אייר – חודש ההתחלות החדשות

 

 

חודש אייר הוא החודש בו החל לרדת המן. לפי זה יובן העניין שהאות של חודש זה, על פי ספר היצירה, היא האות ו’, כיון שהאות ו’ עניינה השפעת שפע, כידוע, על כן בחודש זה דווקא החל לרדת המן, כי האות ו’ היא הצינור של השפע המחבר שמים וארץ.

 

בעניין זה כתוב בספר מלכים על חודש זיו, הוא חודש אייר: "בשנה הרביעית יסד בית ה’ בירח זיו" (מלכים א, ו), שאז החלו לבנות ולייסד את בית המקדש. כמו כן נאמר (שם, פסוק א): "בחודש זיו הוא החודש השני למלך שלמה על ישראל ויבן הבית לה’".

 

נמצא, שחודש זה מיוחד ל"התחלות חדשות" שבו החל לרדת המן והחלו לבנות את בית המקדש. לכן נקרא זיו מלשון זוהר, ואייר מלשון אור, ככתוב במדרש החפץ: אייר – שניתן לישראל אור, בפנים מאירות, שנאמר: "ויפנו אל המדבר והנה כבוד ה’ נראה בענן" (שמות טז), מלשון אור, (עד כאן לשונו), כי בחודש זה זוכים לאור ולשפע גדול.

 

ונראה, כי חודש זה הוא חודש ממוצע בין חודש ניסן לחודש סיון, כיון שספירת העומר מתחילה בניסן ממשיכה באייר ונגמרת בסיון, על כן הוא חודש ממוצע ביניהם, ולכן אייר אותיות "יאיר", רמז שהאור יאיר בסיון בקבלת התורה.

 

מובא בספר היצירה כי האות של חודש סיון היא האות – ז’. נמצא, שהשם של החודש "זִו" (כמו שכתוב במלכים בכתיב חסר), מורכב משני החודשים: סיון – האות ז’, ואייר – האות ו’, מכיון שקשורים זה בזה, כי תכלית הספירה של אייר להגיע לסיון (וב – ז’ בסיון קיבלו את התורה), לכן נקרא זִו, כי האות ו’ מקבלת כוחה מהאות ז’, שהוא חודש סיון, וכן הוא הקשר ההפוך שסיון תלוי באייר, כי לא ניתנה תורה בסיון אלא לאוכלי המן באייר.

 

על כן, מזלו של חודש זה הוא מזל שור – מלך הבהמות, כי בימים אלו של ספירת העומר עולים ממדרגת בהמה למדרגת אדם, לכן מזלם של שני החודשים הראשונים – ניסן ואייר – מזל בהמה – טלה ושור, ואילו סיון מזלו תאומים – מזל אדם, כי יש קשר בין שלושת החודשים האלו שבהם סופרים ספירת העומר, ובהם עולים ממנחת שעורים, שהם מאכל ומדרגת בהמה, לשתי הלחם, שהיא מאכל ומדרגת אדם.

 

נמצא, שאות החודש הזה, האות ו’, היא כנגד צדיק יסוד עולם, על כן מאיר מזל שור שאליו נמשל יוסף הצדיק, ככתוב: "בכור שורו הדר לו" (דברים לג), וכן: "בנות צעדה עלי שור" (בראשית מט). מכיון שחודש זה, אייר, מזלו שור, שהוא בהמה ושור מלשון שור שהוא ראיה, ואייר אותיות "ראי" שהוא ראיה, לכן הצדיק מתקן בראייתו ומאיר בחודש זה.

 

לכן בחודש זה מאיר האור של רבי שמעון בר יוחאי, צדיק יסוד עולם, בל"ג בעומר, כנזכר לעיל שבחודש זה מאירה האות ו’, שאז מאיר אור הצדיק בעולם, ועל ידו יורד השפע לעולם, בחינת המן שהחל לרדת בחודש זה, וכן הבאר שנתגלתה בחודש זה.

 

נאמר בספר יצירה כי החוש של חודש זה הוא חוש ה"הרהור", שהוא עניין המחשבה והדמיון.

 

בספר ליקוטי מוהר"ן (תורה כה) כתב רבנו הקדוש: "כי כח המדמה של התאוות הוא כח הבהמיות, ועל כן מביאים הקרבן ושוחטים אותו כדי לשחוט כח המדמה הזה". מובן על פי זה העניין שבחודש אייר דווקא, שבו מתקנים את הבהמיות על ידי ספירת העומר, מביאים את הקרבן של פסח שני כל מי שהיה טמא או בדרך רחוקה – מכיון שמזלו של חודש הוא שור – לרמז שעדיין אפשר לשחוט את הבהמיות. כי אף על פי שחודש ניסן מזלו טלה, שהיא בהמה דקה, ושור של חודש אייר הוא בהמה גסה, אף על פי כן ניתנת הזדמנות שניה לשחוט את הבהמיות והדמיון של התאוות גם למי שלא תיקן בזמן הבהמה הדקה והלך והגיע עד מזל הבהמה הגסה, למרות כל זאת, נתנה התורה כח לשחוט את הבהמיות בפסח שני החל בחודש זה.

 

וזהו שאייר, כמובא בראשי תיבות בפסוק: "אני הויה רופאך", מסוגל למי שלא נתרפא בפסח ראשון, לכן יוכל להתרפא ולצאת מן הבהמיות בפסח שני החל בי"ד באייר. לכן אחרי פסח שני, בו מתקנים את הדמיון והמחשבות הבהמיות, זוכים למאכל של רפואה שהוא המן שהחל לרדת בט"ז אייר (רש"י שמות טז).

 

נמצא גם, שראשי התיבות של חודש זה "אויבי ישובו יבושו רגע" (חת"ס שבת קמז, ע"ב), כי עניין חודש זה הוא לנצח את הבהמיות שהיא בחינת אויב, על ידי הספירה ולעלות למדרגת אדם. לכן בחודש זה יכולים להעשות מרכבה לשכינה, כי ראשי תיבות של חודש אייר הם – אברהם יצחק יעקב רחל (רחל – מלכות), שהם המרכבה לשכינה והם דמות אדם.

 

ואמנם, המיוחד בחודש זה שהוא "כולו מדאורייתא" (כולו מהתורה), שסופרים בו את ספירת העומר כל החודש, לכן יש בחודש זה קדושה מיוחדת שאין בשאר החודשים, שהיא המשכת אור גדול, כפי שנקרא אייר מלשון אור. ומכיון שהאור בא בהדרגה, לכן סופרים מיום ליום. וזהו שהקב"ה מנה אותם (את בני ישראל) בחודש זה, ככתוב בתורה: "וידבר ה’ אל משה…באחד לחודש השני בשנה השנית..שאו את ראש כל עדת ישראל", כי בחודש זה הוא זמן ספירה, שהוא קבלת האור, בהדרגה מיום ליום.

 

נמצא, שעבודתינו בחודש זה היא להכניע את הבהמיות והדמיון של התאוות מיום ליום על ידי הספירה, ובכך נזכה לקבל את האור והזיו של חודש זה בהדרגה, תוך כדי קבלת המתנות של החודש, שהם פסח שני, ירידת המן ול"ג בעומר – אור הצדיק המאיר בעולם במדורת אש גדולה בזיוו של ספר ה"זוהר", ועל ידי זה להתקדם למתן תורה בהוספת קדושה וטהרה.