יום הכיפורים – היום של הקב”ה

יום הכיפורים בפתח. אפשר לומר שהגענו לשיאו של תהליך רוחני שהחל מראש חודש אלול. רישומו של היום הוא עמוק, התפילה מרוממת ונחשבת לאחת המרגשות בחייו של כל יהודי. בכל רחבי הארץ והעולם...

6 דק' קריאה

מערכת ברסלב ישראל

פורסם בתאריך 06.04.21

יש יום אחד בשנה הכולל בתוכו את כל הימים,
והוא "ולוֹ אחד" – היום של הקב"ה הכולל את כל
הימים, וזהו יום הכיפורים המכפר על כל הימים
'המתים', יום תענית שמחייה את כל הימים.
 
 
יום הכיפורים בפתח. אפשר לומר שהגענו לשיאו של תהליך רוחני שהחל מראש חודש אלול. רישומו של היום הוא עמוק, התפילה מרוממת ונחשבת לאחת המרגשות בחייו של כל יהודי. בכל רחבי הארץ והעולם פוקד עם ישראל את בתי הכנסת כדי לממש את יחודו וסגולתו של יום זה, היום שבו אנו קרובים לבורא-עולם משאר ימות השנה, ועל כך נאמר: "בעשור לחודש תענו את נפשותיכם כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאותיכם, לפני ה' תטהרו".
 
זהו יום שבו אנו מרגישים 'עליונים', וחמשת הדברים אותם אנו נדרשים לא לעשות כדי לענות את נפשנו: אכילה, שתיה, רחיצה, סיכה ויחסי אישות, יכולים לשמש ראיה להיותנו כעליונים, יום שבו כל צרכי הגוף נדחקים הצידה ככל האפשר, ואילו הנשמה מעפילה מעלה מעלה. חז"ל נתנו ביטוי נדיר לעניין זה באומרם: "כי ביום הזה דומים למלאכים" – וגם הבגדים הלבנים תורמים לאוירה זו.
 
"ימים יוצרו ולוֹ אחד בהם" – אומר משורר התהלים, דוד המלך ע"ה. ימים רבים יצר הבורא ואלו הם כל ימות השנה, אולם "ולו אחד" – יום אחד שהוא שלו, זהו יום הכיפורים, יום שבו אין רשות למקטרגים לקטרג על עם ישראל. וביום הזה שהוא כולו שלו, זוכים עם ישראל להתחברות עצומה עם בוראם, להתעלות ולהתנקות מכל קשר לעולם החומר והבליו, ועוסקים רק בתפילה ותשובה – והקב"ה מכפר, כי עצם היום הזה – מכפר! "ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם".
 
כותב רבי נחמן: על כל יום ויום נמשך שפע מלמעלה. כשזוכה האדם לעשות מצוות ומעשים טובים, אזי זוכה להחיות את היום וממשיך לו חיות ושפע רב מלמעלה. אולם אם, חלילה, אינו עושה מצוות, אז אין השפע יורד עליו, אלא בצמצום גדול וכדי חיונו. כשעושה בימיו רע, חלילה, אזי לוקח את כל החיות והשפע של הימים, עד שימים אלו נשארים כ'פגרים מתים'. בסוף ימיו יכול האדם להגיע לעולם האמת כשהוא סוחב ימים רבים כאלה, את ה'פגרים המתים', שהם אותם ימים שהעביר 'בחושך' ובהבלי העולם הזה, והם באים למשפטו כעדים. אמרו חז"ל בעניין זה: "כל יום שעובר על אדם ללא תורה ומעשים טובים – אינו נמנה בין ימיו", נמצא גם ש'מחסיר' מעצמו ימים.
 
אם כן, מה יעשה?
 
משיב רבי נחמן: תענית. כי התענית היא דבר גבוה מאוד ומעלתה היא, שמעוררת ומחיה מתים, כלומר את הימים שעברו בחושך ובהבלי העולם – אותם ימים שהאדם ביזבז במו ידיו וינק את כל השפע והחיות שהיתה בהם, גם אם היה זה בצמצום גדול מאוד.
 
אם אנו אמורים לעשות תענית, שמן הסתם מחלישה אותנו באותו היום מכיון שאנו לא שותים ולא אוכלים, אך למרות זאת, עובדים את ה' – מה יהיה בשאר הימים או בקודמיהם? –  ומסביר רבי נחמן – האדם עובד את בוראו עם הכוח של יום קודם. ואם כך – נשאל שוב – הרי כל יום נצטרך לצום על מנת לכפר על כל הימים שעברו 'בחושך', ואולי גם נצטרך להשתמש בכל הימים הקודמים 'המוארים' למפרע כדי להחיות את "הפגרים". דהיינו, לצום ללא גבולות כמספר ימינו שעברו בחושך?!
 
האומנם? לא כך הדבר!
 
רבי נחמן אומר שיש יום אחד בשנה הכולל בתוכו את כל הימים, והוא "ולוֹ אחד" – היום של הקב"ה הכולל את כל הימים, וזהו יום הכיפורים המכפר על כל הימים 'המתים', יום תענית שמחייה את כל הימים, כי הוא כלליות כל הימים. אותו יום בו אנו מוותרים על כל צרכינו הגשמיים – מתענים, מתפללים ועוסקים בתשובה ובהתקרבות לאבינו שבשמים, המטהר מוחל ומכפר לנו ביום קדוש זה.
 
בספר ה"חינוך" נאמר: "שהיה מחסדי הא-ל על בריותיו לקבוע להן יום אחד בשנה לכפרה על החטאים עם התשובה שישובו, שאילו יתקבצו עוונות הבריות שנה שנה, תתמלא סאתם לסוף שנתיים או שלוש או יותר ויתחייב העולם כליה. על כן ראה בחוכמתו הקב"ה לקיום העולם, לקבוע יום אחד בשנה לכפרת חטאים לשבים, ומתחילת הבריאה ייעדוֹ וקידשוֹ לכך. ואחר שייעדו הבורא ליום כפרה, נתקדש היום וקיבל כוח הזכות מאיתו יתברך עד שהוא מסייע בכפרה" (מצווה קפה).
 
מכאן מובן, ש"ולו אחד" – הוא היום שאותו ייעד הקב"ה, בתענית תפילה ותשובה, לכפר ולטהר כל אחד ואחד מישראל. יום שקיבל מהבורא כוח זכות וקדושה, והוא אף יועד לכך מתחילת הבריאה, כי הוא סגולה יקרה על מנת שיסייע בכפרה ובטהרה.
 
ככל שנשכיל להעריך את מעלות יום הכיפורים ורוממותו, כך נשמח בו וננצל את סגולותיו היקרות, ונזכה להחיות את הימים שעברו בחושך. ועל כך אמר דוד המלך: "שמחנו כימות עניתנו" – נזכה לשמוח כפי ימי התענית, ובמיוחד מהתענית של היום הקדוש הזה הטומן בתוכו כוח וקדושה עצומה ומכפר על כל שאר הימים.
 
להלן כמה ממעלותיו של יום הכיפורים:
 
קיום העולם ויום הכיפורים
 
פרט לחסד הכפרה לכל יחיד ויחיד ביום הכיפורים, ישנה תרומה אדירה של יום זה לקיום העולם. אלמלי זכינו לכך שהקב"ה מעביר אשמותינו בכל שנה ושנה, כפי שנאמר בדברי ה"חינוך", היה מלך כל הארץ נאלץ לדון את העולם לכליה, חלילה. נמצא שדברי ה"חינוך" מבהירים לנו, על מה ולמה עלינו לשמוח ולהיות מאושרים בכך שניתן לנו יום הכיפורים, שהרי קיום הבריאה כולה תלוי בו!
 
חסד התשובה ביום הכיפורים
 
שערי תשובה אומנם פתוחים במשך כל ימות השנה, אולם בעשרת ימי תשובה "היא יפה ביותר ומתקבלת היא מיד, שנאמר: 'דרשו ה' בהמצאו'. ויותר מכך ביום שהכיפורים ש"הוא זמן תשובה לכל יחיד ולרבים, והוא קץ מחילה לישראל". לפיכך מהווה החסד שבעצם קבלת התשובה על ידי בורא-עולם, אחד ממרכיביו העיקריים של אורו הגדול של יום הכיפורים. והאפשרות לשוב בתשובה ולזכות במתנה יקרת ערך זו, גדלה מאוד בימים שעליהם נאמר 'דרשו ה' בהמצאו'. ימים נעלים אלה מגיעים לשיאם ביום הכיפורים. מה גדולה צריכה להיות, איפוא, השמחה בבוא הזמן שבו מושטת לנו יד הבורא לשוב בתשובה ולהתקרב אליו.
 
תשובה תולה ויום הכיפורים מכפר
 
החסד הגדול שעשה עימנו הבורא יתברך בקבלו את תשובתנו, לא ניתן לנו אלא על עבירות שנצטווינו עליהן במצוות עשה, אבל על כל מה שנאסר עלינו בלא-תעשה, התשובה רק תולה ויום הכיפורים מכפר. עתה נבין את גודל מעלת יום הכיפורים ואת שפע האור הנשפע ממנו. שהרי מצאנו שמעלת התשובה, עם היותה מתנה נפלאה, אינה מגיעה למעלת יום הכיפורים!
 
אם אנו רוצים לקבל מושג על אודות מידת האושר שנפל בחלקנו בגין הכפרה ביום הכיפורים, די אם נעיין בהגדה של פסח ב"דיינו" שם נאמר: "ובנה לנו את בית המקדש לכפר על כל עוונותינו" – משמע, ששיא אושרנו הוא, כפרת העוונות. מובן אם כן שאין לנו ימים טובים כיום הכיפורים, יום שבו מתכפרות על ידי התשובה, גם עבירות שנצטווינו עליהן בעשה וגם עבירות של לא-תעשה. על כך אמר רבי עקיבא: "אשריכם ישראל, לפני מי אתם מיטהרים ומי מטהר אתכם? אביכם שבשמים!" – רבי עקיבא בדבריו, בא להדגיש את האושר הגדול שזכינו לו על ידי המתנה של יום הכיפורים שהעניק לנו אבינו שבשמים.
 
תנאים קלים לתשובה ביום הכיפורים
 
הרמב"ם אומר: "ועצמו של יום הכיפורים מכפר לשבים, שנאמר כי ביום הזה יכפר עליכם" – כלומר, שסובר הוא שיום הכיפורים מכפר רק לשבים. עצמו של יום הכיפורים מכפר, אולם בתנאי – שיעשה האדם תשובה.
 
הגר"י לוינשטיין זצ"ל חידש בעניין זה ואמר: הואיל ומעשה התשובה ביום הכיפורים אינו משמש כתנאי גרידא, אין צורך שיהיו בה כל התנאים הנדרשים לתשובה באמצע השנה. בכל השנה צריך אפילו מי שחטא בדרך מקרה לנקוט באמצעים רבים כדי לשוב בתשובה כגון: להוסיף יראה, לקבל על עצמו שלא ישוב לחטא זה לעולם, או לקיים את עשרים העיקרים שמנה רבנו יונה זצ"ל. כל זה לא נדרש מהשב ביום הכיפורים, אלא די שמצידו יעשה מה שביכולתו, ויחפש דרכים לשוב בתשובה.
 
מובן מאליו שאם יעמוד ביום זה ויאמר בפיו שהוא מתחרט על מעשיו וליבו לא איתו, אין כל ערך לתשובתו. אולם אם קיימת חרטה בלב, גם אם אין זו חרטה מושלמת, די בה למחילה ביום הכיפורים. אם רק נגעה תשובתו במידה מסויימת ללב, הרי זה נחשב לקיום התנאי של תשובה ועצמו של יום מכפר. זהו כאמור חיזוק גדול מאוד, שמגדיל לאין ערוך את מעלת יום הכיפורים ואת חובתנו לשמוח ביום נפלא וקדוש זה.
 
טהרה – מעלה יחודית ליום הכיפורים
 
רבי עקיבא השווה את טהרת יום הכיפורים לטהרה במקווה, המרוממת עוד יותר את השמחה ביום הסליחה והכפרה. לכאורה נוכל לתהות, הרי עיקרו של יום הוא הכפרה, מהו העניין בטהרה שעליה מדבר רבי עקיבא? אלא, שהטהרה היא עניין שהחוטא נזקק לו גם אחרי שנתכפרו עוונותיו. היה מקום לחשוב שגם אחרי הכפרה אין אדם חוזר להיות כפי שהיה קודם החטא. הרי גם אם אדם יפגע בזולתו ואחר כך יבקש מחילה וחברו ימחל – עדיין אין כאן סילוק של הפגיעה כאילו לא היתה מעולם.
 
לכן גם אחרי המחילה והכפרה נדרשת טהרה, כדי להשלים את סילוק החטא ולהגיע למצב כאילו מעולם לא חטא. על זה אמר רבי עקיבא "אשריכם ישראל", שאתם זוכים לטהרה עד שאין להבדיל כלל בין מי שלא חטא מעולם לבין מי שחטא ושב ונתכפר לו ונטהר מעוונו. זהו, לדבריו, פשר הדמיון למקווה. מכיון שמקווה מטהר את הטמאים עד שאין כל הבדל בין מי שהיה טהור מעיקרא לבין מי שנטמא וטבל בו. כך גם הקב"ה מטהר את ישראל, והם כמי שלא חטאו כלל.
 
עוצמתה של שעת הנעילה
 
עשרת ימי תשובה ויום הכיפורים נחתמים בשעת נעילה, וכשם שתכלית עשרת ימי תשובה היא יום הכיפורים, תפילת נעילה היא תכלית יום הכיפורים, כך שהכל הולך אחר החיתום. בקשר לתפילה זו אמר "משך החוכמה" את הדברים הבאים:
 
שני בני אדם עברו אותה עבירה, אלא שהאחד עשה אותה בצינעה ואילו השני בפרהסיא. עונשו של השני חמור מאוד מעונשו של הראשון, כי היה בחטאו גם חילול השם. על עוון חמור זה נאמר, כידוע, שתשובה ויסורים ויום הכיפורים תולים ומיתה ממרקת. עבירה זו של חילול השם נקראת גם כישלון, כי בנוסף לחטא נעשה חילול השם. דברים אלה מסבירים את דברי הנביא הושע, שאמר: "שובה ישראל עד ה' אלוקיך כי כשלת בעוונך".
 
במלכות שמים ישנם דרגים שונים של שופטים ודיינים, לעיתים יש בכוחם גם להטות את המשפט לכף זכות. אולם כאשר הנידון הוא מרידה במלכות שמים אין בכוחם למחול, כי עצם המחילה היא פגיעה בכבוד המלך. רק המלך יכול להיעתר לתחנוני החוטא ולמחול, ולכן נאמר "עד ה' אלוקיך". כי מי יוכל למחול מבלעדי הבורא? "כי כשלת בעוונך" – נעשתה כאן עבירה שיש בה כישלון, עבירה עם חילול השם.
 
ואימתי יכולה התשובה להגיע עד ה'? משיב "משך החוכמה" – בשעת הנעילה! רק בעת החתימה, כאשר הבורא דן יחיד, זוהי שעת כושר שבה ה' יתברך יסלח ברוב טובו, אחרי ריבוי הבכי והחרטה, אפילו על חילול שמו יתברך, חלילה, כי אז אין מי שימנע ממנו למחול על כבודו. זוהי הסיבה מדוע סידרו מתקני התפילה לומר בתפילת הנעילה: "ולמה תמותו בית ישראל" (יחזקאל לג), וכן "כי לא אחפוץ במות המת…והשיבו וחיו" (שם יח).
 
מובן אם כן, שאפילו לא הגיע האדם לתשובה ממש בשעת נעילת השערים, עדיין יש לו תקווה – אם יגלה במעמקי ליבו התנוצצות של תשובה אמיתית, יכול לזכות לכפרת יום הכיפורים. כי הקב"ה יראה ללבב ובשעת חתימה הוא דן יחידי, ויחתימהו לחיים טובים ולשלום.
 
לאור כל האמור לעיל, נותר רק לאחל שנזכה להכין עצמנו כראוי לקראת יום הכיפורים, ולקבל את היום בשמחה ונשוב אל ה' בלב שלם, לטוב לנו לכל הימים.
 
גמר חתימה טובה!

כתבו לנו מה דעתכם!

1. מאיר רוברך

כ"ה חשון התשע"ח

11/14/2017

מה המקור?

אמרו חז"ל בעניין זה: "כל יום שעובר על אדם ללא תורה ומעשים טובים – אינו נמנה בין ימיו"- מה המקור לציטוט זה בדברי חז"ל? הרב דורון מצטט זאת בספרו ומציין לבראשית רבה נט', ט', אך שם לא נמצא. גם, כולם מצטטים זאת כציטוט בדברם על תורה זו בליקוטי מוהרן, אך רבי נחמן לא מזכיר זאת בפנים. אשמח לקבל את מקור הדברים המדוייק. תודה!

2. מאיר רוברך

כ"ה חשון התשע"ח

11/14/2017

אמרו חז"ל בעניין זה: "כל יום שעובר על אדם ללא תורה ומעשים טובים – אינו נמנה בין ימיו"- מה המקור לציטוט זה בדברי חז"ל? הרב דורון מצטט זאת בספרו ומציין לבראשית רבה נט', ט', אך שם לא נמצא. גם, כולם מצטטים זאת כציטוט בדברם על תורה זו בליקוטי מוהרן, אך רבי נחמן לא מזכיר זאת בפנים. אשמח לקבל את מקור הדברים המדוייק. תודה!

3. אייל

ט' תשרי התש"ע

9/27/2009

גמר חתימה טובה אני מאוד אוהב לקרוא את המאמרים שלכם,הם עמוקים מצד אחד,ומצד שני מנוסחים בפשטות להבנת הכלל.
רוצה אני לאחל לכם מערכת ברסליב היקרה ,תודה באופן אישי על עבודת הקודש שאתם עושים בהבאת התורה לדפי האינטרנט ,ובכך משכילים אותנו,ומזכים את כולם בהפצת התורה והאדרתה.
בברכת גמר חתימה טובה וצום קל
אייל

תודה על תגובתך!

התגובה תתפרסם לאחר אישור

הוספת תגובה