טלפון בשבת,רם-קול ורדיו בשבת ועוד

טלפון בשבת (המשך) 

 

 

א. מותר להשתמש בשבת במכשיר הטלפון המיוחד שפותח על ידי מכון צומת, ובלבד שיהיה לצורך רפואה ובטחון. (ילקו"י ד/ה קצז)

ב. טלפון המחובר לו מכשיר הקלטה, מזכירה אלקטרונית, כשבעל הטלפון משאיר את הטלפון מערב שבת כשעה לפני השבת או משעת תוספת שבת, ולפעמים יש אנשים המתקשרים בשבת, והמזכירה האלקטרונית קולטת את ההודעה, ובמוצאי שבת ניגש בעל הטלפון ושומע את כל מה שהוקלט מערב שבת או בשבת עצמו, ואם הוא רופא מחיש רפואת תעלה, או שהוא סוחר מקבל הזמנות וכו’, במקומות שרוב אנשי העיר הם גויים, יש להתיר בזה, ואין בזה חשש משום "ולפני עיור לא תשים מכשול", ולא משום איסור מסייע בידי עוברי עבירה. ובמקומות שרובם יהודים יש להחמיר.

 

 

 

 

ג. אסור להדליק מערב שבת רמקול, כדי לדבר בו בשבת.

ד. וכן אסור לכוין טייפ ע"י שעון שבת, בכדי להקליט בשבת.

ה. אסור לשמוע רדיו בשבת, אף אם הוכן מער"ש ע"י שעון.

ו. מי שיש לו שכן המדליק רדיו בשבת, אין לו להטות אוזן לשמוע חדשות מהרדיו. אבל אינו חייב לצאת מהחדר.

ז. אין ליתן סרט למכשיר הסרטה מערב שבת, ולהפעילו בשבת באמצעות שעון.

 

 

 

 

ח. מעיקר הדין מותר לפתוח את דלת המקרר החשמלי [פריז’ידר] בשבת, בין כשהמנוע פועל בין כשהפסיק את פעולתו. והמחמיר שלא לפתוח את דלת הפריז’ידר בשבת אלא בשעה שהמנוע פועל, תע"ב. ובייחוד כשעבר זמן רב, כרבע שעה מזמן שהפסיק את פעולתו, [שאז קרוב לודאי שיפעל מיד עם פתיחתו]. וברור שצריכים להוציא מער"ש את המנורה הנדלקת עם פתיחת המקרר. (ילקוט יוסף שבת כרך ה’ עמוד רא)

ט. מותר להשתמש בשבת במיתקן חשמלי למים קרים, אף בשעה שהמנוע פסק, והמחמיר להשתמש בו רק בשעה שהמנוע פועל תע"ב. (ילקוט יוסף שבת כרך ה’ עמוד רג)

י. אם פתחו את דלת המקרר בשבת, והמנורה נדלקה, כיצד ינהג, ראה בסי’ שז סע’ כט. שם נאמר: ישראל שפתח בשוגג את דלת המקרר בשבת, והמנורה נדלקה, לא יסלק ידו מהדלת, אלא יניח מגבת או כיסא בין דלת המקרר למקרר, ואז יוכל לסגור חלקית את הדלת באופן שהקור לא יצא מבעד לדלת, וגם לא יכבה את המנורה.

יא. מקרר-חשמלי [סגור] ששכחו להסיר ממנו את המנורה, ואי אפשר ליקח משם את המאכלים, כיצד ינהג, ראה לעיל סימן שז סעיף מט. שם נאמר: מקרר חשמלי ששכחו להסיר ממנו את המנורה, והמקרר סגור, ואי אפשר לקחת משם את המאכלים שהוכנו לשבת, אם אין שם גוי, יוכל לצוות לקטן להוציא את התקע המחובר לשקע שבדירה בעת שהמנוע פסק. אבל אין להקל לעשות כן על ידי גדול, גם אם יעשה כן בשינוי. ואם שכחו ופתחו את המקרר ונמצאת בו מנורה דלוקה, אין להקל לשמוט את התקע מהשקע אף על ידי קטן שלא הגיע לחינוך. וכל שכן שאין להקל לפתוח את המקרר על ידי קטן אף שלא הגיע לחינוך, אחר שידוע שהמנורה במקרר תידלק עם פתיחת הדלת. ואין להקל בזה גם אם יש חשש שהמאכלים במקרר יתקלקלו, ויבטל מעונג שבת.

יב. ישראל מחלל שבת שעבר ופתח את המקרר בשבת לצורך עצמו, מותר לישראל אחר להוציא משם מאכלים.

 

 

 

 

יג. תנור חשמלי המופעל מערב שבת, ויש בתוכו גוף חימום הפועל בדרגת חום קבועה, מה דינו לענין שהייה וחזרה, ראה לעיל סימן רנג סעיף ה’, שם נאמר: תנור חשמלי המופעל מערב שבת, ויש בתוכו גוף חימום הפועל בדרגת חום קבועה למצב של "מצב שבת", שלא באמצעות טרמוסטט, יש מקילים להשהות בתוכו מערב שבת תבשיל שנתבשל כל צורכו, אפילו אם הוא מצטמק ויפה לו, ואין חוששים שמא יגביה את חום התנור בשבת. וכל שכן שמותר להניח בתוכו מערב שבת מים חמים שהיד סולדת בהם, אחר שהגיעו לרתיחה. או תבשיל שהצימוקו רע לו. או קדרה שיש בתוכה חתיכת בשר שאינה מבושלת כלל. ויש המחמירים בתבשיל שמצטמק ויפה לו, לכסות את הכפתורים, או לרשום בפתק "שבת" באותיות בולטות, ולסימן והיכר שלא יבוא להגביה את חום התנור בשבת. ולהלכה נכון להחמיר לרשום על גבי פתק "שבת" ולהניח את הפתק סמוך לכפתורים, ואז מותר לתת שם גם תבשיל שמצטמק ויפה לו. והמקילים בזה גם בלי פתק יש להם על מה שיסמוכו.

יד. אמירה לגוי להדליק תנור חימום בשבת ראה לעיל סימן רמד-שז, סעיף שב, צד. שם נאמר: נוכרי שהדליק תנור חימום בשבת לצורך עצמו, מותר לישראל להיכנס ולשהות בחדר, וכן אם הדליק את התנור לצורך חולה שאין בו סכנה, מותר גם לבריא להינות מהחום שבחדר, ואפילו הוא מכירו.

טו. שימוש בשבת בסדין חשמלי ראה לעיל סימן שיד.

טז. מי ששכח לכבות את הבוילר, כיצד ינהג ראה לעיל סימן רמד, ושז סעיף מה. שם נאמר: מי ששכח לכבות את הדוד החשמלי (בוילר) מערב שבת, ואין שם טרמוסטאט המפסיק את פעולת החשמל באופן אוטומטי, ויש חשש שהדוד או הצינורות יתפוצצו, ויגרום נזק, אם יש שם גוי מותר לומר לו לפתוח את ברז המים החמים בקילוח דק, כדי שעל ידי זה זרימת המים החמים תימנע התפוצצות הדוד או הצינורות, ויכול לומר לגוי אף שיכבה את הבוילר. ואם אין שם גוי, מותר לו לקטן שיפתח את ברז המים החמים בקילוח דק.

 

 

 

 

יז. דלת חשמלית הנפתחת על ידי עין אלקטרונית, יזהר שלא יתקרב לדלת.

יח. מי שנקלע למלון שחדריו נפתחים באמצעות עין אלקטרונית, או כרטיס אלקטרוני, ואינו יכול לצאת מהחדר, יקרא לגוי שיוציא הפיוזים, וראה לעיל סימן רעו סעיף ח’. שם נאמר: מי שנקלע לבית מלון שחדריו נפתחים וננעלים באמצעות עין אלקטרונית, או על יד כרטיס המוכנס לחריץ שבדלת, ואין אפשרות אחרת, אין להתיר לשהות במלון זה בשבת. ואם הדבר נתגלה לו אחר שכבר נמצא במלון בשבת, ואינו יכול לצאת מחדרו כדי לקדש ולאכול ולהתפלל, אלא אם כן יפעיל מעגל חשמלי, מותר לומר לגוי שיבטל את מערכת החשמל בדרך קלקול, כגון הוצאת הפיוזים וכו’, כדי שיוכל לצאת ולהכנס.

יט. דלת הנפתחת על ידי לחצן חשמלי המופעל ע"י שומר גוי, ראה לעיל עמוד שיב ס"ט. שם נאמר: דלת הנפתחת על יד לחצן חשמלי המופעל על ידי שומר גוי היושב בפתח, אם ישנה אפשרות של פתיחה ידנית על ידי מפתח, והגוי פתח לו את הדלת על ידי הלחצן החשמלי, מותר להכנס אל הבית, ואם אין אפשרות כזו, נכון להמתין עד שיבוא אחד מהשכנים הגויים וכאשר יפתחו עבורו את הדלת, יכנס עמו. וחכם עיניו בראשו צריך להסדיר את העניין על הצד היותר טוב מערב שבת.

כ. נכרי שהדליק את האור בחדר המדרגות לצורך הישראל, ראה לעיל סי’ רעו סעי’ יא. שם נאמר: נוכרי שהדליק את האור עבור מספר אנשים, שרובם הם נוכרים, מותר לישראל להשתמש לאור חשמל זה, אפילו אם הגוי מכיר את הישראל. אבל אם קצב לו שכר עבור מה שידליק, אסור אפילו ברוב גויים, ואם היו שם רוב ישראל, או אפילו מחצה על מחצה, אסור. ואם יש הוכחה שהגוי הדליק לצורך הנוכרים בלבד, אפילו אם יש שם רוב ישראל, מותר לישראל להשתמש לאורה. והוא שלא ציווה אותו הישראל על כך.