תורה רו המשך – רז – רח – רח

תורה רו - המשך - ודע, שאלו הדרכים המקולקלים והתועים, כשאדם תועה בהם, חס ושלום, הרבה מאד, אפשר לפעמים שיתעה מאד וילך באלו הדרכים הנבוכים, ואזי דייקא מרוב תעותו בהם...

4 דק' קריאה

מערכת ברסלב ישראל

פורסם בתאריך 25.12.07

תורה רו – (המשך)
 
תעיתי כשה אובד בקש עבדך וכו’: (תהלים קיט)
 
 
ודע, שאלו הדרכים המקולקלים והתועים, כשאדם תועה בהם, חס ושלום, הרבה מאד, אפשר לפעמים שיתעה מאד וילך באלו הדרכים הנבוכים, ואזי דייקא מרוב תעותו בהם, יתהפך וישוב עד שיהיה סמוך מאד למקומו הראשון, ולא יהיה רק הרחק מעט בינו לבין מקומו הראשון, ובקל, על ידי נסיון קל, ישוב עוד למקומו. אבל כשהשם יתברך קוראו ומזמין לו הנסיון, אינו מכיר בקול, ואינו חושש לשוב למקומו.
 
וזה הוא החילוק שבין עול-ימים לזקן, כי מי שעדיין בבחרותו ועדיין לא הזקין בחטאיו, אפשר לו יותר לשוב מהזקן, מחמת שעדיין הוא סמוך, ולא שכח את הקול הקריאה. וזה: תעיתי כשה אובד – היינו שתעיתי מהדרך הישר כשה אובד הנוטה מהדרך כנ"ל, על כן אני שואל מלפניך: בקש עבדך, כי מצוותיך לא שכחתי – היינו שתמהר לבקשני כל זמן שאני זוכר עדיין את הקול הקריאה של התורה והמצוות. וזהו: בקש עבדך כי מצוותיך לא שכחתי – שתמהר לבקשני תיכף, כי מצוותיך לא שכחתי עדיין, ועדיין אני מכיר את קול הקריאה של המצוות, שהם התורה.
 
על כן בקשתי – שתרחם עלי לבקשני מהרה מיד, כל זמן שעדיין לא שכחתי את מצוותיך, דהיינו שעדיין אני מכיר את קול הקריאה של התורה והמצוות, כי כשח"ו, האדם נזקן בחטאים קשה מאוד לבקשו, כי כבר שכח את קול התורה והמצוות, ואינו מכיר בקול הקריאה, על כן צריך האדם לבקש מהשם יתברך, שימהר השם יתברך לבקשו להחזירו אליו כל זמן שלא שכח עדיין לגמרי את קול התורה והמצוות כנ"ל. וזהו מה שביקש דוד המלך ע"ה: בקש עבדך כי מצוותיך לא שכחתי כנ"ל:
 
 
תורה רז
 
כל הדיבורים הם בחינת גבורות, כמו שכתוב (תהלים קמה) וגבורתך ידברו, וכמו שכתוב בכתבים, שֶׁהַה’ גבורות שבדעת בוקעין ויוצאין בהפה, ונעשה מהם ה’ מוצאות הפה, נמצא שכל הדיבורים הם בחינת גבורות, וצריך להמתיקם. וההמתקה הוא ע"י לימוד התורה ודיבורים טובים שמדברים, על ידי זה ממתיקים הדיבורים שהם בחינת הגבורות:
 
ודע, שלפעמים יוצאין גבורות קשות ר"ל, והם באים בזה העולם לגדולי הדור מחמת שיש להם דעת גדול, על כן כשיוצאין ח"ו, גבורות קשות, באים בדעת הגדולים, ושם בוקעין ויוצאין מהפה, ונעשה מהם דיבורים כנ"ל. ואזי הדיבורים הם בחינת גבורות קשות, וצריך לראות להמתיקם.
 
וכשאין ממתיקים הגבורות הקשות ח"ו, מחמת שאין להם כח להמתיקם או שהם אז במדרגה קטנה, שאי אפשר להמתיקם, מחמת שפגמו אז באיזה פגם וחטא, כי אפילו צדיקים וגדולים לפעמים הם פוגמים ושוגים באיזה דבר, כי אין צדיק בארץ וכו’ (קהלת ז), ומחמת שהם אז בבחינה זו, אינם ממתיקים הגבורות הקשות שהם הדיבורים, ואזי, כשאינם ממתיקים הדיבורים, שהם גבורות קשות, אזי מתחילין לדבר באלו הדיבורים דיבורים רעים על הכלל או על הפרט, או שמדברין על צדיק הדור, ואזי כל הדיבורים שלהם, שהם גבורות קשות, באים ונופלים על צדיק הדור ח"ו, והצדיק הדור צריך לראות להמתיק אלו הגבורות קשות, שהם הדיבורים הנ"ל, וע"י שהוא דן אותם לכף זכות בזה שמדברים עליו, נמצא שהוא מטה כלפי חסד, ובזה ממתיקם, או ע"י שמקבל היסורים שהם מדברים עליו, מקבלם באהבה, על ידי זה הוא ממתיק גם כן דיבורים שלהם, שהם הגבורות הקשות כנ"ל.
 
אבל אם אין כח ח"ו, בצדיק הדור להמתיקם, אזי יוכל ליפול ממדרגתו מאוד ח"ו, ע"י אלו הגבורות הנ"ל שבאים עליו, או שיסתלק ח"ו על ידי זה, ואז ע"י הסתלקותו, נשמתו ממתקת אלו הגבורות הקשות הנ"ל. ומזה היה הסתלקות הבעל-שם-טוב, כי אמר שיסתלק ממעשה הש"צ ימח-שמו, כי אצל הש"צ ימח-שמו, היו כמה גדולי הדור ולומדים מופלגים, שהטעה אותם, כמפורסם, והם יצאו מן הכלל ודיברו רעות על כלל תורה שבע"פ, וזה היה מחמת שבא להם גבורות קשות, ולא המתיקו אותם מחמת בחינה הנ"ל, ועל כן דיברו דיבורים רעים על הכלל, ואלו הדיבורים נפלו על גדול הדור, והבעש"ט ז"ל, הוא היה אז גדול הדור, ומזה נסתלק. וכמו שאומרים בשם הבעש"ט ז"ל, שאמר, שנעשו לו שני נקבים בליבו ע"י המעשה של הש"צ ימ"ש, ומזה נסתלק וכנ"ל, כי כשמדברים על תורה שבע"פ, או כשמדברים על הצדיק הדור בעצמו, הוא דבר אחד ממש, כי עיקר תורה שבע"פ הוא תלוי בצדיק הדור, כמו שכתוב (זוהר ויצא קנ"ג ע"ב): שכינתא בין תרין צדיקייא יתבא, שהוא התורה שבע"פ, כמובא במקום אחר (עיין בהתורה תהלה לדוד בסימן יב).
 
וכן התלמיד-חכם הוא בעצמו התורה, כמו שאמרו רז"ל (מכות כב ע"ב): כמה טיפשאי וכו’ דקיימי מקמי אורייתא וכו’, אבל כשהצדיק ממתיק דיבורים שלהם, אזי הוא חוזר ועושה מהדיבורים תורה, כמובא במקום אחר (שם בסימן יב), ואזי עושה תורת חסד, היינו ללמד לאחרים, כמו שאמרו רז"ל (סוכה מט ע"ב) על פסוק: ותורת חסד על לשונה – זה הלומד על מנת ללמדה, כי בודאי כשעושים תורה מדיבורים אלו, אפשר לו ללמד אחרים עמה, ונמצא שהוא תורת חסד, ובזה ממתיקם:
 
 
תורה רח
 
צופה רשע לצדיק ומבקש וכו’: (תהלים לז) 
(לשון רבינו ז"ל)
 
פירוש: מה שרשעים עושים יסורים לצדיקים ורודפים את הצדיקים, זה סיבה מאת השם יתברך כדי שיתבונן הצדיק ויפשפש במעשיו. נמצא, שהרשע הוא כמו צופה, כשומר העיר שנקרא צופה, כן הרשע הוא שומר את הצדיק מליפול בגשמיות.
 
פירוש אחר: מעט המחלוקת שיש על צדיקים היא טובה להם, כי המחלוקת היא כמו מכסה להם, שלא יתגלו ויתפרסמו ביותר מכדי הצורך. וזה פירוש: צופה רשע לצדיק – צופה לשון מכסה, כמו שכתוב (שמות כה): וצפית אותו זהב, אבל אלו הרשעים מרבים במחלוקת, מרבים במכסה, עד שאין כח בצדיקים לסבול מחלוקתם ושנאתם של הרשעים. וזהו: ומבקש להמיתו – כמו שמכסין את אדם מראשו ועד רגליו, עד שאי אפשר לו להנשים, כן אלו הרשעים, הן מכסין ומרבים בצפויים במחלוקת ומבקשין להמיתו, אבל: וה’ לא יעזבנו בידו:
 
 
תורה רט
 
תפילות כנגד תמידין תיקנום: (ברכות כו ע"ב)
(לשון רבנו)
 
כי ידוע, שיש לכל אדם תפילות רעות, כמו שאמרו רז"ל (ברכות סג לפי נוסחת העין יעקב): גנבא על מחתרתא רחמנא קריא. נמצא אח"כ, כשעומד להתפלל תפילה הראוי להתפלל, אזי בא התפילה רעה ומבלבלת אותו.
 
וזה בחינת: תפילות כנגד, שהיא מתנגדת לו, והתיקון לזה – הכנסת אורח תלמיד חכם, כי אמרו חז"ל: אורח מברך (ברכות מו), ואורח הוא בחינת (משלי ד): ואורח צדיקים כאור נוגה, וכתיב (שם י): ברכות לראש צדיק, שהוא בחינת שמונה עשרה ברכות שבתפילה (זוהר פנחס רמד ובתיקון מז). נמצא, שעל ידו בא התיקון התפילה.
 
וזה פירוש: תמידין תיקנום – זה בחינת הכנסת אורח תלמיד חכם, כמו שאמרו חז"ל (ברכות י:): המארח תלמידי חכמים בתוך ביתו, כאילו הקריב תמידין: 

כתבו לנו מה דעתכם!

תודה על תגובתך!

התגובה תתפרסם לאחר אישור

של צוות האתר

הוספת תגובה

הכתבה הבאה

תורה ו - ויאמר ה' אל משה קרא את יהושע וכו': (דברים ל"א) - א - כי צריך כל אדם למעט בכבוד עצמו, ולהרבות בכבוד המקום. כי מי שרודף אחר הכבוד, אינו זוכה לכבוד אלקים...

Featured Products