דין מוקצה ביום טוב,איסור בניין וסתירה בשבת

סימן שי, תצה - דיני מוקצה ביום טוב (המשך) - א. פירות העומדים לסחורה כגון אצל סוחר סיטונאי שדרכו למכור ארגזים שלמים או שקים שלמים המלאים פירות, ואין דרכו ליקח מהם לאכילה, נחשבים למוקצים

3 דק' קריאה

מערכת ברסלב ישראל

פורסם בתאריך 07.04.21

סימן שי, תצה – דיני מוקצה ביום טוב (המשך)
 
 
א. פירות העומדים לסחורה כגון אצל סוחר סיטונאי שדרכו למכור ארגזים שלמים או שקים שלמים המלאים פירות, ואין דרכו ליקח מהם לאכילה, נחשבים למוקצים, ואסור לקחת מהם ביו"ט. אע"פ שמותר לקחת מהם בשבת. אבל מותר לקחת פירות וביצים ושמן ויין מחנווני קמעונאי ביו"ט, ובלבד שלא יזכיר סכום המקח. (ילקו"י ד/ב חק)
ב. אם חל יו"ט בשבת, אין צריך להחמיר במוקצה כדין יום טוב, אלא דינו כשאר שבתות, ואע"פ שיש חולקים ומחמירים בו כדין יום טוב, העיקר לדינא כמו שנתבאר, דכיון שהוא חמור בעיני כל אדם מפני קדושת השבת המצורפת עמו, אין חוששין שיבואו לזלזל באיסור זה.
ג. מותר לטלטל מוקצה ביו"ט לצורך אוכל נפש. ולכן אם הונחו אבנים או ארנק של כסף על פירות, מותר לטלטלם ולהוציאם כדי ליקח הפירות מתחתיהם. וכן מותר לגרוף גחלים ואפר מהתנור ביו"ט כדי לאפות בו. [ואע"פ שהוא גם מכבה את הגחלים, מותר].
ד. מותר לטלטל ביום טוב סיגריות או מקטרת. ואף מי שאינו מעשן יכול לטלטלם.
ה. גם ביו"ט ראוי להחמיר שלא לטלטל דגי נוי שבצנצנת, מאחר שעומדים לנוי ולא לאכילה ומחוסרים הכנה. ולכן בדגים טהורים יתנה מבעו"י שרוצה לאוכלם. הלא"ה אסור.
 
סימן שיד – איסור בנין וסתירה בשבת
 
ו. מותר לאפשר לילדים קטנים שלא הגיעו למצוות לשחק בשבת ב"אבני פלא" או ב"לגו", ולחבר אותן זו בזו, לעשות מהם צורת בנין או מגדל וכדומה, ואין לחוש בזה לאיסור בונה בשבת. וכן מותר לאפשר להם לחזור ולפרק אותן בשבת. (ילקו"י ד/ב תקב)
ז. סטנדר הניתן להנמכה או להגבהה [על-ידי ברגים], מותר להגביהו או להנמיכו בשבת. וכן כסא שאפשר לשנות את גובהו באמצעות סיבוב הידית שבתחתית הכסא, מותר לסובב את הידית כדי להגביה ולהנמיך את הכסא. (ילקו"י ד/ב תקד)
ח. מיטה של פרקים הנעשית בשביל בעלי אומנות או אנשי צבא, והיא עשויה פרקים פרקים בכדי שיוכלו לשאתה בלכתם בדרך, וכשמגיעים למחוז חפצם מחזירים את פרקיה ומושיבים אותה, אסור להחזירה ולהדקה בשבת, גזירה שמא יתקענה ביתדות ומסמרים, שאז נחשב גמר מלאכה וחייב משום מכה בפטיש. ואם דרכה תמיד להיות רפויה מותר לכתחילה להחזירה באופן שלא יהדקנה שאז אין לגזור פן יתקע בחוזקה. (ילקו"י ד/ב תקד)
ט. כוס של פרקים מותר לפרקה ולהחזירה בשבת, שהואיל ואין דרך להדקו כל כך אין לחוש שמא יתקע. ואפילו להדקו בחוזק מותר. (ילקו"י ד/ב תקד)
י. כוסות של פרקים שחלקיהן מתחברים על-ידי חריצים סביב סביב, ועל-ידי הברגה מתחברים בחוזק, אסור לחברם ולהדקם בחוזק בשבת, אבל להחזירם רפויים מותר. (שם תקה)
יא. כיסויי הכלים, אפילו עשויים על-ידי חריצים [כמו בסיר-לחץ] מותר להחזירם ולהדקם בחוזק, הואיל ואינם עשויים לקיום באופן מתמיד, אלא עשויים לפותחם ולסוגרם תמיד.
יב. לפיכך מותר להשתמש בבקבוק גומי של מים חמים שנסגר על-ידי הברגה. [ואין לאסור בזה גם משום רפואה בשבת]. (ילקו"י ד/ב תקז)
יג. המנהג פשוט להשתמש בשבת בצלוחית של מי ורדים, שבשפת הכלי יש חריצים סביב סביב, והכיסוי למעלה מתהדק בכלי על-ידי הברגה, וכשמתרוקן הכלי ממי-הורדים (ע"י זילוף דרך כיסויו המנוקב בנקבים דקים), מסירים את הכיסוי וממלאים את הכלי שוב במי ורדים, וחוזרים ומבריגים את הכיסוי למעלה. והמנהג מיוסד על פי ההלכה, שהואיל ודרכו של הכיסוי להסירו ולהחזירו תמיד אין לגזור שמא יתקע. וכן מותר לנשים להבריג את פותחן השרשרת המחזיק ענק או תליון, שהרי לא מהדקים חזק, וגם השרשרת עשויה לפתוח ולסגור.
יד. מותר להבריג בשבת את בלוני הגז בכלי הסיפולוקס ולהוריק את הגז לתוך המים, ואין לחוש בזה לא משום בנין ולא משום תיקון כלי ולא משום נולד. ובלבד שעושה כן לצורך השבת עצמה. וכן מותר לעשות סודה בשבת על-ידי המיתקן הנקרא ייסודה-סטרים".
טו. מותר לכוין משקפת בשבת להתאימה לראייה לרחוק או לקרוב, על-ידי סיבוב הכפתור המיוחד לכך. [וכבר ביארנו לעיל שגם אין בזה משום מוקצה]. (ילקו"י ד/ב תקיא)
טז. כבר נתבאר לעיל שזכוכית של משקפיים שיצאה ממקומה, במקום צורך אם ההדיוט שאינו אומן יכול להחזירה בתוך המסגרת, מותר להחזירה בשבת, ואין לחוש בזה לגזירה שמא יתקע, מאחר שחושש פן הזכוכית תשבר אם יתקע בכח. (ילקו"י ד/ב תקיב)
יז. שעון הפועל בצורה מיכנית, וצריך למלאתו על ידי סיבוב הקפיץ, אם השעון הפסיק לפעול אסור למלאותו בשבת, משום מכה בפטיש, שהרי הוא כמתקנו על-ידי מילויו. אבל אם עודנו פועל, מותר למלאתו, טרם יעמוד מלכת. ומכל-שכן במקום שיש בזה צורך מצוה לדעת זמן תפילה ותלמוד תורה. (ילקו"י ד/ב תקיב)
יח. מותר לכוין את השעון בשבת לשעה המדוייקת על-ידי הסבת המחוגים למקום המתאים. אבל בשעון אלקטרוני אסור. (ילקו"י ד/ב תקיג)
יט. מותר לענוד בשבת שעון אוטומאטי [מיכני], אף שעל-ידי תנועת ידו השעון מתמלא. שהרי אפילו למלאת בכוונה שעון שפועל כדי שימשיך הילוכו מותר, כל-שכן בזה שאינו מתכוין למילויו על-ידי תנועת ידו. ואפילו המחמירים שם יודו להתיר בזה. אבל אם השעון הפסיק לפעול, לכתחילה אין לעונדו בשבת על ידו כדי לחדש את פעולתו. ואפילו אינו מתכוין לעונדו אלא לשם תכשיט, כגון שהוא שעון של זהב, אין להקל. (יחו"ד ב/מט)
כ. מותר לענוד בשבת על ידו שעון אלקטרוני אף שפועל על-ידי בטריה. 

כתבו לנו מה דעתכם!

תודה על תגובתך!

התגובה תתפרסם לאחר אישור

הוספת תגובה