איסור בניין וסתירה בשבת,דברים האסורים משום אוהל

סימן שיד - איסור בנין וסתירה בשבת (המשך)- א. כר של גומי שישנים עליו, מותר לנפחו בשבת. ב. מותר לתת מים לצורך השבת בתוך תבנית הקוביות של מקרר חשמלי, או לתוך שקית ניילון

3 דק' קריאה

מערכת ברסלב ישראל

פורסם בתאריך 25.12.07

סימן שיד – איסור בנין וסתירה בשבת (המשך)
 
 
א. כר של גומי שישנים עליו, מותר לנפחו בשבת. (ילקו"י ד/ב תקיד)
ב. מותר לתת מים לצורך השבת בתוך תבנית הקוביות של מקרר חשמלי, או לתוך שקית ניילון, ולהכניסם בשבת למקפיא כדי שיקפאו המים ויהיו לקרח. [ולכתחילה נכון להחמיר שלא לקשור בשבת את השקית שבתוכה המים בשני קשרים, אלא יקשור קשר ועניבה על גבה, אך מעיקר הדין מותר אף לקשור ב’ קשרים זה על זה]. ומותר לקרוע את השקית כדי להוציא מתוכה את הקרח. ואם אינו צריך לכל קוביות-הקרח, מותר לו להחזיר את חלקן למקפיא, אף שיודע שלא יצטרך להם בשבת, ואין לחוש בזה לאיסור מכין משבת לחול, שהרי אין בכוונתו לחסוך בזמן, אלא למנוע הפשרת הקרח. וכן מותר לתת בשבת מאכלים לתא ההקפאה של המקרר כדי שלא יתקלקלו, גם אם אינו עושה כן לצורך השבת, יש להקל.
ג. המרכיב שיניים תותבות, מותר לו לתת בהן בשבת אבקה הגורמת להידוק השיניים לחיך, ואין בזה כל איסור. (ילקו"י ד/ב תקיז)
ד. בקבוק מיץ ענבים או טמפו הסגור על-ידי מכסה פח או פלסטיק המהודק בצואר הבקבוק, ובעת פתיחתו נפרדת הטבעת מחלקו התחתון של המכסה, טוב להזהר בזה ממידת חסידות לפתוח את הבקבוק ולהפריד את הטבעת מהמכסה מערב-שבת. אבל אם לא עשו כן מערב-שבת, מעיקר הדין מותר לפותחו בשבת. והמחמיר על עצמו לפתוח הבקבוק מערב שבת, תבוא עליו ברכה. (ילקו"י ד/ב תקיז)
ה. גם אם מודפסים אותיות על הפקק וכשפותחו נקרעות האותיות, אף-על-פי-כן מותר לפתוח פקק זה בשבת, ואין לחוש בזה משום מוחק. וכן מותר לקרוע את נייר הפלסטיק שכרוך סביב הפקק של בקבוקי היין. אך ממידת חסידות טוב לקרוע ולפתוח הבקבוק מערב-שבת.
ו. שקיות חלב, וכן חבילות מזון סגורות ועטופות בנייר, מותר לקרוע את השקית או את הנייר בשבת כדי ליקח משם את המזון, ובפרט אם עושה כן דרך השחתה וקלקול.
ז. לפיכך, מה שיש נוהגים שכאשר יש שמחה בבית הכנסת מכינים שקיות עם ממתקים ומחלקים אותם לילדים, וקושרים חוט בראש השקית, מותר לקרוע את השקיות לצורך דברי המאכל שבשקית. (ילקו"י ד/ב תקכ)
ח. וכן מותר לקרוע בשבת את הנייר העוטף את המצות כדי ליקח משם מצה, או לקרוע נייר העוטף את הוופל, או הגלידה, או שקית משקה (טרופית) וכל כיוצא באלו. ובפרט אם קורע דרך השחתה וקלקול. (ילקו"י ד/ב תקכא)
ט. מעיקר הדין מותר לפתוח בשבת קופסאות שימורים [של מצרכי מזון שונים]. ומכל מקום אם אפשר לפותחן מערב-שבת, טוב ונכון לעשות כן. (ילקו"י ד/ב תקכא)
י. פחית שתיה שיש בראשה כמין טבעת שעל-ידי משיכתה נעשה בפחית כמין פתח לשתיה, מעיקר הדין מותר לפותחה בשבת, שמאחר ואין דרך לשמור את הפחית לאחר שהתרוקנה, אין בפתיחתה איסור "מתקן מנא". ומכל מקום טוב ונכון להחמיר שלא לפותחה לגמרי.
יא. אסור להשקות יציקת מלט בשבת אפילו על-ידי הערמה, וכגון שנוטל ידיו והמים ממילא נשפכים על היציקה. (ילקו"י ד/ב תקכג)
יב. מסננת הנתונה בכיור, ונסתמה בשבת, מותר לנקותה מהליכלוך שנצטבר עליה, ולאחר מכן להחזירה למקומה. [ומותר להשתמש בשבת בכיור מטבח שיש בו מסננת, או משולש שבכיור שנותנים בתוכו פסולת, ואין בזה איסור בורר]. (ילקו"י ד/ב תקכד)
יג. כיור שנסתם בשבת, אסור לפתוח את הסתימה על-ידי משאבת גומי אפילו כשיש צורך גדול בדבר, שיש בזה חשש איסור תורה של מתקן מנא. ואפילו במשאבה ביתית שאינה של אומן אסור. אבל מותר לשפוך שם מים חמים, שאם יש בצנור של הכיור שומן קרוש המעכב את זרימת המים לחוץ יהיה נימוח ברותחים, ויוכלו המים לזרום כדרכם החוצה. (יבי"א ה/לג)
יד. צינור המקלח מים מן הגג שעלו בו קשים ועשבים שסותמים ומעכבים את קילוחו, ועל-ידי כך מימיו יוצאים ומתפשטים על הגג ודולפים לבית, מותר למעוך את העשבים והקשים ברגליו בצינעא, שכיון שאינו עושה אלא ברגליו, הוה ליה מתקן מנא כלאחר יד (על-ידי שינוי), ובמקום הפסד לא גזרו חכמים. (ילקו"י ד/ב תקכה)
טו. מותר להשחיל שרוך חדש לתוך הנעלים בשבת, ואין לחוש בזה למתקן מנא. אבל בנעל חדשה שעדיין לא נתן בה שרוך ראוי להחמיר שלא לתת לתוכה שרוך בשבת.
טז. מותר לחבר את הכובע של המעיל למעיל בחיבור הנעשה על-ידי רוכסן [ריץ’-רץ’], או לחצנים. (ילקוט יוסף שבת כרך ב’ סימן שא)
יז. שני גביעי אשל המחוברים זה בזה, המחמיר להפרידן מערב שבת, תבוא עליו ברכה, ומכל מקום מעיקר הדין יש להקל להפרידן זה מזה בשבת, ואין בזה משום מתקן מנא.
יח. אסור להדביק בשבת מתלה הנדבק באמצעות דבק שנמצא על המתלה, וכדומה, על כותל או ארון. וכן אסור להסירם ממקומם בשבת. (ילקו"י ד/ב תקכז)
יט. מותר לתלות בשבת תמונה [שבתוך מסגרת] על מסמר הקבוע בקיר מבעוד-יום. וכן מותר להסיר את התמונה מהמסמר, ואין לחוש בזה לא לאיסור בונה או סותר, ולא לאיסור מוקצה. אבל ברור שאסור להדק את התמונה בקיר באמצעות נעצים וכדו’.
 
סימן שטו – דברים האסורים משום אוהל
 
כ. אסור לעשות אוהל בשבת וביום-טוב. ומן התורה אינו אסור אלא בעושה אוהל קבע, אבל מדרבנן אסור אפילו בעושה אוהל עראי. וכל האיסור הוא בעשיית הגג, אבל מחיצות בלבד מותר לעשות בשבת. אבל אם המחיצה באה להתיר דבר שהיה אסור קודם לכן, אסור לעשותה בשבת, וכגון להכשיר סוכה שאין לה אלא ב’ דפנות ורוצה לעשות מחיצת עראי לדופן שלישי. או מחיצה הבאה להתיר טלטול. (ילקו"י ד/ב תקכז)  

כתבו לנו מה דעתכם!

תודה על תגובתך!

התגובה תתפרסם לאחר אישור

של צוות האתר

הוספת תגובה

הכתבה הבאה

סימן שטו - דברים האסורים משום אוהל (המשך)- א. סוכה שהדלת שלה משמשת כאחת ממחיצות המכשירות את הסוכה, וכאשר פותחים את דלת הסוכה היא נפסלת, וכשסוגרים את דלת הסוכה היא נכשרת

Featured Products