מארצך וממולדתך – פרשת השבוע לך לך

פרשת השבוע לך לך - "אחד היה אברהם" (יחזקאל לג), שאברהם עבד את השם רק על ידי שהיה אחד וחשב בדעתו שהוא רק יחיד בעולם, ולא הסתכל כלל על בני העולם שסרים מאחרי השם ומונעים אותו...

4 דק' קריאה

הרב שמואל שטרן

פורסם בתאריך 25.12.07

פרשת לך לך
 
אחד היה אברהם
 
רבנו הקדוש כותב בליקוטי מוהר"ן (בהשמטה שבסוף חלק א):
 
"אחד היה אברהם" (יחזקאל לג), שאברהם עבד את השם רק על ידי שהיה אחד וחשב בדעתו שהוא רק יחיד בעולם, ולא הסתכל כלל על בני העולם שסרים מאחרי השם ומונעים אותו, ולא על אביו ושאר המונעים – רק כאילו הוא אחד בעולם, וזה: אחד היה אברהם.
 
וכן כל הרוצה לכנוס בעבודת השם, אי אפשר לו לכנוס, כי אם על ידי שיחשוב שאין בעולם כי אם הוא לבדו יחידי בעולם, ולא יסתכל על שום אדם המונעו, כגון: אביו ואימו או חותנו, אשתו ובניו וכיוצא בזה, או המניעות שיש משאר בני העולם המלעיגים ומסיתים ומונעים מעבודתו יתברך. וצריך שלא יחוש ויסתכל עליהם כלל, רק יהיה בבחינת: אחד היה אברהם, כאילו הוא יחידי בעולם.
 
כל אדם נברא יחיד וכשְׁישִׂים זאת מול עיניו ויזכור זאת היטב, יהיה תמיד דבוק בתכלית האמיתית וידע שהכל תלוי בו, ואם לא יעזור לעצמו אף אחד בעולם לא יכול לעזור לו, כי – "אם אין אני לי מי לי", ובתורה ה' כתב רבי נחמן: "כי צריך כל אדם לומר כל העולם לא נברא אלא בשבילי" – שאני יחידי בעולם וכל העולם נברא לשמשני. ומאידך, אני נבראתי בכדי להתפלל על חסרון כולם ולמלאות חסרונם כפי יכולתי.
 
לכן אדם צריך להרגיש הרגשת "אין עולם" – "יש רק השם יתברך בעולם", וכמאמר שלמה המלך ע"ה: "את האלוקים ירא ואת מצוותיו שמור כי זה כל האדם", לא להסתכל על בני אדם המנסים להסיר אותו מעבודת השם. במובן הזה, שמסירים אותו מעבודת השם, צריך להתייחס אליהם כאילו אינם קיימים.
 
דוד המלך ע"ה מרבה לדבר, בספר תהלים, על המלעיגים עליו בעבודת השם, ובכל זאת בטחונו חזק בה' שיעזרהו, וכפי שהיה באמת שהקב"ה עזרו וחילצו מן המיצר. וכל זה פעל דוד המלך ע"ה על ידי תפילותיו ובקשותיו הרבות לפני השם יתברך שיעזרהו.
 
זאת הדרך שמלמד אותנו רבי נחמן הקדוש, לפעול אצל השם יתברך בתפילה, וכשאדם צועק ומשווע לה', אזי ה' עונה לו, כמו שאמר דוד המלך: "מן המיצר קראתי י-ה, ענני במרחב י-ה" – שהמיצר הצר נתהפך למרחב והרחבה, וכפי שאומר רבי נחמן: "יש עניין (רע) שנתהפך כולו לטובה".
 
לכן צריך האדם להיות עקשן גדול בהחלטותיו שבקדושה ובעבודת השם ולעמוד על מקומו מבלי להניחו. רבי נחמן אמר: "לשאוף אל הגבוה ביותר ולא ליפול מן הנמוך". אפילו כשעוברים ימים ושנים רבות בעבודת ה' ועדיין מרגיש ורואה את עצמו רחוק מאוד, אף על פי כן – אל יתייאש! כי בסוף ינצח את כל המפריעים והמונעים אותו מעבודתו יתברך, כי אין שום יאוש בעולם כלל. וכל זה עבר על כל הצדיקים הגדולים, שהיה נדמה להם שהם רחוקים מהשם, והשם עזבם, וכמו שאמרה אסתר: "אלי אלי למה עזבתני, רחוק מישועתי דבר שאגתי" – שהיה נדמה לה שה' עזבה ואף על פי כן, כיון שהתעקשה ולא התייאשה והרבתה בתפילות ובצומות עם מרדכי הצדיק, עם ישראל זכו כולם לנצח את המן הרשע ולשנות את הגזרה שהיתה עליהם, ונתהפך הכל לטובה.
 
על כן, כדי שכל אחד יוכל לעמוד על עמדו ולנצח את היצר הרע, צריך כל אחד לדון את עצמו לכף זכות ולמצוא בעצמו נקודות טובות, ולהסתכל על המעלות שיש בו – בלי גאווה חס ושלום – רק מצד האמת. ועל ידי שימצא בעצמו נקודות טובות יתגבר בתוכו הטוב שבו וינצח את הרע. כי אכן כל יהודי הוא בנו של הקדוש-ברוך-הוא, והוא חלק אלוק ממעל, ומצד נשמתו ודאי יכול להגיע למדרגת הצדיקים הגדולים ביותר כמו שאמרו חז"ל: חייב כל אדם לומר: מתי יגיעו מעשי למעשי אבותי – אברהם יצחק ויעקב.
 
על זה אומר הפסוק: "לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך" – המהווה הוראה לכל אדם ואדם.
 
"לך לך" – מפרש רש"י: "להנאתך לטובתך" – לך בשבילך כדי שתהיה לך הנאה וטובה, כי צדיקים אין להם מנוחה בעולם הזה, ותמיד הם נמצאים בבחינת הליכה ממדרגה למדרגה, כמו שנאמר: "נתתי לך מהלכים בין העומדים האלה" (זכריה ג', פסוק ז').
"מארצך" – צא מן הארציות שהורגלת אליה.
"ממולדתך" – תשנה את המידות הלא טובות שנולדת עימהם.
"מבית אביך" – שלא תדבק בחלקים הלא טובים מהחינוך שקיבלת (אם ישנם כאלה) ותדבק רק בהשם יתברך.
"אל הארץ אשר אראך" – על ידי זה תגיע אל הקדושה, היא הארץ הטובה ושם ישרה עליך אור השכינה בקדושה אמיתית, כמו שנאמר (תהלים לז): "צדיקים ירשו ארץ", אמן.
 
"את הנפש אשר עשו בחרן"
 
כידוע, אברהם אבינו היה מגייר את הגברים, ושרה אימנו היתה מגיירת את הנשים.
 
אברהם היה הראשון שהתחיל לגלות לבני העולם לעזוב את הבלי העולם הזה, התאוות והעבודה הזרה, ושיהיו דבוקים תמיד בעלמא דאתי.
 
לכן – אברהם איש החסד, מכיון שזהו החסד האמיתי כשמקרב אנשים לעבודתו יתברך, כי ממנו התחילה דרך התורה בעולם, והוא הנקרא ראש למאמינים. לכן היה הראשון לגלות את קדושת ארץ ישראל, מכיון שארץ ישראל נקראת אמונה שבה נעשים ניסים שלא כדרך הטבע (כמובא בתורה ט' בליקוטי מוהר"ן), כי היא הארץ אשר – "עיני ה' אלוקיך בה מראשית שנה עד סופה".
 
אברהם אבינו עסק כל ימיו להמשיך את החסד הזה של גילוי האמונה, שהוא חסד חינם שעל ידו נברא העולם – עולם חסד יבנה. כדי להמשיך את החסד והפצת שמו יתברך בעולם, עסק אברהם בהכנסת אורחים ללא הגבלה והאכילם והישקם, ועל ידי זה גילה להם את האמת. על כן שמו של אברהם הלך מסוף העולם ועד סופו אצל כל מלכי ארץ.
 
לזה זוכה האדם כאשר הוא הולך עם האמת, אפילו כשהוא הולך נגד העולם כולו, כי האמת מתגלה ומתפרסמת, מכיון שסוף האמת תמיד להתגלות הן לטוב והן לרע.
 
לכל זה זכה אברהם על ידי שיפלותו כשאמר: "ואנוכי עפר ואפר". כשאדם מתנהג בענווה ובשיפלות אמיתיים כולם נמשכים אליו, כמו שכל העולם נמשך אל העפר שבו נמצא כוח המושך (כוח המשיכה), כך הוא הענו האמיתי, שכולם נמשכים אליו, וזה היה אברהם אבינו שהרגיש עפר ואפר.
 
נמצא, שהיה לאברהם אבינו כוח המושך, שבא מכוח הענווה, והיתה לו גם מידת החסד וההשפעה, וביחד עשה נפשות להשם יתברך.

כתבו לנו מה דעתכם!

1. אייל

י' חשון התש"ע

10/28/2009

צדיקים שוכני עפר המה על הצדיקים הגדולים אומרים 'צדיקים שוכני עפר המה' מכוון שהם מבוטלים מול הבורא (בגובה של עפר) כמו אדמה שזורעים בה זרעים והיא מצמיחה עץ, ככה עולות הבקשות של הצדיקים לשמיים ,ומכאן המנהג לתת פרוטה על קברו של רבי נחמן ,כדי שיעלה את רצון המבקש לשמיים ,לבורא עולם.

2. אייל

י' חשון התש"ע

10/28/2009

על הצדיקים הגדולים אומרים 'צדיקים שוכני עפר המה' מכוון שהם מבוטלים מול הבורא (בגובה של עפר) כמו אדמה שזורעים בה זרעים והיא מצמיחה עץ, ככה עולות הבקשות של הצדיקים לשמיים ,ומכאן המנהג לתת פרוטה על קברו של רבי נחמן ,כדי שיעלה את רצון המבקש לשמיים ,לבורא עולם.

תודה על תגובתך!

התגובה תתפרסם לאחר אישור

של צוות האתר

הוספת תגובה

הכתבה הבאה

פרשת השבוע שופטים - אדם יכול לזכות שחייו יהיו כמו שהוא רוצה על ידי שירצה את חייו כמו שהם. כלומר, לרצות להסכים בהנהגת חייו כמו שה' יתברך מנהיג אותו ועל ידי זה באמת...

Featured Products