כוחם של המלומדים

הבורא יתברך תבע בעולמנו כל מיני סוגים של כוחות ויכולות. בעולם ישנם כוחות מרובים, כמו למשל, כוחות בגוף – פיזיים, כוחות בנפש שהם מנטליים, כוחות עליון של עילת העילות, סובב ומסובב, כוח המשיכה שדברים נופלים למטה, כוח האינרציה, כוחות הפועלים עלינו מבחוץ ומבפנים, כדוגמת כוח הסטרא אחרא, הלא הוא הצד האחר, הלא טוב. וישנם עוד סוגי כוחות למכביר.

בפרשת השבוע אנו נתקלים בסוגיה מאד מעניינת ובאותה הנשימה ניתן לומר שגם מאיימת ומפחידה. קמצוץ של אנשים, מבכירי ונבחרי האומה, מה שנקרא "מלח הארץ", הווה אומר "שַׁמְנָה וְסַלְתָּה" שהם המובחרים שבמובחרים ולא רק בשל תפקידם הציבורי אלא גם בשל היותם אנשים בעלי רום המידות שעיני כל העם צופים אליהם ועליהם, ובעיקר בוחנים בקפידה את מעשיהם, מה יעשו ואיך יתנהגו, איך יגיבו, וככזה גם ישפיעו בצורה ישירה, במישרין, על העם עצמו – התנהגותו ובחירותיו.

כלומר במילים אחרות אנשים כאלו מן הסוג הזה יש להם השפעה מכרעת לא רק על עצמם ועל הסובבים אותם אלא ההשפעה שלהם גדולה מאד, גלובאלית והאחריות על כתפיהם אדירה.

רבי נחמן אומר שלכל אדם יש ממשלה. ישנו אדם שיש לו ממשלה קטנה, לעצמו בביתו לאשתו וילדיו, יש אדם שיש לו ממשלה יותר גדולה שהוא מנהל בעבודה אז יש תחתיו כפופים, לעומתו ישנו אחר שיש לו ממשלה רחבה שהוא כבר מנהל בדרגה גבוהה ותחתיו אלפי אנשים, כדוגמת ראש עיר, שר בממשלה, ראש ממשלה, נשיא, מפקד קצין בצבא, בכיר בארגון, מנהל, מורה וכיוצא בזה.

כלומר כאשר אדם נמצא בתפקיד בכיר ובמשרה משפיעה הנשמות תחתיו הן מרובות – וההשפעה שלו עליהם היא כבירה ועצומה, ובשל כך, אדברה עליו להיזהר כפל כפליים במעשיו, התנהגותו ובהחלטותיו. אסור שיהיה פזיז, תאוו בצע שררה, כבוד, שלטון, הון, אינטרס אישי ונגוע.

ישנם אנשים ברמה של הוגי דעות. שדעותיהם נשמעות ומקבלות במה וביטוי נרחב באמצעי התקשורת השונים ודבריהם הולכים ומהדהדים בכל רחבי הארץ והעולם. אבל אין זה אומר שדעותיהם נכונות, אין זה אומר שהם צודקים ובעלי דעת אמת.

רבי נחמן מלמד אותנו שיש להיזהר מאד מאנשים מלומדים – יכול להיות מאד שיש להם שכל חריף, ודיבור משובב לשון ולב, והם יכולים לקנות אנשים בחן החיצוני ו/או הפנימי שלהם, יש להם יכולת ביטוי ורטוריקה יוצאים מן הכלל; הם כריזמטיים, אסרטיביים, נראים מלאי ביטחון ועוצמה, משפיעים גדולים – אבל עלינו תמיד לבדוק ולשאול – האם ההשפעה הזו חיובית או שלילית? האם ההשפעה הזו טובה לעולם או מחריבה אותו?

ובעיקר, שאלת השאלות האם הם הולכים כרצון השם? האם הם עושי נחת רוח לבורא העולם בהתנהגותם , במעשיהם ובדיבורם? או שהם פוחזים ודואגים רק לאינטרס האישי שלהם.

לצערי הדברים נוגעים לכולנו ללא יוצא מן הכלל, בכל צעד ושעל בחיינו החל מחברי הממשלה, הכנסת, הראשים שבניהם, ראשי הערים, חברות ממשלתיות ומוניציפליות, שבו אנו רואים שנציגים עושים כרצונם כאילו הם בעלי הבית של העולם, אומרים אחד ובפועל עושים את הדבר האחר, ההפוך והמנוגד לערכים שלהם סו קולד.

אין זה רצון השם יתברך ואין זו דעת אמת. זה השקר בהתגלמותו והם אינם שליחים טובים של עם ישראל כשם שהמרגלים היו שליחים לא נאמנים. הם הוציאו הוצאת דיבה על כבוד השם יתברך באומרם שהארץ אינה טובה, הענבים גדולים ישנם נפילים ובכך הפחידו את העם. הם הציגו מצג שווא של מציאות קודרת ושחורה ושאינה אמיתית. כך קורה גם כיום לצערי, ולנו נותר, רק לפקוח את ענינו בדברי צדיקי האמת וללכת יד ביד איתם וכך גם נשמר מעצת המרגלים של היום. ברכה והצלחה!