מה עשית בשבילי?

שמואל חיכה בקוצר רוח לרוחמה אשתו, שתיכנס ותראה את המתנה שקנה לה. הפעם היא תהיה מרוצה מאוד, הוא היה בטוח. בשנים האחרונות היא לא כל כך שמחה במתנות שקנה לה ליום הולדתה למרות שהן בכלל לא היו זולות. אבל הפעם היא בוודאי תשמח, כך חשב.

בלונים וכרזות יום הולדת שמח עיטרו את המקרר ואת התנור החדשים והנוצצים, ומעבד מזון איכותי עמד על השיש עטוף באריזה מהודרת והשולחן היה ערוך במאכלים ובמשקאות טעימים ויוקרתיים.

רוחמה שמחה והופתעה וזרמה עם אווירת המסיבה. כל המוזמנים נהנו ולבסוף פנו איש לדרכו. ואז פנה שמואל ושאל את אשתו: “נו, מה את אומרת, הפעם קלעתי לטעמך?”  ורוחמה ענתה: “שמואל בעלי היקר, אני מאוד מעריכה את מה שאתה עושה בשבילי. אבל אני לא מרגישה שזו מתנה עבורי. בסך הכול זו מתנה בשבילך. שהרי מכשירי החשמל שקנית לי ישמשו את כל בני הבית ובעיקר אותך, בדיוק כמו מדיח הכלים שקנית בשנה שעברה, וכמו המחשב שקנית לי לפני שנתיים לצורך פרנסת הבית. אני לא מתרשמת מהעלות של המתנות. אני פשוט רוצה לראות שאתה נותן לי משהו שחשוב בעיני ונועד עבורי. מתנה שתהיה באמת בשבילי…”

תחשוב על המקבל

כן. רבים מאתנו נותנים לזולת דברים שבעצם משמשים אותנו בעצמנו. האישה קונה לבעלה מקדחה מתוך תקווה שהוא ימהר לתקן לה את בדקי הבית; והבעל קונה לאשתו סירים חדשים כדי לרמוז לה שתכין לו את המטעמים האהובים עליו…

אם רוצים לתת מתנה אמיתית, צריכים לחשוב מה המקבל באמת רוצה, ומה באמת ישמח אותו.

כך גם בחיים הרוחניים. אנחנו עושים הרבה מאוד דברים בעבודת ה’, אבל בסך הכול יש לנו בהם צורך עצמי חשוב. זה בשביל עצמנו. התורה והמצוות הן בסך הכול עונג לאדם והן משפרות את חייו בעולם הזה. השקעה כבירה בחינוך הילדים גם היא בעיקר עבור עצמנו, כדי שאנחנו נרווה רוב נחת מיוצאי חלצינו. שמירת השבת וכבודה הם הגן עדן שלנו בעולם הזה, אז שוב – אנחנו המרוויחים העיקריים.

לכן אנו צריכים להיות מוכנים לשאלה שישאל אותנו בורא העולם כשנגיע לבית דין של מעלה לאחר מאה ועשרים: “בני היקר, מה עשית בשבילי?”

מה שנענה אז יעבור ביקורת קפדנית מאוד. לא כל תשובה תתקבל בברכה. מי שעורך חשבון נפש אמיתי עם עצמו יודע שהרבה דברים שהוא עושה – הוא עושה בשביל עצמו. אז מה אתה עושה באמת בשביל בורא עולם?

מה הבורא צריך מאתנו?

והתשובה היא: בורא עולם לא צריך כלום מאתנו. יש לו הכול. דבר אחד הוא כביכול “צריך” מאתנו. יש לו ילדים אהובים, שרחוקים ממנו ולא מכירים אותו. הוא מתגעגע אליהם ורוצה שידאגו להם באמת ושיקרבו אותם אליו. וגם אלה שכבר מכירים אותו – האבא רוצה שיהיה ביניהם שלום ואהבה, שלא יריבו זה עם זה. הצער הגדול של כל אבא – זה הצער שיש לו מהצער של הילדים שלו. מי שרוצה לעשות באמת טובה לאבא, שידאג לילדים שלו.

משל לאדם עשיר שגר בוילה מפוארת בארצות הברית. יש לו עסקים חובקי תבל וכסף כחול הים. צוות עובדים ומשרתים עושים בשבילו הכול. גם אם הוא ינוח כל היום, יש לו מספיק כסף לחיות בפינוק עוד אלף שנים. אבל הבן שלו ניתק ממנו קשר והוא לבד בירושלים. האבא לא יכול להגיע אליו. אבל אם האבא העשיר שומע על יהודי שדואג לבן שלו או מארח אותו בביתו או רק מעודד את רוחו – הוא חש הכרת הטוב עמוקה מאין כמוה לאותו יהודי. היהודי המסכן הזה עושה טובה אישית למיליונר.

כל שכן מי שמצליח להגיע לליבו של הבן ולגרום לו לחדש את הקשר עם האב המתגעגע. את חצי המלכות הוא מוכן לתת לו. אחרי הכול, מה יעשה עם כל הכסף והזהב? מה התועלת ומה הצורך בהם אם הדבר היקר ביותר לליבו ניטל ממנו.

וגם אם לא כל אחד בעל יכולת לשכנע ולגשר ולקשר בין האב לבנו, אבל אם הוא מתפלל על הבן שיתעורר ויחזור לאביו – זה חסד גדול עם העשיר וטובה אישית עצומה עבורו. וזה חסד שכל אחד יכול לעשות!

שאלה שאין עליה תשובה

כך גם בורא עולם. הוא כול יכול והכול שלו. הוא לא צריך את הכסף והזהב שלנו. אפילו את התורה והמצוות הוא נותן לנו למעננו ולטובתנו. אז מה הוא כן צריך מאתנו?

הוא צריך מאתנו את הדאגה איש לרעהו. את ה’בין אדם לחברו’. שנאהב את כל עם ישראל באמת. כמו שאומר אליהו הנביא זכור לטוב: “אמר להם הקדוש ברוך הוא לישראל: בָּנַי אהובַי, כלום חסרתי דבר שאבקש מכם? ומה אני מבקש מכם, אלא שתהיו אוהבין זה את זה ותהיו מכבדין זה את זה ותהיו יראים זה מזה”.

ואהבת ישראל הגדולה ביותר והדבר שבאמת נקרא “לעשות בשביל ה’” הוא שנקרב את עם ישראל לה’ יתברך. וגם אם תטען בשמיים שלא ידעת לדבר ולמסור שיעורים, יאמרו לך היית יכול להפיץ ספרים ודיסקים שבהם הכול ערוך ומוכן. ואם תטען שזה מאוד בייש אותך ושגם את זה לא יכולת לעשות, עדיין ישאלו אותך: אז לדבר אתה לא יודע, וגם להפיץ קשה לך – אבל להתפלל, גם את זה לא יכולת? למה לא הקדשת מעט מזמנך כדי להתפלל על הבנים שלי? למה לא הקדשת מזמנך לבקש על כל עם ישראל שיחזרו בתשובה ושיתקרב לה’ יתברך?

על זה לא תהיה לאף אחד תשובה.

להצליח במבחן

יוצא שבן אדם יכול לעבור בעולם הזה שמונים שנה וכל ימיו לעבוד את ה’, אבל חלילה להיכשל במבחן שלאחר מאה ועשרים כאשר יתגלה שהוא בעצם לא עשה כלום בשביל ה’. ה’ יצילנו!

לכן אני שוב קורא לאחינו בני ובנות ישראל היקרים. זה הזמן לקבל על עצמנו אהבת ישראל במסירות נפש. כלומר לקבל על עצמנו להקדיש לפחות חצי שעה ביום לתפילות על עם ישראל ובפרט על בין אדם לחברו, שכל עם ישראל יזכו לאהבת ישראל אמיתית, שנתקן את כל העוון של השנאת חינם והמחלוקות והלשון הרע, שנזכה לאהוב את כל הבנים של ה’ ולעשות עבורם ככל יכולתנו. ועל ידי זה גם נקרב את הגאולה ברחמים, וגם בינתיים נעשה נחת רוח גדולה מאוד לאבא שבשמיים.