שער הזכירה פרק טז – ו כסלו

ו כסלו - שמירת הלשון - שער ראשון – שער הזכירה – פרק טז - עוד נאמר (סנהדרין ק"י, ע"א): אמר רב חיסדא: כל העושה מריבה על רבו (פירוש, שגורם בהמשכת דבריו שגם אחרים יחלקו על רבו) כחולק על השכינה...

2 דק' קריאה

מערכת ברסלב ישראל

פורסם בתאריך 25.12.07

ו כסלו
 
שמירת הלשון
 
שער ראשון – שער הזכירה – פרק טז
 
עוד נאמר (סנהדרין ק"י, ע"א): אמר רב חיסדא: כל העושה מריבה על רבו (פירוש, שגורם בהמשכת דבריו שגם אחרים יחלקו על רבו) כחולק על השכינה, שנאמר (במדבר כו, ט): "בהצותם על ה’", ואמר רב חמא בר חנינא: כל העושה מריבה עם רבו, כאילו עושה עם השכינה, שנאמר (שם כ, יג): "המה מי מריבה אשר רבו בני ישראל את ה’". עוד נאמר שם בזה העניין: אמר רבי חנינא בר פפא: כל המתרעם על רבו כאילו מתרעם על השכינה שנאמר וגו’. אמר רבי אבהו: כל המהרהר אחר רבו, כאילו מהרהר אחר השכינה שנאמר וגו’. וארבע מדרגות שמחשיבה הגמרא למטה להורות לנו, שאפילו ההרהור לבד הוא גם כן איסור גדול.
 
ומה נואלו האנשים שנקל בעיניהם לחלוק על הרב והבית דין שבעיר ולבזותם, ואינם חרדים מהעונש הגדול המעותד לבוא עבור זה לעולם הבא כמו שבארנו, וגם בעולם הזה לא ינצלו מן השופטים הרעים עבור זה. בוא וראה מה שנאמר במדרש רבה פרשת פנחס על הפסוק: "והדרת פני זקן" שהוא קאי (כמו) על חכם, ככתוב בקידושין (דף לב, ע"ב) וזה לשונם: ואיזה הידור שאמרה תורה "והדרת", שלא יעמוד במקומו, ולא ישב במקומו, ולא יהא סותר דבריו וכו’, שכל מי שאינו נוהג ברבו כל המידות האלו נקרא רשע לפני המקום, ותלמודו משתכח, ושנותיו מתקצרות, ולבסוף הוא בא לידי עניות, שנאמר (קהלת ח, יג): "וטוב לא יהיה לרשע ולא יאריך ימים כצל, אשר איננו ירא מלפני האלוקים", עד כאן לשון המדרש. והנה המדרש איירי אפילו אם אינו מהדרו כראוי, וכל שכן אם הוא ממשיך עליו מחלוקת מאנשי עירו בודאי יענש בכפליים.
 
 
***
 
מתוך "סם החיים" השלם
 
פרק כג – בו יבואר עונש לשון הרע בעולם הזה
 
ט – על ידי שישמור לשונו מלשון הרע ורכילות, הוא מרחיק את עצמו מלהסתבך עם הבריות
 
וכשם אשר כוונת המקרא של "שומר פיו ולשונו שומר מצרות נפשו" הוא מתן עצה והוראת חיים לכל אדם בעולם הזה, כי על ידי התרחקות האדם מלשון הרע ורכילות הוא מרחיק מגופו ונפשו צרה ומצוקה שיסתבך עם הבריות, כך גם המובן והעניין של דברי דוד המלך ע"ה: "מי האיש החפץ חיים אוהב ימים לראות טוב" הוא עצמו נועד כדרך של ישועה עבור האדם בחיי העולם הזה. כי על ידי קיום "נצור לשונך מרע ושפתיך מדבר מרמה" מגיע האדם לידי חיי שלום ושלווה, חיי בטחה ומישור עם כל העולם, והוא מקובל על הבריות והבריות מרוצים לו. (דודאי ראובן לג"ר ראובן כץ זצ"ל אב"ד פתח תקוה, פרשת מצורע).
 

כתבו לנו מה דעתכם!

תודה על תגובתך!

התגובה תתפרסם לאחר אישור

של צוות האתר

הוספת תגובה

הכתבה הבאה

כח סיון - ענייני שמירת הלשון לפי סדר פרשיות התורה - והנה כאשר נתבונן מאי סמך רבי שמואל בר נחמני המוסר לפסוק הזה? מאי שייכא הכא? ונראה לבאר על פי מה שאמרו חז"ל (חגיגה טו, ע"א)...

Featured Products