תורה קיב-צהר תעשה לתבה- המשך

תורה קיב - המשך - ומחמת שאי אפשר לו להוציא דיבור לפני אלקים בדחילו ורחימו וחיות כראוי, לכן כל הדיבורים והתפילות שהוא מדבר, לא יוכלו לבקוע המחיצות והמסכים המבדילים לעלות למעלה...

3 דק' קריאה

מערכת ברסלב ישראל

פורסם בתאריך 25.12.07

תורה קיב – (המשך)
 
צהר תעשה לתבה ואל אמה תכלנה מלמעלה ופתח התיבה בצדה תשים תחתיים שניים ושלישים תעשה (בראשית ו):
 
פירש רש"י: צהר – יש אומרים אבן טוב ויש אומרים חלון:
 
 
ומחמת שאי אפשר לו להוציא דיבור לפני אלקים בדחילו ורחימו וחיות כראוי, לכן כל הדיבורים והתפילות שהוא מדבר, לא יוכלו לבקוע המחיצות והמסכים המבדילים לעלות למעלה, ונשארים למטה, תחת המסכים, עד אשר יזכה וישוב באמת, וידבר דיבורים הראויין להתקבל בדחילו ורחימו מעומקא דליבא בהתעוררות גדול, אזי מבקע הדיבור המאיר את כל המחיצות והמסכים המבדילים, ויעלו עמו כל הדיבורים שהיו מונחים למטה עד הנה.
 
אך איך יזכה לזה? העיקר, שהכל תלוי בו הוא אמת – לילך בדרך אמת לפי מדרגתו, כי חותמו של הקב"ה אמת (שבת נה יומא סט), והוא יסוד הכל, כי אמת הוא ראש, תוך, סוף. וכיון שהוא במדרגת אמת, אזי כביכול נתלבש בו אור השם יתברך בעצמו, אשר חותמו אמת, ואז נאמר עליו: ה’ אורי וישעי (תהלים כז). וכיון שה’ אור לו, יוכל למצוא פתחים הרבה לצאת מהחושך והגלות שהוא סגור שם. כי באמת יש שם פתחים הרבה, כמו שאמרו רז"ל (יומא לח ע"ב מנחות כט ע"ב): הבא לטמא – פותחין לו, יש לו פתחים הרבה. וכיון שנמצא שם פתחים, היה יכולת לצאת, רק הכסיל בחושך הולך (קהלת ב), ולא יראה הפתחים לצאת, והוא אסור וקשור שם, ולא יתנו לו לצאת, עד אשר יזכה לדבר דיבורי אמת לפני ה’, אזי הדיבורים מאירים, וה’ אור לו כנ"ל, ואזי: פתח דבריך יאיר מבין פתיים (תהלים קיט). כי הדיבורים המאירים, היינו דיבורי אמת כנ"ל, הם מראין לו הפתח.
 
והיינו דסיים: מבין פתיים – כי הפתיים הנתונין בחושך, ולא יראו לצאת, יבינו ויראו הפתח לצאת מהחשך, כמו שכתוב (ישעיה מט): לאמר לאסורים צאו, לאשר בחשך הגלו. אך צריך שיהיה האמת אמת גמור, ברור וצלול, בלי שום דופי. והמשכיל המבין, יש לו להתפלל כל ימיו, שיזכה פעם אחד כל ימי חייו לדבר דיבור אחד של אמת לפני ה’ כראוי. ויש בזה בזה מדרגות, ומי שזוכה לבחינות אמת האמיתי, אזי ה’ אור לו, ואזי הוא מאיר בעצמו, כי נתלבש בו אור ה’. אך מי שעדיין לא הגיע למדרגה עליונה של אמת, ועל כל זה הוא במדרגה של אמת, אף כי אינו מאיר בעצמו, מאחר שלא הגיע לאמת הנכון, על כל זה האמת הועיל שיוכל אחר להאיר בו. וגם בזה מדרגות ועניינים, יבינם המשכיל בעצמו:
 
והנה ידוע שיש שלשה עולמות: עולם המלאכים והגלגלים והגשמי, והשם יתברך מחיה ומקיים כולם ברצונו. ומי שזוכה לאמת, וה’ אור לו, כביכול, הוא מקיים העולם ונותן שפע לכל השלשה עולמות. והיינו דכתיב: צהר תעשה לתיבה – כלומר שתדבר דיבורי אמת המאירים. ועל זה פירש רש"י: יש אומרים אבן טוב וכו’, ויש אומרים חלון, זהו שאמרנו, כי יש שתי מדרגות. מי שהוא במדרגת אמת האמיתי, הוא מאיר בעצמו, וזה: יש אומרים אמרי אמת, שהם אבן טוב שמאיר מעצמו. ויש אומרים שהם אמרי אמת, אבל לא במדרגה הנ"ל, והם חלון, כי יוכל אחר להאיר בו כמו בחלון, כי זה החילוק שבין אבן טוב לחלון, כי האבן טוב מאיר מעצמו, והחלון אין מאיר מעצמו, רק שדבר אחר, כגון השמש וכיוצא בה, יוכל להאיר בו.
 
והיינו: ואל אמה – כי הדיבור נקרא אמה, "אמה" ראשי תיבות: א’ש מ’ים – שהדיבור כלול מהם – וההא הוא חמשת מוצאות הפה. והיינו: ואל אמה – שתדבר דיבורים אשר תכלנה מלמעלה – מלשון (תהלים פד) כלתה נפשי, שיהיה נכספין להם למעלה, שיהיו דיבורי אמת המאירים, ואזי: ופתח התיבה בצדה תשים. וצדה היא מלשון (בראשית כה): ציד בפיו, והיינו היצר הרע והסיטרא-אחרא. וזה, שתזכה לעשות פתח בהסיטרא-אחרא והחושך המסבבין מכל צד. כלומר, שאתה צריך ליזהר לעשות פתח מכוון ממש בצידה, כלומר כנגד הסיטרא- אחרא שנקראת צדה, כי כמו התגברות הצדה והסיטרא-אחרא, כן לפי זה מכוון ממש אתה צריך לעשות פתח התיבה, היינו דיבורי אמת כנ"ל, והבן היטב:
 
ועיקר הכוונה, שכאשר הוא משוקע בתכלית התגברות החושך והקליפה, והוא כלוא ומסוגר בתוך החושך אפילה, המסבבת ומקפת אותו מכל צידי צדדים בכמה סיבובים ר"ל, ואין לו שום פתח ותקנה ותחבולה לצאת מתוך החשך, אזי עיקר עצתו – שימשיך עצמו להאמת, ויביט על האמת לאמיתו, ויבקש רק האמת האמיתי, וכנגד זה אין שום חושך וסיבוב שיחשיך לו, כי האמת הוא השם יתברך בעצמו, והוא בחינת: ה’ אורי, וכיון שה’ אור לו, אין שום חושך שיחשיך אותו, ובודאי יזכה לראות הפתחים לצאת מהחושך, בבחינות: פתח דבריך יאיר מבין פתיים כנ"ל. והבן היטב.
 
והעיקר – שבתפילתו ותחינתו ובקשתו, אע"פ שאי אפשר לו לדבר שום דיבור בתפילה ותחנונים מגודל החושך והבלבול המסבב אותו מאד מאד מכל צד, אף על פי כן, על כל פנים יראה לדבר הדיבור באמת, באיזה מדרגה נמוכה שהוא. כגון למשל, שיאמר "ה’ הושיעה" באמת, אעפ"י שאינו יכול לדבר בהתלהבות והתעוררות כראוי, אעפ"כ יאמר הדיבור באמת כפי מה שהוא, וע"י הדיבור האמת, יזכה לראות הפתחים שבתוך החושך, ועל ידי זה יזכה לצאת מחושך לאור ולהתפלל כראוי, וכנ"ל: (ועיין לעיל כל זה בהתורה "תהומות יכסיומו" בסימן ט’)
 
גם בזה שיזכה לבקוע פתח לצאת, יזכה גם אחרים עמו, לעורר לתשובה רשעים אחרים, להוציאם מהחושך והגלות שהם אסורים שם. וזהו גם כן בחינת: ופתח התיבה בצדה תשים – שתעשה פתח באותם שהם מן הצד, כלומר שהם מצד אחר, ולא מצד הקדושה, רק מסיטרא-אחרא, והוא יעשה פתח לעורר ליבם להשיבם לצאת מהחושך. ואזי: תחתיים שניים ושלישים – היינו השלשה עולמות כנ"ל, תעשה – כי אתה תקיימם באמת, כנ"ל:
 
ויש בכלל דברים הנ"ל עניינים גבוהים בענין התפילה, לכל אחד לפי מדרגתו. ובענין זה נכלל ענין כוכבים ומזלות, איך נעשים בבחינת התפילה, והוא נותן שפע לכל דבר, וענין מה שאמרו חז"ל (ב"ר פ"י): אין לך כל עשב שאין לו כוכב וכו’, כי הוא משפיע לכל בדיבוריו האמיתיים. 

כתבו לנו מה דעתכם!

תודה על תגובתך!

התגובה תתפרסם לאחר אישור

של צוות האתר

הוספת תגובה

הכתבה הבאה

תורה ו - ויאמר ה' אל משה קרא את יהושע וכו': (דברים ל"א) - א - כי צריך כל אדם למעט בכבוד עצמו, ולהרבות בכבוד המקום. כי מי שרודף אחר הכבוד, אינו זוכה לכבוד אלקים...

Featured Products