא בתחילה ולא בסוף. חוץ מברכת המזון מפני שהיא של תורה, ולכן אם אכל פירות או עוגה, ונסתפק אם בירך ברכת נפשות או על המחיה, או לא בירך, או שנסתפק אם אכל שיעור כזית בתוך כדי אכילת פרס, אם יכול לאכול עוד בתוך כדי אכילת פרס טוב שיעשה כן, ואם לאו, אין לו לברך מספק, שגם ברכת מעין שלש היא מדרבנן.
ו. אם נסתפק אם בירך ברכה ראשונה או לא, מותר לו לכתחילה לאכול או לשתות בלי ברכה, שמאחר שאין עליו חיוב לברך ברכה ראשונה, אין לחוש בזה משום מה שאמרו כל הנהנה מהעולם הזה בלי ברכה כאילו מעל. ומכל מקום אם יכול לשמוע הברכה מאחר ולצאת ידי חובה מספק, עדיף.
ז. היכא דשחט ולא בירך, שחיטתו כשרה בלא שום חשש.
 
סימן רי – דין האוכל פחות מכזית – ודין המטעמת
 
ח. האוכל פחות מכזית בין מפת בין משאר מאכלים, וכן השותה פחות מרביעית, בין מיין בין משאר משקים, מברך תחילה ברכה הראויה לאותו המין, ולאחריו אינו מברך כלל. אפילו אם אכל בריה שלימה, כגון גרגיר של ענב או של רימון. ולכתחילה נכון להיזהר שלא לאכול בריה פחות מכזית.
ט. צריך להיזהר כשאוכל פרי שלם, שיאכל כזית כדי שלא להיכנס בספק בריה, אלא אם כן מרסק אותה קודם אכילתו. ודין בריה שייך גם בפירות שאינם משבעת המינים, ולכן האוכל פלח של תפוז, דינו כמו האוכל גרגיר של רימון.
י. לכתחילה יש להיזהר שלא לאכול עוגה או פירות כ-18 גרם, כדי שלא להיכנס בספק ברכה אחרונה, אלא יאכל פחות מ-18 גרם, או יותר מ-27 גרם. ואם אכל כ-18 גרם, ישתדל לאכול עד שיעור 27 גרם, ואז יברך ברכה אחרונה. ואם אינו יכול לאכול עוד, לא יברך ברכה אחרונה.
יא. מי שמטבל ביסקויט לתוך כוס תה או קפה, ועל ידי כך הגיע משקל הביסקויט לכ-27 גרם, ואכלו, אינו מברך ברכה אחרונה, שאין התה מצטרף לשיעור ברכה אחרונה.
יב. מי שאכל חצי כזית והקיאו, ואכל חצי כזית אחר, יש להסתפק אם מצטרף לענין ברכה אחרונה, ולכן אם אינו יכול לאכול שוב כזית אינו מברך ברכה אחרונה.
יג. טוב להיזהר לכתחילה שלא לשתות יין או שאר משקים כשיעור כזית, אלא או שישתה שיעור רביעית כדי שיברך ברכה אחרונה, או פחות משיעור כזית. ובדיעבד אם שתה יותר מכזית, ופחות מרביעית, אינו מברך ברכה אחרונה.
יד. הטועם את התבשיל, לראות אם יש בו יותר מלח או חוסר מלח, אפילו אם הוא בולע, עד שיעור כזית, ובמשקים עד שיעור רביעית, אין צריך לברך כלל, כיון שדעתו לטעימה, ואפילו אם הוא בולע. ואם דעתו לאכילה, מברך אפילו על כל שהוא.
טו. מי שבירך על מאכל, ונתנו לפיו לשם אכילה, ופלט, לא הוי ברכתו ברכה לבטלה, שסוף סוף החיך נהנה ממנו מעט, אמנם אם המאכל עדיין לפניו, לכתחילה טוב שיקח מעט מהאוכל ויבלע ממנו מעט.
 
סימן ריא – דיני קדימה בברכות
 
טז. היו לפניו מיני פירות הרבה, אם ברכותיהם שוות, ויש ביניהם ממין שבעה, מקדים מין שבעה. ופירות שנשתבחה בהם ארץ ישראל הם שבעת מינים: חיטה, שעורה, גפן, תאנה, רימון, זית שמן ודבש (דבש=תמרים). ופירות שבעת המינים קודמים לברכה לכל שאר מיני פירות העץ. ואפילו חביב עליו מין פרי אחר שאינו משבעת המינים, יש להקדים לברך על פירות שבעת המינים.
יז. כל דין קדימה שאמרו אינו אלא כששניהם מונחים לפניו וברצונו לאכול משניהם אבל אין צריך להמתין עד שיביאו לפניו המין שמוקדם לברכה.
יח. כל הקודם בפסוק בשבעת המינים עצמם, קודם לחבירו לברכה. ותמרים קודמים לענבים, כי התמרים "שני" לארץ אחרון במקרא, והגפן "שלישי" לארץ הראשון. ויש אומרים שהיין קודם לתמרים, הואיל והיין דבר חשוב הוא עד שקובע ברכה לעצמו בברכת "בורא פרי הגפן", וגם הוא סועד ומשמח. ויש חולקים ואומרים שאין קדימה ליין על התמרים, וכן המנהג. ולכל הדעות מעשה קדרה, דהיינו תבשיל מחמשת מיני דגן קודמים ליין. נמצא משפט הקדימה בברכות כדלהלן: ברכת המוציא קודמת לכל דבר. ולאחר מכן ברכת "בורא מיני מזונות". ופת חיטים קודמת לפת שעורים. ואחריהם זית, ואחריו תמרים, ואחר כך ענבים, ואחר כך תאנים, ואחר כך רימונים, ואחריהם שאר מיני פירות העץ.
יט. ברכה אחת שמברך "בורא פרי העץ" פוטרת כל מיני העץ שלפניו, ואם טעה והקדים פרי עץ המאוחר בפסוק, כגון שבירך תחילה על רימון, או אפילו מין פרי אחר שאינו משבעת המינים, וקדם ובירך עליו בורא פרי העץ, וכיוון לפטור את הפירות האחרים, יצא. שאין משפט הקדימה של שבעת המינים כסדרן אלא לעניין לכתחילה, ולא לעכב בדיעבד.
כ. הביאו לפניו מיני פירות שונים, מפרי העץ ומפרי האדמה, מן הדין אפשר להקדים לברך על פרי האדמה, אפילו אם אינו חביב, ואפילו אם פרי העץ הוא אחד משבעת המינים. שאין דין קדימה לשבעת המינים אלא בפירות שברכותיהן שוות. ומכל מקום נכון להקדים פרי העץ לפרי האדמה, אלא אם כן פרי האדמה חביב עליו יותר, שאז יקדים החביב תחילה.

כתבו לנו מה דעתכם!

תודה על תגובתך!

התגובה תתפרסם לאחר אישור

של צוות האתר

הוספת תגובה

הכתבה הבאה

סימן רח – דין ברכה מעין שלש (המשך)-
א. אם טעה ובירך על המחיה במקום על הגפן, בדיעבד יצא.
ב.אם אכל עוגה כשיעור, וגם שיעור מפירות שבעת המינים כשיעור, וגם שתה רביעית יין, כולל הכל בברכה אחת...

Featured Products