תורה כא – המשך

תורה כא - המשך - חיים נצחיים הם רק להשם יתברך, כי הוא חי לנצח, ומי שנכלל בשורשו, דהיינו בו יתברך, הוא גם כן חי לנצח, כי מאחר שהוא נכלל באחד, והוא אחד עם השם יתברך...

3 דק' קריאה

מערכת ברסלב ישראל

פורסם בתאריך 25.12.07

תורה כא – (המשך)
 
(לשון רבינו ז"ל)
 
פרקא רביעאה דסיפרא דצניעותא – עתיקא טמיר וסתים וכו’:
 
בהעלותך את הנרות כו’, פירש רש"י: שתהא שלהבת עולה מאליה:
 
חיים נצחיים הם רק להשם יתברך, כי הוא חי לנצח, ומי שנכלל בשורשו, דהיינו בו יתברך, הוא גם כן חי לנצח, כי מאחר שהוא נכלל באחד, והוא אחד עם השם יתברך, הוא חי חיים נצחיים כמו השם יתברך. וכן אין שלימות רק להשם יתברך, וחוץ ממנו כולם חסרים, ומי שהוא נכלל בו, יש לו שלימות. ועיקר הכלליות שיהיה נכלל באחד, הוא ע"י הדעת אותו יתברך, כמו שאמר החכם: אלו ידעתיו – הייתיו. כי עיקר האדם הוא השכל, ועל כן במקום שחושב השכל, שם כל האדם. וכשיודע ומשיג בידיעת השם יתברך, הוא שם ממש. וכל מה שיודע יותר, הוא נכלל ביותר בהשורש, דהיינו בו יתברך. וכל החסרונות שיש לאדם, הן פרנסה או בנים או בריאות הגוף, וכל שאר החסרונות – הכל הוא בחסרון הדעת. ואף שיש חסרים לגמרי מהדעת, ועם כל זה יש להם כל טוב, באמת כל מה שיש להם, אינו כלום. וכן להיפך: השלם בדעת שיש לו חסרון, באמת החסרון אינו כלום, כמו שאמרו חז"ל (נדרים מ"א): דעת קנית – מה חסרת. ואם דעת חסרת – מה קנית. כי עיקר החסרון והשלימות תלוי בדעת. וכן כעס ואכזריות, הוא מחסרון הדעת, כמו שכתוב (קהלת ז’): כעם בחיק כסילים ינוח. ועל כן החולה הוא כעסן, מחמת שאז הוא בדינים, כי דינים שורים עליו, ודינים הם מוחין דקטנות, ועל כן הוא בכעס.
 
ולעתיד לבוא יתגלה הדעת, והכל ידעו את ה’, כמו שכתוב (ישעיה י"א): כי מלאה הארץ דעה את ה’. ועל כן אז יתבטל הכעס, כמו שכתוב (שם): וגר זאב עם כבש, ונמר עם גדי וכו’, ופרה ודוב וכו’, לא ירעו ולא ישחיתו וכו’, כי מלאה הארץ דעה את ה’ וכו’. כי עכשיו אי אפשר להם לגור יחד זאב עם כבש כו’, מחמת מידת הכעס. אבל לעתיד יוכלו לדור יחד, מחמת שיתבטל הכעס ע"י הדעת שיתגלה אז:
 
והנה לעתיד הכל ידעו את ה’, אפילו עכו"ם כנ"ל, ומלאה הארץ דעה. אך הדעת שיהיה להם אז, אפשר לנו לידע ולדבר ממנו, אך הדעת שיהיה לנו אז, זה אי אפשר כעת אפילו לדבר ממנו, כי עכשיו זה הדעת בבחינות מקיפים כנ"ל, כי כל השלימות והטובות שיש לעכו"ם עכשיו, באמת אינו כלום כנזכר לעיל: אם דעת חסרת וכו’. ואדרבא, כל גדולתם וטובתם, הכל הוא לטובתנו. ולעתיד, שיתמלא הארץ דעה, ואפילו כל העכו"ם ידעו את ה’, אז יבינו הם, שכל הגדולה והטובה שהיה להם בזה העולם, הכל הוא לטובותנו ולגדולתנו. וזה (תהלים קכ"ו): אז יאמרו בגוים הגדיל ה’ לעשות עם אלה, הגדיל ה’ לעשות עמנו. היינו כל הגדולה שהגדיל ה’ לעשות עמנו בעולם הזה [היינו עם העכו"ם], הגדיל ה’ לעשות עם אלה, כי הכל היה גדולתם של אלה [היינו של ישראל], כי היה לטובתם וגדולתם. וזה יבינו הם בדעת והשגה שיהיה להם אז, אבל אצלנו יהיה זה הדעת דבר פשוט ושחוק, כי דעתנו יגדל אז מאד. וזה: אז ימלא שחוק פינו וכו’, אז יאמרו בגוים הגדיל כו’ – כי זה הדעת והשגה שיהיה להם אז, לומר הגדיל וכו’ כנ"ל, זה יהיה אצלינו שחוק ודבר פשוט, כי דעתנו יהיה גדול מאד. ועל כן לעתיד יחיו חיים נצחיים, כי אז יתגלה הדעת, ויהיו נכללים באחד.
 
ועל כן אמרו רז"ל (פסחים נ’): ביום ההוא יהיה ה’ אחד ושמו אחד – וכי האידנא כו’, אלא עכשיו מברכין על הרעה: ברוך דיין אמת ועל הטובה – הטוב והמטיב, אבל לעתיד יברכו על הכל: הטוב והמטיב, כי לעתיד שיתגלה הדעת, ידעו שאין שום רע בעולם כלל, רק כולו טוב וכולו אחד. וגם הגלות הוא רק מחסרון הדעת, כמו שכתוב (ישעיה ה’): לכן גלה עמי מבלי דעת. ועל כן היתה גאולת מצרים על ידי משה, שהוא היה בחינת הדעת. וזה שכתוב (שמות ו’): וידעתם כי אני ה’ המוציא אתכם מתחת סבלות מצרים, כי עיקר הגאולה – על ידי הדעת.
 
ודע, שגם לעתיד, שתמלא הארץ דעה, ויהיה נעשה מהשכל המקיף שכל פנימי – גם אז יהיו מקיפים אחרים, כי בודאי לא ידעו מהות השם יתברך, רק כל אחד ישיג לפי מדריגתו, ולפי עבודתו ויגיעתו וטרחו, אשר יגע וטרח בזה העולם בשביל השם יתברך. ואף שכולם יזדככו, ואפילו עכו"ם, אעפ"כ יהיה הפרש גדול בינם לבינינו. כי מה שיהיה אצלם אז השגה וידיעה גדולה, יהיה אצלנו שחוק ודבר פשוט, ולא יהיה נחשב בעינינו להשגה כלל. וכמו שמבואר למעלה: אז ימלא שחוק פינו ולשונינו וכו’, אז יאמרו בגוים הגדיל – כי מה שיהיה אצלם השגה להבין ולידע גדולת ישראל, ושכל טובתם וגדולתם בזה העולם, היה הכל בשביל ישראל – ובאמת הוא השגה גדולה, כי כעת בעולם הזה אין מבין זאת – אעפ"כ אצלנו לא יהיה זה נחשב להשגה כלל, רק לשחוק ודבר פשוט, כי השגתנו ודעתנו אז יגדל מאד. וגם בין ישראל בעצמן, בוודאי יהיה הפרש גדול, בין כל צדיק וצדיק, מכל שכן בין צדיק לרשע. 

כתבו לנו מה דעתכם!

תודה על תגובתך!

התגובה תתפרסם לאחר אישור

של צוות האתר

הוספת תגובה

הכתבה הבאה

תורה ו - ויאמר ה' אל משה קרא את יהושע וכו': (דברים ל"א) - א - כי צריך כל אדם למעט בכבוד עצמו, ולהרבות בכבוד המקום. כי מי שרודף אחר הכבוד, אינו זוכה לכבוד אלקים...

Featured Products