בריאות הילדים

של ההורים הרוצים… 

   

 

סיפר רבי נחמן מברסלב את המשל הבא:

 

פעם אחת השתגע בן המלך. הוא החליט שהוא תרנגול הודו (הינדיק). הוא הרגיש שהוא צריך לשבת תחת השולחן בלי בגדים, כשהוא מנקר בפירורים ובעצמות כמו תרנגול-הודו. כל הרופאים נואשו מלעזור לו ולרפאות אותו. המלך הצטער מאוד, עד שבא חכם אחד והבטיח: "אני מקבל על עצמי לרפאות אותו". מה עשה החכם? פשט את בגדיו, התיישב ערום מתחת השולחן לצד בן המלך וגם הוא ניקר בפירורים ובעצמות.

 

שאל אותו בן המלך: "מי אתה ומה אתה עושה פה?", השיב החכם בשאלה: "ומה אתה עושה פה?", ענה בן המלך: "אני תרנגול הודו". אמר החכם: "גם אני תרנגול הודו".

 

ישבו שניהם תחת השולחן לזמן מה, עד שהתרגלו זה לזה. אז רמז החכם והשליכו להם כותנות. אמר החכם-התרנגול הודו לבן המלך: "אתה חושב שתרנגול הודו אינו יכול ללכת עם כותנת? יכולים ללבוש כותנות ואף על פי כן להיות תרנוגל הודו". ושניהם לבשו את הכותנות.

 

לאחר זמן מה רמז החכם והשליכו להם מכנסיים, ואמר החכם לבן המלך: "אתה חושב שעם מכנסיים לא יכולים להיות תרנגול הודו? יכולים להיות לבושים במכנסיים ואף על פי כן להיות תרנגול הודו". והם לבשו את המכנסיים. וכך היה עם כל שאר הבגדים עד שהיו לבושים.

 

אחר כך רמז החכם והשליכו להם מהשולחן מאכלים הראויים לבני אדם. אמר החכם לבן המלך: "אתה חושב שאם אוכלים מאכלים טובים לא יכולים להיות תרנגול הודו? אפשר לאכול וגם להיות תרנגול הודו". ואכלו.

 

אמר החכם לבן המלך: "אתה חושב שתרנגול הודו מוכרח להיות דווקא תחת השולחן? יכולים להיות תרנגול הודו ולשבת ליד השולחן". וכך התנהג החכם עם בן המלך עד שריפא אותו לגמרי.

 

* * *

 

משימת חינוך הילדים לשמירת בריאותם והקניית הרגלי בריאות נכונים, היא מלאכה ממושכת שהזמן בה אינו מוגדר, אולם נוגעת היא בכל תחום מתחומי החיים. ההשגחה על בריאות הילדים עם הולדתם, נופלת כולה על ההורים, הנדרשים לספק את צורכיהם ולהגן עליהם מפני סכנות. ככל שהילדים גדלים, מתמקדת העבודה באזהרות מפני סכנות ובהדרכה מעשית להרגלי בריאות נכונים של תזונה נכונה, ניקיון, פעילות גופנית, שינה בריאה ועוד.

 

אבל…

 

לא פעם הצאצאים "מתמרדים" בעניין זה. ואין הכוונה לומר שהם לא רוצים לשמור על בריאותם או להתרחק מסכנות. אלא, הם פשוט חושבים שהידיים מספיק נקיות, ופיצה במקום ארוחה חמה זה בהחלט יכול להיות מאכל טוב ומזין, וגם מחשבה כמו – ‘אם אני אלך לשם או אעשה דבר מסויים (אפילו כשומרים לי "לא", זה לא בדיוק מסוכן כמו שאבא ואמא חושבים’.

 

בן המלך במשל שסיפר רבי נחמן, מסמל את הצד המרדני הזה שבילדים, הדוחף אותם לעיתים לא לשמוע בקול הוריהם ומחנכיהם, וזאת מכיון שילדים חיים בעולם משלהם, עולם שבו הכללים וההתייחסויות שונים מאלו של המבוגרים.

 

החכם במשל זה בא ללמדנו שאפשר וצריך לתת לילדים תחושת בטחון, והם יכולים לעשות את מה שההורים מבקשים מהם, מבלי לוותר על עולמם הפרטי. כמו כן, מלמד אותנו החכם שההורים יכולים להגיע לתוצאות טובות רק על ידי סבלנות, שהיא מידה שעל כל אדם לרכוש, במיוחד אם מדובר באדם שהפך להורה.

 

בנוסף לכך, החכם במשל זה על פי דברי רבי נחמן, מפנה את תשומת ליבם של ההורים לעובדה שכדאי להקשיב לילדים, ולא משנה באיזה גיל הילדים, ולהתייחס לשאלותיהם והתנהגותם גם אם לא נראה בהן היגיון (כמו בן המלך שהחליט להיות תרנגול הודו והחכם שנהג כמותו, על מנת לעזור לו ולהדריך אותו).

 

כשההורים מנסים להעביר מסר או רעיון כשהם מחנכים את ילדיהם בעניין חשוב זה של שמירת הבריאות, באותה מידה שהם מחנכים לכל דבר אחר, עליהם להשתדל להעמיד את עצמם בגיל ובמצב של הילד. כך ניתן יהיה להבינו טוב יותר, ואף להתאים את החינוך לרמתו. קשר פתוח בין ההורים לילדים יתן להם תחושה נעימה, מכיון שהם יראו בכך מוכנות והתעניינות מצד ההורים להקשיב להם ולשוחח איתם על כל נושא.

 

הקניית הרגלי בריאות נכונים לילדים, היא מטרה חשובה שכל הורה שם לנגד עיניו, ואפשר להשיג מטרה זו בצעדים קטנים שמתאימים לקצב הילדים. עם צעדים קטנים אלה, אך גדולים וחשובים, ניתן להגיע להישגים עצומים.

 

"צחצחת שיניים? רחצת ידיים? עם סבון? סידרת את החדר?" – שאלות כאלה ואחרות נשמעות כמעט בכל בית בו יש ילדים, והן לרוב מביעות את רצונם של ההורים הרוצים להקנות לילדיהם הרגלים וערכי חינוך לשמירת בריאותם.

 

אולם על ההורים לדעת, כמו שמוסבר לנו במשל הנ"ל, שצריך לעשות זאת בדרך חכמה ונבונה ועם הרבה סבלנות, על מנת לא לגרום לילדים לשנוא עניין כה חשוב. ידוע הוא, שילדים לא כל כך נותנים לעניין זה תשומת לב גדולה, מכיון שהם אוהבים לשחק ‘ולנקות’ תוך כדי המשחק את הרצפה עם הבגדים שלהם. גם בגן הציבורי הדבר בולט לעין, ובכלל בכל מקום שבו הם יכולים להביע את עצמם ולהוציא את מרצם – הם עושים זאת, ולא אכפת להם אם הם מתלכלכים.

 

אולם לא (רק) על זה ההורים מקפידים, אלא על צחצוח השיניים, רחיצת הידיים עם סבון, נקיון וסדר בחדר, התרחקות מסכנות, ועוד דרישות נוספות שדורשות מהם שמירה על בריאותם. לכן כדאי לדעת, הרגלי בריאות נכונים חשובים מאוד, אך על ההורים להקנות אותם לילדים בצורה נעימה, ולא לכפות אותם תחת משטר קפדני ומרגיז, שעלול להשניא אותם על ילדיהם. נקודה זו חשובה מאוד, מכיון שלא כמו בשאר חלקי החינוך, כגון: חום, נתינה, אהבה ופינוק שבהם העשייה של הילדים היא יותר קבלה מאשר נתינה וקיום דבר שהם נתבקשו לעשות. בחלק הזה של החינוך, הילדים נדרשים לבצע דבר מסויים, שאף הוא נעשה רק מתוך אהבה ודאגה לבריאותם, אולם בחלק של ‘ביצוע הפקודות’ מתגלה קושי מסויים בשיתוף פעולה מצד הילדים.

 

ילדים לא אוהבים שנותנים להם ‘פקודות’ או כשדורשים מהם, לכן צריך לעשות זאת בתבונה ועם הרבה עידוד. אם כן כדאי, לצורך העניין, להפעיל בכל הזדמנות את כח הדימיון כדי למצוא רעיונות, שיציגו וימחישו לילדים את נושא הבריאות בצורה המושכת ביותר. סיפורים ומשחקים, וגם פרסים לעידוד וחיזוק בנושא זה, יכולים לעודד את הילדים לרצות לשתף פעולה עם ההורים והמחנכים בקניית וטיפוח הרגלי בריאות נכונים. למעשה, בכל שעה משעות היום מזדמנות להורים אפשרויות רבות בהן ניתן להעביר לילדים מסרים חשובים בכל הקשור לשמירת הביראות: בזמן הארוחה, בשעת משחק משותף של ההורים והילדים, בבית, בגן המשחקים, או תוך כדי הליכה ברחוב. וכדאי לנצל כל הזדמנות כזאת, מכיון שכל הערה מצטרפת להסבר, ובמשך הזמן המסר נקלט ומביא לתוצאות חיוביות ורצויות.

 

כמו כן על ההורים להשתדל לנהל אורח חיים תקין, שבו הם ישמשו דוגמא חיה, לכל מה שהם מבקשים להקנות לילדיהם, ובפרט כשמדובר בנושא של שמירת הבריאות (המתחיל בבית). התוצאה הישירה של הנהגה זו תביא לשיפור ברמת הבריאות ואיכות החיים הכללית במשפחה, והן על איכות חייו של כל אחד מבני הבית בעתיד.

 

הורים יקרים, תפילות ותחנונים רבים שופכים אנו לפני אבינו שבשמים עבור ילדינו. גם קודם היוולדם עלינו להתפלל עליהם שיהיו בריאים בגופם ובנפשם. לכן כשדיבר רבי נחמן עם תלמידיו בעניין חינוך הילדים, הוא נתן להם עצה שהיא רלוונטית וחיונית לכל הורה – התפלל על ילדיך, הן על אלה שנולדו והן על אלה שאתה מקווה עוד להוליד אותם, התפלל על בריאותם הרוחנית והגופנית. הילדים חשובים מאוד, וחשוב מאוד להתחיל ברגל ימין את ההורות, לא לחכות עד שיוולד הילד, אלא כבר לפני, ולהרבות בתפילות רבות על הילדים, גם על אלה שאנו מקווים עוד להוליד.

 

והנה הגיע הרגע, והילד יצא לאויר העולם בשעה טובה ומוצלחת. חלפו להן השנים והילדים גדלו ואנו עושים כל שביכולתנו כדי להקל עליהם ולחסוך מהם סבל, גם את הסבל הקטן ביותר. כל בכי, שריטה או סימן למחלה, חלילה, מעורר דאגה בליבנו. וכשהדאגה מתעוררת גם הלב מתעורר – ואנו נושאים תפילה לבורא עולם שישלח רפואה שלימה לילד, ובנוסף, פונים לרופא, ולא משנה באיזו שעה של היום או הלילה מדובר.

 

כהורים אנו מוכנים להשקיע את כל מה שנדרש מאיתנו לטובת הילדים. לכן עלינו להשקיע מאמצים רבים ולחסוך מהם את הסיבות או הגורמים העלולים לסכן את בריאותם. אימוץ של הרגלי בריאות באורח החיים היום-יומי שלנו יתרום רבות לחינוך הילדים להרגלים שיעזרו להם לשמור על גוף בריא, שישמש אותם לחיים טובים ואיכותיים.

 

הילדים הם פיקדון שהופקד בידי ההורה, ופקדונות אלה יקרים מאוד. לכן עלינו להחדיר בהם כבר מקטנותם את חשיבות הנושא של הרגלי בריאות נכונים, הן הבריאות הרוחנית והן הבריאות הגופנית. בתורה נאמר: "השמר לך ושמור נפשך מאוד"- זוהי מצוות ונשמרתם לנפשותיכם, המצווה עלינו להתרחק מכל סכנה או הרגל לקוי שעלול להשפיע עלינו לרעה. והמשך הפסוק אומר: "והודעתם לבניך ולבני בניך" – לומר לנו, שעלינו לחנך את דור ההמשך למצווה זו.

 

דבר נוסף שמצווה זו אומרת לנו – שעלינו לשמור על הכלי, שהוא הגוף, שעל ידו אנו מקיימים את יתר המצוות. הגוף עשוי מחומר, ופועל על פי כללי הטבע שהקב"ה קבע לו. ההשתדלות של האדם לספק לגוף, במסגרת יכולתו, את מירב הצרכים והתנאים כדי שהוא יוכל לתפקד בצורה טובה ותקינה, היא אימוץ הרגלים נכונים לשמירת הבריאות שלנו כהורים, והקנייתם לדור ההמשך. על כך אמר הרמב"ם: "לפיכך צריך להרחיק אדם את עצמו מדברים המאבדים את הגוף, ולהנהיג עצמו בדברים המבריאים והמחלימים" – כלומר, להרחיק מהגוף את הדברים המסכנים אותו ולקנות הרגלי בריאות טובים שיעזרו לו גם בעינייני רוחניותנו, קל וחומר כשמדובר בילדים, שהם פיקדון יקר שהופקד בידינו.

 

ההצלחה בחינוך הילדים (כמו בכל תחום אחר בחיים) היא תוצאה של תפילה ופנייה לבורא עולם שיתן לנו, ההורים, את החוכמה, התבונה, הסבלנות והגישה הנכונה לגדל את ילדינו, כדי שנוכל להתאים עצמנו, כשצריך, לשפה שבה הם מדברים, או לדרך התנהגותם והתייחסותם לדברים מסויימם, מכיון שלילדים, כפי שציינו, יש עולם שבו הכללים וההתייחסויות שונים מאלו של המבוגרים. "הינדיק" (תרנגול הודו) הוא סמל לתחושה או מצב מסויים, ואולי אפילו סתם הצגה קטנה של הילד לפני ההורים, לשעשע או למשוך את תשומת ליבם אליו. כדי לקבל תוצאות טובות ולהצליח במשימת החינוך, הן הרוחנית והן הגופנית, על ההורים לגלות סבלנות רבה והמון הבנה גם אם נראה לנו שאין כל הגיון בהתנהגות "הינדיקית" כזאת.

 

כל שלב בחינוך הינו צעד קטן בדרך לחינוך טוב ובריא. עוד צעד…ועוד צעד המתאספים להרבה צעדים קטנים, שבסופו של דבר מובילים להישגים גדולים!