בני נח

היצרים הטבועים באדם הינם כבירים ובעלי כוח התנגדות גדול מכדי שהאדם יוכל לשלוט עליהם בכוח ההכרה בלבד, וללא סייגים וגדרות המאבק בין היצרים לבין הרעיונות – מוכרע מראש!לכן...

4 דק' קריאה

מערכת ברסלב ישראל

פורסם בתאריך 25.12.07

מהי דת האנושות? באילו מצוות חייבים כל בני האדם? האם גוי חייב בנתינת צדקה? האם גוי מחוייב גם כן ב"הלכות כשרות" או שהכל מותר? האם גם מי שאינו יהודי יכול לומר "שמע ישראל"? מי הוא בן נח? ומהן שבע מצוות בני נח, המהוות ערובה לאנושות כולה?
 
 
ערובה לשמירת ערכי האנושות
 
ננסה לתאר לעצמנו מצב ללא מערכת חוקים שתציב ותגדור גדרות של מה אסור ומה ומותר, כיצד היו נראים חיינו? התשובה לשאלה זו הינה חד- משמעית: פורקי עול חסרי מוסר! עד כדי כך שלא היינו מסוגלים לקיים ערכים מוסרים בסיסיים אפילו ברמת העקרונות הפשוטים ביותר. היצרים הטבועים באדם הינם כבירים ובעלי כוח התנגדות גדול מכדי שהאדם יוכל לשלוט עליהם בכוח ההכרה בלבד, וללא סייגים וגדרות המאבק בין היצרים לבין הרעיונות – מוכרע מראש!
 
לכן, לפני אלפי שנים, קיבלה האנושות מצוות שישמרו עליה ויעזרו לה להתקיים באופן מוסרי. שבע מצוות בני נח – כך הן נקראות. שבע הנחיות שיהוו ערובה לשמירת הערכים האנושיים, שיגדירו מה מותר ומה אסור בין אדם לחברו ובין אדם לבורא עולם.
 
ציווים אלו הנחו והדריכו את האנושות כולה. בזמן מתן תורה קיבל עם ישראל את התורה ובה 613 מצוות. גם בקיום 613 מצוות אלו מצווים בני ישראל להביא את האנושות כולה לקיום שבע מצוות בני נח,  מצוות המהוות יסוד לקניית מידות טובות והתרחקות ממידות רעות, וכל זאת רק לטובת ולתועלת האנושות כולה. כי הטוב ידבק בטוב, והאל הטוב חפץ להטיב עם ברואיו.
 
הבורא, ביודעו שהאדם עתיד לעמוד בפני משימות ואתגרים במהלך חייו, משימות בהן ירצה להצליח, נתן לו ‘תירגול’ יומי שיזכיר לו בדרכים ישירות ועקיפות, עקרונות גדולים שעל פיהם עליו לחיות, ובמילים פשוטות – לאדם דרוש חינוך מתמיד שיקשור אותו לאותם עקרונות נעלים וחשובים שעליהם מתבססת האנושות כולה. עקרונות שהם ערובה לאנושות מתוקנת, שבעזרתה יתאפשר לכל אחד לערוך ביקורת עצמית ומאזנים תמידיים, בהם ידרש לחזק את עיקרי המוסר היסודיים. עיקרים עם משמעות מכריעה לטובת כלל העולם ויושביו.
 
חז"ל קבעו את הכלל: "בן נח – אזהרתו זו מיתתו" – כלומר, שהעובר על אחת ממצוות אלו, עונשו – מיתה (רמב"ם מלכים ט). מלבד שבע מצוות אלו קיבלו חכמים מצוות ואיסורים נוספים לבני נח: האיסור לשבות בשבת, האיסור ללמוד תורה ועוד. ביקש בן-נח לקיים אחת ממצוות התורה (למעט האסורות עליו) – מקיימה, אלא שנוטל שכר כמי שאינו מצווה ועושה.
 
כתב הרמב"ם: "כל המקבל עליו שבע מצוות ונזהר לעשותן, הרי זה מחסידי אומות העולם, ויש לו חלק לעולם הבא, והוא שיקבל אותן ויעשה אותן מפני שציווה בהן הקב"ה בתורה, והודיענו על ידי משה רבנו שבני נח מקודם ניצטוו בהן, אבל אם עשאן מפני הכרע הדעת אינו מחסידי אומות העולם ולא מחכמיהם".
 
הרמב"ם עושה הבחנה בין מי שמקבל על עצמו את שבע מצוות בני נח מתוך שכנוע רציונלי – ‘הכרע הדעת’, לבין מי שמקבל על עצמו מצוות אלו מתוך אמונה באל, משום שכך ציווה האל, ורק אלה הנמנים עם הקבוצה השניה נכללים בהגדרת ‘חסידי אומות העולם’. האנשים המקיימים את שבע מצוות בני נח מתוך הכרעה מוסרית, ולא מתוך אמונה בדת ובאל, נקראים ‘חכמי אומות העולם’. הרמב"ם מדגיש כי שבע מצוות בני נח – "כולן קבלה בידנו ממשה רבנו" שהן גם מצוות הגיוניות, מצוות שהאנושות כולה נוטה לשומרן ולקיימן.
 
 
בן נח
 
כינוי לאדם מאומות העולם (חוץ מעם ישראל). בני אומות העולם נקראים "בני נח" כיוון שהאנושות כולה היא מצאצאי נח. בני ישראל נבדלו מהם, בכך שקיבלו את התורה ונתחייבו לבורא עולם במצוות רבות, ונבחרו לעם סגולה. בני נח לעומת זאת נתחייבו בשבע מצוות – "שבע מצוות בני נח".
 
שבע מצוות בני נח
 
איסור עבודה זרה – על כל איש להכיר ולהאמין בבורא העולם האחד והיחיד, היודע את כל המעשים והמחשבות של הנבראים ומשגיח עליהם, ודן כל אדם לפי מעשיו. הוא האל היחיד אותו ראוי לעבוד ואליו להתפלל. על ידי מצווה זו מצווים הברואים באיסור מוחלט להשתחוות או לעבוד אלילים מכל סוג שהוא, או להאמין באל אחר או כל ישות אחרת מברואי העולם. איסור זה הוא עיקר גדול בתורה. עיקר שהכל תלוי בו.
 
איסור ברכת השם – על האדם להעניק כבוד לבורא העולם, שנתן לו את החיים ואת העולם לחיות בו. במצווה זו מצווים הברואים באיסור מוחלט לקלל את הקב"ה או לכנות אותו בכל כינוי גנאי שהוא.
 
איסור שפיכות דמים – האדם נברא בצלם בוראו שהעניק לו חיים ואין רשות לאיש ליטול אותם, שלא על פי דין, ויש לכבד ולעודד את קיום המין האנושי. מצווה זו אוסרת באיסור מוחלט על הריגת כל אדם, כולל עובר הנמצא ברחם אמו.
 
איסור גזל – הבורא העניק לכל אדם בעלות על ממונו וקיניינו, ואין לאדם אחר רשות לקחתם ממנו, שלא על פי דין. מצווה זו מורה לנו על כיבוד רכוש הזולת ועל איסור מוחלט לגנוב ולגזול, ולהוציא בכל דרך רכוש מרשותו של האדם בעורמה או בכח, ובכל דרך לא חוקית. הדבר כולל גם הלנת שכר ואיסור חטיפת אדם בכל גיל שהוא. בעצם היותנו רגישים לממון של הזולת, אנו מקבלים השראה למעשים טובים של צדקה, חסד ועזרה לזולת בכל הדרוש.
 
איסור גילוי עריות – במצווה זו לומדים על משמעות כיבוד מוסד המשפחה, חיי הנישואים וחוקיהם המהווים בסיס לקיום המין האנושי. מצווה המלמדת כיצד להגיע לשלמות המשפחה והקהילה. הדבר מתבטא גם בקיום ערכים של צניעות ודיסקרטיות בנושאי המשפחה. מצווה זו אוסרת על גילוי עריות: איסור קיום יחסים בין קרובי משפחה מדרגה ראשונה. איסור קיום יחסים בין אישה נשואה לגבר זר ואיסור על יחסים בין זכרים או עם בעלי חיים.
 
איסור אבר מן החי – התורה אינה שוללת אכילת בשר, אולם מציבה היא גבולות ברורים ליכולת האדם להשתמש בבעלי חיים לצרכיו. משמעות מצווה זו היא איסור אכילת אבר (או תלישת אבר) מבעל- חיים בעודנו חי. מצווה זו מחייבת אותנו לא להיות אדישים לצער בעל חיים – אלא מגבירה את חובתנו להיות ערים לצערו של בעל-החיים כולל צערם של בני אדם, לא לפגוע בהם ולעזור להם לצאת ממצוקתם. מצווה זו מלמדת אותנו כיצד למנוע את נפשנו ממידת האכזריות שהיא מידה מגונה ביותר. ובאמת אין אכזריות גדולה יותר מאכילת אבר מן החי ותלישתו ממנו בעודנו חי, וכמו שכתוב: "רק חזק לבלתי אכול הדם, כי הדם הוא הנפש ולא תאכל הנפש עם הבשר" (דברים יב).
 
מינוי דיינים – לצורך קיום החוקים הנ"ל, יש להקים בכל עיר ואזור בתי משפט ולמנות שופטים אשר ידונו במצוות אלו, ובסמכותם להעניש את העוברים על מצוות אלו. אין מצב בו לא תתקיים מערכת משפט המבוססת על קיום חוקי "שבע מצוות בני נח".

כתבו לנו מה דעתכם!

תודה על תגובתך!

התגובה תתפרסם לאחר אישור

של צוות האתר

הוספת תגובה

הכתבה הבאה

אחד הדברים המאפיינים בדרך כלל ביקורת, היא התחושה שאדם מרגיש שבוחנים אותו תחת זכוכית מגדלת, או כשמפנים אליו את כל הזרקורים ומאירים את חסרונותיו...

Featured Products