תורה מט – המשך

תורה מט - המשך - ה - וזה בחינת השיך שיתער לעתיד, והוא שיר פשוט כפול משולש מרובע , והם עשרה מיני נגונא. זה בחינת הֵא, שהיא דָּלֶת עם יוּד. דָּלֶ"ת, זה בחינת שיר...

3 דק' קריאה

מערכת ברסלב ישראל

פורסם בתאריך 25.12.07

תורה – מט – (המשך) 
(לשון רבנו ז"ל)
 
לשמש שם אהל בהם והוא כחתן יוצא מחופתו וכו’: (תהלים י"א)
 
ה
 
וזה בחינת השיך שיתער לעתיד, והוא שיר פשוט כפול משולש מרובע , והם עשרה מיני נגונא. זה בחינת הֵא, שהיא דָּלֶת עם יוּד. דָּלֶ"ת, זה בחינת שיר פשוט כפול משולש מרובע. יוּד, זה בחינת עשרה מיני נגונא. וזה ע"י התגלות מלכותו, בבחינת שרה על כל העולם. ושרה, זה בחינת שיר, בחינת: ושרים כחוללים. וזה בחינת מלכות דוד, שהוא בחינת: נעים זמירות ישראל (שמואל ב’ כ"ג).
 
וזה פירוש (ב"מ נ"ט): איתתך גוצא – גחון ולחיש, פרש רש"י: שמע עצתה. כי באמת אשה יראת ה’  היא בחינת עצה. כשהתפילה, היינו בחינת מלכות, בשפלות ובקטנות, בבחינת איתתך גוצא, בבחינת (ש"ה ח’): אחות לנו קטנה, בחינת (בראשית א’): את המאור הקטן, בבחינת עצתו נופלת (סנהדרין כ"ב ע"ש) – צריך להקים אותה, בבחינת (עמוס ט’): אקים את סוכת דוד. וסוכה זו שרה, שסכתה ברוח הקודש (מגילה י"ד), ושרה זה מלכות. בבחינת (משלי י"ט): עצת ה’ היא תקום, בבחינת (בראשית א’): שני המאורות הגדולים. וזה: ולחיש לה – תקבל עצתה. וזה עליות התפילה שהיא בלחש, שהיא עבודה שבלב:
 
ו
 
וזה בחינת תשובה, כמו שכתוב (שמואל ב’ כ"ג): הוקם על – עוּלה של תשובה (מו"ק ט"ז ע"ב). ותשובה היא אותיות תשוב ה, שנעשית מדָּלֶ"ת ה’. ועיקר התשובה תלוי בלב, כמו שכתוב (ישעיה ו’): ולבבו יבין ושב. וזה בחינת: מי זאת עולה – מי עם זאת עולה. עוּלה של תשובה – עלייתה של תשובה, עם מי.
 
וזהו בחינת (יומא פ"ו): גדולה תשובה, שמגעת עד כסא הכבוד, וזה (שם ע"ב): גדולה תשובה, שמקרבת הגאולה. כי לעתיד, ליום שכולו שבת, יתגלה אורייתא דעתיקא סתימאה, כמו שכתוב (ישעיה נ"ח): אז תתענג על ה’ – על ה’ דייקא, הוא עתיקא סתימאה (זוהר ויחי רי"ט ע"ש), וזה עיקר עונג שגת. ושבת זה בחינת תשובה, כמו שכתוב (דברים ל’): ושבת עד ה’ אלקיך. וזה בחינת: גדולה תשובה – כשמעלה תשובה מבחינת: את המאור הקטן, מבחינת: אחות לנו קטנה, לבחינת גדולה, לבחינת (ישעיה ל’): והיה אור הלבנה כאור החמה. שמגעת עד כסא הכבוד – היינו שעל ידי זה יגיע וישיג אורייתא דעתיקא סתימאה. וזה כסא הכבוד, שמכסין אותה, בבחינת (משלי כ"ז): וכבשים ללבושך, דברים שהם כבשונו של עולם יהיו תחת לבושך (חגיגה י"ד), שמכסין אותה, בבחינת (משלי כ"ה): כבוד אלקים הסתר דבר. וזה כסא הכבוד, שמכסין מפני כבוד אלקים, ואתה תגיע ותשיג אותה:
 
וזה בחינת בראשית, בֵּי"ת ראשית, היינו שני ראשית. והם ראש השנה וניסן, שגם ניסן הוא ראש השנה. ואיתא בתיקונים (תיקון כ"א דף מ"ה ע"א): והיא נקראת קבלה, כד איהי בין תרין דרועין דמלכא, ותרין דרועין, הם תשרי וניסן, והם ימי תשובה, כי בם הוא ימי תשובה, כי בניסן עתידין לגאול (ר"ה י"א), ואין הגאולה אלא ע"י תשובה, כמו שכתוב (ישעיה נ"ט): ובא לציון גואל וכו’ (יומא פ"ו ע"ב). ועיקר ידיעת הקבלה, היינו ידיעת סודות התורה, הוא יהיה לעתיד, שאז יתגלה אורייתא דעתיקא, בבחינת תענוג שבת, בבחינת: אז תתענג על ה’. וזה לשון תשרי, לשון שירה. ולשון פסח, פה סח (שעה"כ דף פ"ב), כמו שכתוב (ישעיה ל’): השיר יהיה לכם כליל התקדש חג, כי יתער שיר וניגונא בעלמא, בבחינת פ"ה ס"ח. בבחינת (תהלים ל’): למען יזמרך כבוד ולא ידום – ולא ידום דייקא, היינו פה סח. כבוד, זה בחינת מלך הכבוד (תהלים כ"ד), בחינת: שרה על כל העולם, בחינת שיר שלעתיד:
 
ז
 
וזה בחינת ציצית, היינו בחינת תכלת, דאכלי כלא ושצי כלא. כי ע"י התגלות מלכות דקדושה, יתבטל מלכות דסיטרא אחרא, אבל ישראל הדבוקים בה יקבלו חיותם, כמו שכתוב בזוהר (בראשית דף נ"א ע"א): ואתם הדבקים בה’ אלקיכם, שהוא בחינת תכלת, דאכלי כלא ושצי כלא, אף על פי כן: חיים כולכם היום, כי עיקר החיות בא משם, בבחינת: דוד מלך ישראל חי וקיים (ר"ה כ"ח ע"א). וזה בחינת כלה, בחינת תכלת, דאכלי כלא ושצי כלא. אבל ישראל הדבקים בה, חיים וקיימים. וזה בחינת (ירמיה ל’): כי אעשה כלה בכל הגוים וכו’. וזה (שמואל ב’ י"ג): ותכל נפש דוד. נפש דוד, היא בחינת תכלת, דאכלי כלא ושצי כלא.
 
וזה בחינת (ברכות ג’ ע"ב): רוח צפון היתה מנשבת בכנור של דוד, והיה מנגן. רוח צפון, זה בחינת דינים גבורות, בחינת תכלת. משם הנגינה, בבחינת (ישעיה כ"ד): מכנף הארץ זמירות שמענו. מכנף דייקא, שהוא בחינת תכלת, ושם בחינת: נעים זמירות ישראל. וזה בחינת ה, דָּלֶ"ת עם יוּד. דָּלֶ"ת, זה בחינת ארבע כנפות, בחינת מכנף הארץ. יוּד, זה בחינת עשרה מיני נגונא, בחינת: זמירות שמענו.
 
וזה פירוש: ועשירית האיפה סולת למנחה וכו’ (במדבר כ"ח). כי עיקר כח ה"כלה", היינו כח בחינת תכלת, היא מקבלת בבחינת: אמא אוזפת מאנהא ליברתה (הקדמת הזוהר דף ב’ ע"א). כי בינה, דינין מתערין מינה (זוהר ויחי ר"כ ע"ב, ויקרא י ע"ב, אחרי ס"ה), והיא שרשן, שעל ידה נמתקין.
 
וזה (בראשית ו’): ויתעצב אל ליבו – בבחינת דינין מתערין מינה, ויאמר אל ליבו לא אוסיף עוד לקלל (שם ח’) – בבחינת המתקת הדינים בשרשן. וזה פירוש: ועשירית האיפה. איפהאֵי פֶה. מלכות פה, בחינת כבוד אלקים, מלך הכבוד. כד איהי סליקית, מלאכיא שאלין בגינה: אי פה, איה מקום כבודו (זוהר בראשית כ"ד ובתיקון י’). ועשירית זה בחינת יוּ"ד, בחינת קדושה כנ"ל. היינו כשרוצין להמשיך קדושה לתוך מלכות כדי להעלות אותה בבחינת אי פה – סולת למנחה בלולה בשמן, צריך לחבר שני בתים להיות אחד. ביתא עילאה נקרא סולת למנחה. מנחה, זה בחינת דינים, בחינת (ברכות כ"ו ע"ב): יצחק תיקן תפילת מנחה. סולת, לשון (תהלים קי"ט): סלית כל שוגים מחוקיך, שביתא עלאה ממתיק ומשבר הדינים כנ"ל, בחינת (שם ק"ו): מי ימלל גבורות ה’. וצריך שיובלל ביתא עילאה עם ביתא תתאה, הנקרא שמן, בחינת מלכות דוד, כמו שכתוב (שם מ"ה): על כן משחך אלקים אלקיך שמן ששון, ועל ידי זה: רביעית ההין נעשה מדלתין ההין: 

כתבו לנו מה דעתכם!

תודה על תגובתך!

התגובה תתפרסם לאחר אישור

של צוות האתר

הוספת תגובה

הכתבה הבאה

ליקוטי מוהר"ן תנינא - תורה ז - המשך - ב- ורחמן כזה הוא רק משה רבינו, כי הוא היה מנהיג ישראל, והוא יהיה המנהיג לעתיד, כי מה שהיה הוא שיהיה וכו'...

Featured Products