המדריך המלא ליום הכיפורים
יום הכיפורים, החל ביום י' בתשרי והוא החג השני בחודש זה, הינו היום המקודש ביותר ביהדות ונקבע כיום סליחה ומחילה, כפי שנאמר: "בעשור לחודש השביעי הזה יום הכיפורים הוא...
יום הכיפורים, החל ביום י’ בתשרי והוא החג השני בחודש זה, הינו היום המקודש ביותר ביהדות ונקבע כיום סליחה ומחילה, כפי שנאמר: “בעשור לחודש השביעי הזה יום הכיפורים הוא, מקרא קודש יהיה לכם ועיניתם את נפשותיכם”… “וכל מלאכה לא תעשו…כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאתיכם לפני ה’ תטהרו” (ויקרא – כג’ ו-כט’).
לכן נדרשים אנו לענות נפשותינו ולהימנע מהצרכים הבסיסיים כגון: אכילה, שתיה, רחיצה וסיכת הגוף בשמן, נעילת סנדלי עור ויחסי אישות – על מנת שנקדיש את כל הכוחות לתפילה ולבקשת המחילה על חטאי השנה החולפת. חמישה עינויים אלה הם כנגד חמישה חומשי תורה שנשלמו ביום זה, וכנגד חמישה חושים שעושים בהם מצוות, או חלילה עבירות.
ביום זה מחל בורא-עולם לעם ישראל על חטא העגל, שחטאו בהיותם במדבר בזמן שעלה משה על הר סיני כדי לקבל את התורה, ונקבע לדורות כיום כיפור לעוונות כל העם. ביום הכיפורים נחתם דינם של כל באי העולם כולו.
זו חליפתי זו כפרתי…
בימים שלפני כיפורים שהם עשרת ימי תשובה, או בערב יום הכיפורים עושים “כפרות”. ידוע הוא, שהאדם נידון על פי מעשיו ועלול להיות מורשע בדין, לכן מחליף הוא את ה’מכפר’ שיכפר על עוונותיו במקומו, על ידי תרנגול – לזכר, ותרנגולת – לנקבה, והם יהיו לכפרה במקומו אם נגזר דינו למיתה, וילכו הם למיתה והאדם יכנס לחיים טובים ושלום. כך, למעשה, עובר הדין מהאדם אל בעל החיים המכפר. יש הנוהגים לתת צדקה במקום כפרה של תרנגול, ואומרים: “זה הכסף ילך לצדקה ואנו לחיים טובים”. בזמן הכפרה ראוי שהאדם יהרהר בתשובה ויתחרט על מעשיו הרעים, ויקבל לא לעשותם שוב. ואמר רבי ישראל הבעל שם טוב זצ”ל לתלמידיו בערב יום הכיפורים: “אם הרהורי עבירה קשים מן העבירה, על אחת כמה וכמה שהרהורי מצווה ותשובה יפים מהמצווה עצמה. כי מרובה מידה טובה ממידת הפורענות. אם כן, גדול כוחה של הכנה למצווה מן העבודה עצמה”.
התרת נדרים
נוהגים לעשות התרת נדרים אחר תפילת שחרית או אחר אמירת הסליחות בערב יום הכיפורים. התרת נדרים עושים בפני עשרה אנשים על ידי אמירת תפילה המיועדת להתיר נדרים.
וידוי ונפילת אפיים
צריך כל אדם להתוודות על כל העבירות שעשה בין במצוות “עשה” ובין במצוות “לא תעשה”, שכן אם עבר על אחת מהן בין בשוגג ובין במזיד – יעשה תשובה וישוב מחטאיו על ידי התוודות לבורא עולם. תפילת הוידוי נאמרת בתפילת מנחה בערב יום הכיפורים.
בזמן הוידוי צריך להאריך ולהתוודות כמה שיותר, כי זה עיקרו של הוידוי: חטאתי, עויתי, פשעתי וכו’ – ויש לפרט בכל פעם את החטאים ולבקש מחילה. הוידוי צריך להיאמר מכל הלב, שכן אדם שמתוודה על חטאיו אך לא גמר בליבו לעזוב את החטא, לא יוכל לכפר עליהם, אלא עליו להיות שלם הן בדיבור והן בליבו כדי שהוידוי יהיה אמיתי ויתקבל.
חשוב לדעת, בוידוי מבקש האדם מחילה על העבירות שעשה בין אדם למקום ועליהן זוכה למחילה. אולם על עבירות שבין אדם לחברו אין יום הכיפורים מכפר, אלא אם כן ביקש מחילה ופייס את חבירו. וראוי לעשות זאת לפני יום הכיפורים, מכיון שבזמן הוידוי כשהאדם יתוודה על העבירות שבין אדם לחבירו, תהיה בידו מחילה מחברו. כמו כן צריך כל אדם לסלוח לכל מי שפגע בו או הקניט אותו, וכן ראוי גם שהחזן יכריז קודם תפילת ‘כל נדרי’: “רבותי תמחלו זה לזה” ויענו הקהל “מחלנו”, כדי שתעורר סניגוריה על עם ישראל, וכך גם הנהיג מרן הבן-איש-חי זצ”ל.
יהא האדם נוח לרצות וקשה לכעוס. ובשעה שחבירו מבקש ממנו מחילה, ימחל לו בלב שלם ובנפש חפצה, גם אם הצר לו והרבה בחטאים, לא ייקום ולא ייטור – לא ישמור שנאה בליבו על חבירו, ואין זו דרך ישראל להשאיר טינה בליבם. אהבת ישראל משמעה מחילה ואהבה לזולת מכל הלב.
טבילה במקווה
מצווה לטבול בערם יום הכיפורים במקווה המטהר את הנשמה והגוף כאחד מהטומאה, ולהגיע ליום קדוש ונעלה זה מתוך טהרה וקדושת הגוף והנפש.
סעודה מפסקת
מצווה לאכול ולשתות ולהרבות בסעודה בערב יום הכיפורים (עיקר מצוות אכילה בערב יום הכיפורים אינה אלא ביום, אבל בליל ערב יום הכפורים אין מצווה להרבות באכילה) ואמרו חז”ל: ועיניתם נפשותיכם בתשעה לחודש בערב. וכי בתשיעי מתענים? והלא אין מתענים אלא בעשירי לחודש, לומר לנו שכל האוכל ושותה בתשיעי מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי.
הטעם שציוונו הקב”ה במצוה זו, להתענות ביום הכיפורים לכפר על עוונותינו, וציווה עלינו להתחזק באכילה ושתיה ערב התענית כדי שנוכל להתענות למחר. ויש האומרים שטעם מצוות אכילה ושתיה הוא משום שכאשר אוכל ושותה בערב יום הכיפורים קשה עליו התענית ביותר ומקיים בזה “ועיניתם נפשותיכם”. ויש האומרים שטעם המצווה הוא, משום שעל ידי אכילה ושתיה יהיה שמח וטוב לב ומיושב בדעתו, ובשעה שטוב לו יתן אל ליבו להתפייס עם חברו בערב יום הכיפורים.
סעודה מפסקת אוכלים אחרי תפילת מנחה. וצריך לסיימה מבעוד יום, לפני השקיעה (לא פחות מחצי שעה לפני השקיעה) כדי שיהיה אפשר לברך ברכת המזון בכוונה ולהגיע לבית הכנסת לפני אמירת “כל נדרי”, המתחילה לפני השקיעה. ראוי לאכול בסעודה זו מאכלים קלים שנוחים לעיכול, כדי שלא יהיה שבע ומתגאה כשמתפלל. וכן לא לאכול דברים המחממים את הגוף כמו ביצים, חלב חם ובשר שמן. יש האומרים שכדאי לאכול תמרים בערב יום הכיפורים.
נוהגים לומר לאחר ברכת המזון מזמור קכו’ מהתהלים – “שיר המעלות בשוב ה’ את שיבת ציון” עם כוונות עצומות ובבכייה. וגם ברכת המזון שיש בה בקשות על ירושלים ובניין בית המקדש, חיים טובים ופרנסה טובה, ביאת משיח צידקנו – ברכות שצריך לומר אותן בהתעוררות רבה.
רבי ישראל הבעל שם טוב זצ”ל נהג להתפלל לפני הסעודה המפסקת:
קודש הקודשים הוא לב כל כדור הארץ,
ישראל לב של כל האומות,
הכהן הגדול הוא הלב של כל בני ישראל,
לשון הקודש היא הלב של כל הלשונות,
התנ”ך הוא הלב של לשון הקודש,
החומש הוא הלב של התנ”ך,
עשרת הדברות הוא הלב של החומש,
“שם המפורש” הוא הלב של עשרת הדברות.
בגדים
ביום הכיפורים נוהגים ללבוש בגדים לבנים המסמלים טהרה והזדככות, כנאמר: “אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו” (ישעיהו א). כמו כן נוהגים לפרוס מפה לבנה על השולחן כמו בשבת.
לפני ההליכה לבית הכנסת נוהגים ההורים לברך את בניהם, שאז כבר חל קדושת היום, ושערי רחמים נפתחים ומתפללים בברכה זו שיחתמו לחיים טובים, ושיהא ליבם נכון ביראת ה’, ומתחננים בבכי ובדמעות שתתקבל התפילה, וגם הבנים והבנות מתעוררים באותה שעה ללכת בדרך טובה ולשמור את מצוות התורה.
נרות
בתקופות קדומות נהגו בכל המקומות בארץ ישראל להדליק נרות בליל יום הכיפורים. לכן מרבים בהדלקת נרות בבתים, בבית הכנסת ובבתי מדרשיות. כמו כן נוהגים להדליק נר נשמה הדולק כל היממה כל אחד בביתו. הנשים מדליקות נרות בערב יום הכיפורים כמו בליל שבת ומברכות “להדליק נר של יום הכיפורים”.
התענית
“ועיניתם את נפשותיכם” – בורא-עולם קבע בחסדו יום אחד בשנה בכדי שנוכל לכפר על חטאינו על ידי תשובה. ביום זה נצטווינו להתענות ולצום מכיון שההנאות הגשמיות מעוררות את האדם להימשך אחר התאווה והחטא. ביום שבא האדם לדין לא ראוי שיגיע בזמן שנפשו מהולה בתענוגות הגוף והחומר, שכן אין דנים את האדם אלא לפי מעשיו באותה השעה. לכן עליו להתגבר על תאוותיו, להכניען ולבטל את הכמיהה לחומר ביום נעלה זה, על מנת שהכפרה תתקבל ולא ימנעוה מסכים של תאוות וחטאים.
כל נדרי
תפילת “כל נדרי” פותחת את תפילות יום הכיפורים, ועיקרה הוא ביטול תוקפם של נדרים, שבועות או כל אימרה שנאמרה על דרך הבטחה או נדר שקיבל האדם על עצמו.
את תפילת “כל נדרי” נוהגים לומר מבעוד יום מכיון שאין מפירים נדרים בשבת וביום-טוב, ולכן לפני השקיעה פותחים את ארון הקודש ושניים מהקהל, מוציאים שני ספרי תורה ומשאירים את הארון פתוח, מקיפים את הבמה ואומרים בקול רם את הפסוק: “אור זרוע לצדיק ולישרי לב שמחה”, וכל הקהל עונים אחריהם ומחבקים ומנשקים את ספרי התורה בשמחה והתלהבות כילדים המתרפקים על הוריהם. לאחר ההקפה ניגשים השניים אל שליח הציבור ונשארים עומדים לידו וספרי התורה בידיהם עד אשר מסיימים את “כל נדרי”. מברכים ברכת “שהחיינו” על קדושת היום, והמברך יכוין להוציא את הקהל ידי חובתם.
תפילת “כל נדרי” חוברה על רקע החיים הכפולים של האנוסים בספרד, שיכלו לקיים את דתם ואת חגי ישראל רק בסתר סתרים, מבלי שיוודע שמץ כלשהו על יהדותם לכל אלה שחיו בסביבתם, ועל אחת כמה וכמה לשלטונות ולאנשי הדת בספרד, שהעלו על מוקד האוטו-דה-פה כל מי שהיה חשוד בקיום מצוות הדת היהודית בסתר כגון, קיום חגים המצוות וקיום מניין תפילות. תפילה מרוממת זו נאמרת בחרדת קודש בליל יום הכיפורים בכל תפוצות ישראל.
התפילה
בליל יום הכיפורים נוהגים להתעטף בטלית ולברך, אך אם שקעה החמה אין לברך. ומתחילים בפיוט “לך אלי תשוקתי”. נהוג לומר “השכבה”, תפילה להזכרת נשמות הנפטרים, בעת הוצאת ספרי התורה לאחר אמירת “כל נדרי”, ונותנים צדקה לכבוד ספר התורה, ויש לזה כפרה למתים, ולכן נקרא יום ה”כיפורים” בלשון רבים, כלומר לחיים ולמתים. יש להשכים לבית הכנסת ביום הכיפורים בתפילת שחרית ומברכים את הברכות, אך אין אומרים את ברכת “שעשה לי כל צרכי”, מפני שברכה זו נתקנה על לבישת נעליים, וביום הכיפורים אסורים בנעילת הסנדל. במשך כל יום הכיפורים מרבים בתפילות ובתחינות שאבינו בשמים ימחל לנו ויקבל תפילתנו ותשובתנו.
מפטיר יונה
בזמן תפילת מנחה אומרים “מפטיר יונה” – קריאת ספר יונה, מפני שהוא ספר העוסק כולו בחטא ובתשובה. הסיבה שקוראים את ספר יונה היא, להראות לנו את הכוח הטמון בתשובה, ואפילו אם נגזרה על הכלל או על הפרט גזרה קשה, חלילה. ספר זה מחזק את האדם שאסור לו להתייאש, אלא יחזור בתשובה והקב”ה יסלח לו ויבטל את הגזרה, “כי ה’ לא חפץ במות הרשע, אלא בשובו”, וכמו שאמרו חז”ל: גם אם חרב מונחת על צווארו של אדם, אל ימנע עצמו מן הרחמים, מכיון שאין שום יאוש כלל, ואפשר לחזור בתשובה והקב”ה מקבלה.
פעמים חושב האדם, מתוך יאוש, שאין הוא יכול לתקן בשום אופן את מעשיו ולכן הוא ממשיך בדרכו הרעה, ואם הקב”ה יגזור עליו גזרה קשה, חלילה, אז הוא יקבלה, מתוך אותו יאוש בו הוא נמצא, גם אם מדובר חלילה במיתה. אולם טעות בידו של אדם כזה, מכיון שהקב”ה רוצה שהוא יתקן את מעשיו והוא מוכרח לתקן את מעשיו, לכן יחזור לעולם שוב פעם עד אשר יתקן את נשמתו. בספר יונה מוצאים חיזוק בעניין זה: הקב”ה ציווה על יונה שילך וינבא (נבואה קשה), אולם יונה סירב וברח לים, מקום שבו לא שורה על השכינה והיכולת לנבא, כי בחוץ לארץ אין נבואה, לכן חשב יונה שהוא יצליח לברוח משליחות זאת. אך לא כך היה, למרות שיונה נבלע בתוך מעי הדג ושהה שם מספר ימים, ולמרות שהוא חשב שבזה הוא הצליח לברוח מהשליחות, בסופו של דבר הוא קיים את שליחותו, כלומר שרצון הבורא אכן התקיים “וילך יונה וינבא” – לאחר שיצא ממעי הדג. יונה נולד מחדש, לכאורה, וקיים את שליחות הבורא.
כך גם האדם, נולד מחדש בזמן שהוא מקיים את רצון הבורא, דהיינו שליחותו בעולם הזה ותיקון נשמתו. לכן קוראים את ספר יונה ביום הכיפורים, כדי ללמדנו על עניין התשובה ועל כוחה מול גזרות קשות (כחרב המונחת על צווארו של אדם), ולהבין גם שבכל דרך שיבחר האדם לברוח מהבורא, הוא יצטרך לחזור ולתקן.
סדר העבודה
בזמן שבית המקדש היה קיים, השיא של יום הכיפורים היה ביציאתו של הכהן הגדול מקודש הקודשים. הוא היה קורא מהתורה, ואז נושא את תפילתו עבור כל העם.
יום הכיפורים בזמן בית המקדש קיבל תוכן מיוחד. אופיו של יום הכיפורים היה מתבטא בסדר-עבודה ארוך ומרשים שהתקיים בבית המקדש, שאותו ניהל הכהן הגדול והיה עושה עבודות קודש שונות בבית המקדש. במהלך יום זה היה הכהן מתוודה על החטאים שלו ושל משפחתו ושל בני ישראל, עבודה זו כללה גם את טיהורו של בית המקדש. עם ישראל היו מקדימים לבוא לבית המקדש כדי למצוא מקום בחצר ולראות את הכהן בעבודתו.
רק ביום זה היה הכהן הגדול נכנס לקודש הקודשים, מקום שאסור היה לאף אדם להיכנס אליו במשך כל השנה, אלא רק פעם אחת בשנה ורק הכהן הגדול, וגם אז – היה חייב למלא את כל ההוראות בצורה מדוייקת וקפדנית כדי לסיים בהצלחה ובשלום את עבודתו, וכשיצא מקודש הקודשים היה זה סימן שבני ישראל זכו לכפרה ולסליחה על החטאים שלהם.
לאחר חורבן בית המקדש לא היתה אפשרות לקיים את עבודת הכהן הגדול, והתפילות תפסו מקום גדול מאוד בעבודת ה’. כדי לזכור את העבודה בבית המקדש ביום הכיפורים תוקנה תפילת “סדר העבודה” המתארת את עבודת הכוהן הגדול על כל שלביה.
תפילת נעילה
ביום הכיפורים מתפללים חמש תפילות: ערבית שחרית ומנחה כמו בכל יום, מוסף שנקבעה לכל שבת וחג ומועד כנגד המוספים שהקריבו בבית המקדש. התפילה החמישית היא לכבוד קדושת היום המיוחד ואין מתפללים אותה בשום זמן אחר, אלא ביום הכיפורים והיא נקראת “תפילת נעילה”, מכיון שסמוכה היא לצאת יום הכיפורים שאז שערי רחמים עומדים להינעל, ונאמרת תפילה זו כדי לעורר רחמים בזמן שננעלים שערי הרחמים.
התפילה נאמרת בזמן שעת גמר החתימה, לכן מתחזקים לומר אותה בכוונה ובהתעוררות עצומה כדי להחליש את מידת הדין ולהגביר את מידת הרחמים.
בתפילה זו מזכירים במיוחד – “למען נחדל מעושק ידינו” – מכיון שאין יום הכיפורים מכפר על הגזל ועל העבירות שבין אדם לחבירו עד שמפייסו, לכן אם יודע שיש בידו גזל או שחייב לזולתו סך ממון, יקבל על עצמו קבלה אמיתית שברגע שיסתיים יום הכיפורים יחזיר הגזל או הממון.
בתפילת הנעילה אומרים “חתמנו” – וצריך להשתדל מאד לכוון ולהתעורר בתפילה זו מכיון שהכל הולך אחר החיתום, ואם לא עכשיו אימתי? לכן, נהגו שהרב יעורר את הקהל לפני התפילה ויגלה אוזנם למוסר באמירה נעימה, ויעיר את ליבם של המתפללים שישפכו ליבם כמים ותעלה שוועתם לפני אבינו שבשמים.
לאחר אמירת “חצי קדיש” תוקעים בשופר תשר”ת, ויש הנוהגים לתקוע בשופר: תשר”ת, תש”ת, תר”ת. ולאחר תקיעות שופר אלו אומרים ‘תענו ותעתרו’ וכו’, ולאחר אמירת “קדיש” תוקעים בשופר תרועה גדולה.
במוצאי יום הכיפורים
לאחר תפילת ערבית של מוצאי יום הכיפורים ונוהגים לברך ברכת הלבנה. כשחוזרים הביתה אוכלים, שותים ושמחים מפני שנחשב הוא לקצת יום טוב, וכתוב במדרש: יוצאת בת קול במוצאי יום הכיפורים ואומרת “לך אכול בשמחה לחמך ושתה בלב טוב יינך כי כבר רצה האלוקים את מעשיך”.
המדקדקים במצוות יקיימו את מצוות עשיית הסוכה כדי לצאת ממצווה למצווה. מי שאין לו אפשרות ילמד מעט גמרא ממסכת סוכה או הלכות סוכה, וביום שלאחר יום הכיפורים ישכים לתפילת שחרית כדי שלא יהיה מקום למקטרג ויכוון בתפילתו.
אנו מאחלים לכל בית ישראל צום קל וגמר חתימה טובה!
כתבו לנו מה דעתכם!
תודה על תגובתך!
התגובה תתפרסם לאחר אישור