חלק ב-תורה א-המשך

ליקוטי מוהר"ן תנינא - תורה א - המשך - יא - המשך - וזה שאמר חזקיה: והטוב בעיניך עשיתי (ישעיה לח), ואמרו רבותינו ז"ל (ברכות י, ע"ב), שסמך גאולה לתפילה וגנז ספר הרפואות. והכל אחד...

2 דק' קריאה

מערכת ברסלב ישראל

פורסם בתאריך 07.12.2007

ליקוטי מוהר"ן תנינא
 
 
תורה א – המשך
 
 
יא – (המשך)
 
וזה שאמר חזקיה: והטוב בעיניך עשיתי (ישעיה לח), ואמרו רבותינו ז"ל (ברכות י, ע"ב), שסמך גאולה לתפילה וגנז ספר הרפואות. והכל אחד, כי על ידי שסמך גאולה לתפילה, היינו שגאל את התפילה מן הגלות כנ"ל, על ידי זה גנז ספר הרפואות. כי כשנגאלת התפילה, אז נופלים כל הרפואות כנ"ל, כי נתרפאין ע"י דבר ה’ כנ"ל. ואזי כל הדאקטורים מתביישין ברפואות שלהם, כי אזי אין כח לשום רפואה, כי כל העשבים חוזרים כוחם לתוך התפילה, שהוא בחינת דבר ה’, שהוא שורשם העליון כנ"ל.
 
כי כן חובת כל העשבים, וכל שיח השדה, כשאדם עומד להתפלל, שאזי הוא בבחינת דבר ה’, שהוא שורשם העליון, אזי הם מחזירין כוחם לתוך התפילה, שהוא שרשם העליון, וכשאדם מתפלל על איזה חולאת, אזי אותן העשבים, שיש להם כח לרפאות אותו החולאת, הם מחוייבים להחזיר כוחם לתוך התפילה, שהיא שורשם, בחינת דבר ה’ כנ"ל. וזה בחינת (בראשית כד): ויצא יצחק לשוח בשדה – שתפילתו היתה עם שיח השדה, שכל שיח השדה חזרו כוחם, ונתנו אותם בתוך תפילתו, שהיא שורשם כנ"ל:
 
יב
 
וזה בחינת התנוצצות משיחץ כי כל הדברים נחלקים זה מזה במראה טעם וריח. בשביל זה הדבר המגדל כל הצמחים נקרא בשם "מטר", ראשי תיבות: מ’ראה, ט’עם, ר’יח. ועיקר הוא הריח, כי אין הנשמה נהנית אלא מהריח, כמו שאמרו רז"ל (ברכות מג ע"ב): איזהו דבר שהנשמה נהנית ממנו ולא הגוף? הוי אומר זה הריח. ועיקר התפילה היא מהנשמה, בבחינת (תהלים קנ): כל הנשמה תהלל יה. ומשיח מקבל כל התפילות, כי משיח הוא בחינת חוטם, בבחינת (איכה ד): רוח אפינו משיח ה’, שמקבל כל הריחות, שהם בחינת התפילות, כי יניקת התפילה שהיא מהנשמה, היא מהריח כנ"ל.
 
וזה בחינת (ישעיה מח): ותהילתי אחטם לך, בחינת חוטם כנ"ל. ובשביל זה נקרא משיח, כי הוא יונק ומקבל משיח השדה, דהיינו כל הריחות שבאים בתוך התפילה, שהיא בחינת חוטם, בחינת: ותהילתי אחטם וכו’, ומשיח מקבל אותם בבחינת: רוח אפינו משיח ה’ כנ"ל:
 
יג
 
וזה בחינת נשיאות חן, בבחינת (אסתר ג’): ותהי אסתר נושאת חן בעיני כל רואיה – שכל אחד ואחד נדמה לו כאומתו (מגילה יג). כי זה הבעל תפילה, הוא בבחינת דבר ה’, שהוא השורש העליון, שכל הכוחות וכל צבא השמים, כולם מקבלים ממנו, ועל כן כל צבא השמים וכל השרים העליונים, כל אחד ואחד נדמה לו כאומתו, היינו שהוא נושא חן בעיניהם, וכל אחד ואחד נדמה לו שהוא עוסק עמו לבד, כי כולם מקבלים ממנו:
 
ואזי יכול להכיר המפורסמים שהם ע"י עזות, כי עזותם נופל לפניו. כי כשזוכה לתפילה, שהיא בחינת דבר ה’, שהוא השורש העליון, שכל השרים העליונים וכל צבא השמים, כולם מקבלים כוחם ממנו, אזי הם כולם בחינת לווין אצלו, בבחינת: כל כוכביא לווין דא מן דא וכו’. נמצא, שכולם הם בחינות לווים, עד השורש העליון, שהיא דבר ה’, שהוא בחינת הבעל תפילה, שהוא המלוה הגדול, שכל צבא השמים וכל הכחות, כולם הם בחינת לווין ממנו, בבחינת (נחמיה ט): וצבא השמים לך משתחוים – שכל צבא השמים הם משתחוים ונכנעים לשורשם, שהוא בחינת דבר ה’, בחינת הבעל תפילה כנ"ל.

כתבו לנו מה דעתכם!

תודה על תגובתך!

התגובה תתפרסם לאחר אישור

של צוות האתר

הוספת תגובה

הכתבה הבאה

תורה ו - ויאמר ה' אל משה קרא את יהושע וכו': (דברים ל"א) - א - כי צריך כל אדם למעט בכבוד עצמו, ולהרבות בכבוד המקום. כי מי שרודף אחר הכבוד, אינו זוכה לכבוד אלקים...

Featured Products