רק בלי לחץ!

 

 

כל אחד מאיתנו עסוק במלחמת קיום תמידית המלווה בלחצים ‘אטומיים’, מלחמת מצבים בתוכנו ומבחוץ, לחצים ומתחים נפשיים הפולשים אל תוך חיינו ושוחקים אותם, מצבים שלא פעם מובילים למריטת עצבים.

 

כשמדברים על לחצים ומתחים נפשיים, בדרך כלל אנו מקשרים זאת לתמונות קשות הנקשרות לפיגועים, לצערנו הרב, או לבעיות כלכליות, מתחים בין עדתיים ועוד. מתחים ולחצים נפשיים הם תוצאה של עיבוד פסיכולוגי של האדם לגורמים ומסרים קשים המגיעים מבחוץ, שכמותם לא חסרים בארצנו. ‘עיבוד הנתונים’ הוא למעשה מצב "בחירה" של האדם המתוח ולא נגזרת של הסביבה בלבד.

 

חשוב לדעת. למצבי לחץ ערוכים אנו עם תגובות מסוימות שלעיתים הופכות לתגובות אוטומאטיות ואחר כך להרגל, אך דעו: הרגל של כל דבר נעשה בסופו של דבר שלטון!

 

אז מה בעצם אפשר לעשות כדי להפחית, עד כמה שאפשר,  את הלחץ?

 

התבוננות על תגובות אלו מקרוב עם תשומת לב נדרשת, תוכל לעזור להתגבר על מצבים מסוג זה, ובמקביל תימנע את הישחקות הנפש. תחילה עלינו להבין שמצבי לחץ הם מעין ‘פקק תנועה’ הנובעים מכורח מציאות מסוימת. אם נדע להפוך הכל לטובה, כלומר להסתכל על כל דבר בפרופורציה הנכונה עם המשקפיים הנכונות, נוכל ליישם כמה דברים חשובים כשאנו נמצאים בלחץ.

 

במצבי לחץ הגוף נמצא ברמת חרדה מסויימת, וכאמור חרדה, אם נסתכל עליה בראייה חיובית, עוזרת לחדד את רמת הריכוז שלנו ולהשקיע יותר מאמצים כדי להצליח. בעזרת חידוד זה עלינו לשכנע את עצמנו, וכאן בעיקר כשמדובר במצבים קשים, ש’היינו בסרט הזה’. בעבר (הרחוק או הקרוב) שלנו בטח נתקלנו במצב מסוים של לחץ זהה למה שאנו חווים כעת, ובמבט נוסף אחורנית, נעשה התבוננות נוספת על איך שהגבנו אז, וננסה לשפר ולעודד את עצמנו לתגובה חיובית ופחות לחוצה. כמו כן, נחזק את עצמנו שעברנו את זה וגם הצלחנו לצאת ממצבים כאלה – "עברנו את פרעה נעבור גם את זה".

 

חשוב לעורר הרבה כוחות חיוביים להתמודדות מול גורמים אלה, לפתח מיומנות מתאימה וכמובן להאמין בכל המשאבים הפנימיים העומדים לרשותנו במצבים מאיימים כאלה. בעזרת תגובה חיובית זו, אנו בעצם מחזקים ומעלים את רמת הביטחון העצמי שלנו, שיש לנו את הכוח להתמודד ולדבוק ככל הניתן בחשיבה אופטימית.

 

ביקורת בונה – אם הביקורת שלנו כלפי עצמנו היא שלילית, בחינת שחור-לבן, הרי היא הרת אסון. עלינו מיד להבין שמדובר בהגזמה בדרך שבה אנו מקבלים את חומרת הדברים וקופצים למסקנות פסימיות. אולם מחשבה גמישה יותר, מחשבה מעודדת מהסוג של: ‘אנו רק בני אדם ומטעויות לומדים’ או: ‘אף אחד לא נולד מושלם’, תגרום לנו להבין שאין סיבה ללחץ, ורצוי מאוד להתמקד בדברים חיוביים. מחשבה גמישה תאפשר לנו להגדיר מטרות בחיים ולהתאים אותן למציאות שבה אנו חיים, דהיינו למציאות שהיא כל הזמן משתנה. כמו כן לפתח הרגלי חיים נכונים ובריאים, שכן פעילות גופנית, תזונה נכונה וכן שינה במינון הנכון פורקים מתחים ולחצים. אי עשיית דברים בסיסיים אלו תוביל בקלות מאוד לירידה בביטחון העצמי ובסופו של דבר למעגל הלחצים והחרדות.

 

בחכמת הקבלה מבואר שאדם שנמצא במצבים מסוג זה, נמצא למעשה במצב של "מוחין דקטנות", שהוא מצב תודעה שבו הוא חושב שהכל תלוי בו, ואין הוא מסוגל לקיים: "השלך על ה’ יהבך". סיטואציה זו גורמת לאדם לחץ נוראי מכך שהוא צריך, כביכול, לשמור על עצמו ולדאוג לעצמו, ועל ידי כך מגיע לעייפות הגוף והנפש ולהתמוטטות לא רצויה, משום שהחליט להשקיע מאמצים (גם אם זה לא במודע) בשמירה ובהתגוננות מול מצבי לחץ אחרים שיכולים לתקוף אותו, וכל זאת על מנת ש"לא יתפרק".

 

הפסיכולוגיה היהודית מציעה לנו שתי דרכי התמודדות עם מצבי לחץ, האחת – מלמדת לפתור בעיות (כדרכו של יוסף הצדיק הפותר חלומות ובעיות). השנייה –  מלמדת לשאת בעיות (כדרכו של דוד המלך הנושא את כל סבל המציאות מבלי להישבר ממנו, בעזרת הפניה לבורא).

 

יישום דרכים אלו נעשה בעזרת המדיטציה היהודית, המרוקנת את התודעה מפיגה מתחים שליליים. הפגת המתחים היא למעשה ההכנה לדבר האמיתי, שהוא מילוי התודעה בתכנים חיוביים, התרחקות מן ההמולה החיצונית והפנימית. שיטה העוזרת לנו לבודד את המהות הפנימית שלנו ממחשבות לוחצות, כדי להתבונן בצורה אובייקטיבית. בטרמינולוגיה היהודית מכונה שיטה זו שיטת התבודדות והתבוננות.

 

 

ריכוז – ריכוז שיעשה על ידי כוונה נכונה ואמיתית, הן בתפילה, הן בעבודת ה’, בקיום מצוות ועוד. הכוונה, פירושה לנקות את הראש והשכל ממחשבות שליליות ולהתרכז בצורה מלאה בפעולה שאנו עושים. דבר המתקשר מאוד לדרך שבה ניתן לחדד מצבים מסוימים בזמן לחץ כגון בזמן חרדה, כפי שהוזכר לעיל.

 

התבוננות – חשוב לעשות התבוננות אובייקטיבית בתוכנו או בכל דבר חיצוני כאמצעי להגיע להבנה עצמית, לרמת מודעות גבוהה יותר. ההתבוננות עוזרת מאוד להסתכל על המציאות היומיומית בצורה נכונה ובריאה יותר. התבוננות עוזרת מאוד לפתח את הצד הרוחני של האדם.

 

התבודדות – בידוד פיזי בפועל, תוך כדי התבוננות פנימית, שמוביל למצב של התבודדות רוחנית מכל הפנימיות המזיקה לאדם, דהיינו, להגיע למצב שאין האדם מרגיש את העצמי – הפיזי. ר’ חיים ויטאל זצ"ל (תלמידו של האר"י הקדוש זצ"ל), דיבר הרבה על בידוד עצמי-פיזי ואמר: "עליך לבודד עצמך במחשבותיך לרמה הגבוהה ביותר, ככל שאדם מפריד את עצמו מן הפיסי, כך תגדל הבנתו ותפישתו". 

 

חלק נוסף בעבודת ההתבודדות הוא הדיבור עם בורא עולם, וכבר הוזכרה במאה הראשונה על ידי כנסת הגדולה עבודת התפילה לצורכי מדיטציה. פרט לתפילות החשובות שנכתבו על ידי כנסת הגדולה (שלוש תפילות ביום), יש גם את התפילה הספונטנית הבאה הישר מן הלב. תפילה שבה מסוגל האדם לשפוך ליבו באופן חופשי בפני הבורא, פעולה שאופייה הוא מדיטטיבי. שיטה זו היוותה את שיטתו של רבי נחמן מברסלב, שעודד אותה אצל תלמידיו, אך עם הזמן רואים שהפכה לחלק בלתי נפרד כמעט אצל כל אדם, גם אם מדובר בפניה הכי קטנה אל בורא עולם, ולא בהכרח במקום קבוע ובשעה מסויימת. למעשה, עצם עלייתה של תנועת החסידות באמצע המאה ה- 18 הביאה להתעוררות מחדש של המיסטיקה היהודית, כאשר המדיטציה מהווה מרכיב מרכזי.

 

מכל האמור לעיל, ובכל דרך שיבחר האדם להתמודד עם לחצים מתחים וחרדות, חשוב שהמסקנה שתנחה אותו, תהיה תגובה נכונה לגורמי לחץ שיכולה להפחית את רמת המתח בגופו, ומתוך כך לצמצם את הנזק הנפשי והבריאותי הנלווים.