חיוך לא עולה כסף, אבל שוה הרבה

אדם יכול להגיע עד לשערי מוות, חלילה, מרוב עצבות. ופתאום בא אדם מולו ומחייך אליו. מזריח לו את השמש ומקבל אותו בסבר פנים יפות. הוא ממש מחיה אותו!

3 דק' קריאה

מערכת ברסלב ישראל

פורסם בתאריך 25.12.07

אדם יכול להגיע עד לשערי מוות, חלילה, מרוב עצבות.
ופתאום בא אדם מולו ומחייך אליו. מזריח לו את השמש
ומקבל אותו בסבר פנים יפות. הוא ממש מחיה אותו!
 
 
חיוך אינו עולה מאומה אך ערכו רב,
הוא מעשיר את המקבל ולא מרושש את הנותן.
 
אין לך אדם שהוא כה חזק,  עד כי יוכל להתקיים בלעדיו.
אין לך אדם שיהיה כה עשיר, עד כי החיוך לא יוכל להוסיף לו מאומה.
 
יתר על כן, אין לקנותו בכסף, להוציאו בעורמה או להשיגו בגנבה,
כי אין לו ערך, אלא אם הוא מופיע מאליו באופן טבעי.
 
יש אנשים עייפים מדי מכדי שיהיו מסוגלים לחייך אליך,
חייך אתה לעומתם, שכן, אין לך אדם הנזקק כל כך לחיוך
כמו אותו אדם שאינו מסוגל לחייך אליך!
 
חייך והסבר פניך אל אנשים שלעולם לא תפגוש בהם שנית.
תזריח את השמש של העומד מולך ללא כל השקעה ומאמץ.
 
אדם שמחייכים אליו מרגיש טוב ובודאי יראה על פניו חיוך חוזר.
 
המחייך קונה בליבו עוד כוח של נתינה וחסד.
הנה הצליח הוא לקיים הענקה ונתינה ללא כל מחשבה לקבל משהו בתמורה.
 
הוא גם ישכיל להבין שהמפתח לחיים שלווים וליחסים טובים בין בני אדם
הוא בעזרת חיוך אחד. זה הכל!
 
הפוך את זה לכלל בידך – התנהג עם כל אדם ברכות ופנים שוחקות ומילים מתוקות.
 
פנים מחייכות ומאירות סבר, יוצרות קשר של אהבה בין בני האדם. וכך כותב ה"אורחות חיים" (שער האהבה, וכן בשער הזכירה): "ויקבל כל אדם בשמחה ובסבר פנים יפות, כי הסברת פנים תחזק האהבה. אדם המסביר פנים לחברו, ליבו נוטה אליו לאהוב אותו, ככתוב (משלי כז, יט): כמים הפנים לפנים, כן לב האדם לאדם".
 
ממחקרים שניסו לבדוק מדוע אנשים מסויימים אהובים יותר מאשר אנשים אחרים, התברר שעל פי רוב קיימת נטיה לאהוב דמויות חיוביות, מי שמחייך נראה לסובבים אותו כאדם חיובי, ולכן אוהבים אותו.
 
כשם שחיוך ‘משדר’ שהמחייך הינו אדם חיובי, פנים קודרות משדרות שהקודר הינו רע לב. דברים אלה כותב ספר ‘עקידת יצחק’ (פרשת אמור): "כי רוע הפנים לא יבוא, כי אם מחולי הגוף או מרוע הנפש".
 
המשנה, בפרקי אבות, מגלה לנו שחיוך ‘משדר’ הערכה למי שמחייכים אליו: "שמאי אומר: הוי מקבל את כל האדם בסבר פנים יפות".
 
שמאי, השונה משנה זו, רגיל לציין רק דברים שאדם חייב בהם ולא דברים שראוי לעשותם רק במידת חסידות, ולכן מבינים הפרשנים ששמאי סבור שקבלת הזולת בסבר פנים יפות היא חובה, ולא שנכון לעשותה רק לפנים משורת הדין.
 
מסביר המהר"ל: מדרך הטבע, אדם מתעניין מה דעת האחרים עליו, אם הם מעריכים אותו או ח"ו מזלזלים בו. בחינת דעתם נעשית על פי התרשמות מהבעת פניהם בעת שהם ניצבים מולו – פנים מחייכות מביעות הערכה ופתיחות לאישיותו, ואילו פנים חתומות וחסרות הבעה, נראות לו כמשדרות זלזול וחוסר הערכה. לכן, אדם שאינו מחייך לעבר העומד מולו, גורם לו מועקה, ואף מעביר לו תחושת זלזול, האסור בתכלית האיסור.
 
לפיכך קבלת אדם בסבר פנים יפות אינה חסד, אלא חובה, כדי שהזולת לא ירגיש את עצמו מזולזל. משום כך שמאי, הרגיל לדבר על חובותיו של אדם, מציין זאת כהתנהגות שאסור לוותר עליה ביחסים שבין אדם לחברו.
 
ובתרגום התימני על הרמב"ם, המילה מקבל מובאת בלשון מקביל. כך גם מסביר רבי עובדיה מברטנורה את המילה ‘מקבל’ במשנה האומרת "והוי מקבל אדם בשמחה" (אבות פ"ג). כלומר – כאשר ניצבים במקביל לזולת יש לקבלו בסבר פנים יפות. עם חיוך, עם פנים מאירות.
 
אומר לנו רבי נחמן, שישנם אנשים שיש להם יסורים גדולים ונוראים, ואין הם יכולים לספר את מה שבליבם. והם היו רוצים לספר, אך אין להם בפני מי לספר ולהשיח את כל אשר בלבבם. והולכים הם מלאים ביסורים, דאגות ועצבות נוראה. וכשבא אדם עם פנים שוחקות יכול הוא להחיות אותם ממש. ולהחיות אדם – אינו דבר ריק, אלא דבר גדול מאוד! (שיחות הר"ן, שיחה מ"ג).
 
אדם יכול להגיע עד לשערי מוות, חלילה, מרוב עצבות יאוש ודיכאון. ופתאום בא אדם מולו ומחייך אליו. מזריח לו את השמש ומקבל אותו בסבר פנים יפות. הוא ממש מחיה ומחזק אותו. יוצר אצלו תחושת ערך עצמי וביטחון להם הוא זקוק.
 
כל אדם יודע בכנות שאם נתן לו חברו את כל המתנות שבעולם ופניו כבושים בקרקע, כאילו לא נתן לו כלום. אבל אם חברו מקבל אותו בסבר פנים יפות עם חיוך על הפנים, אפילו לא נתן לו מאומה, נראה בעיניו כאילו נתן לו את כל המתנות היפות שיש בעולם. כי בפניו של האדם רואים את אשר בליבו. פנים הם מלשון פנימה, פנימיות האדם, כמו שכתוב (נחמיה): "ויאמר לי המלך מדוע פניך רעים ואתה אינך חולה, אין זה כי אם רוע לב".  
 
החיוך – לא עולה כסף, אבל הוא שוה המון! חייך ותתעשר, לעולם לא תתרושש!
החיוך – הוא ה"פטנט" המוצלח ביותר שיכול לגרום לאדם להיות שמח.
 
החיוך…יש עוד המון דברים לומר עליו. כל אחד מאיתנו יודע בדיוק מה זה עשה לו ומה אפשר לומר עליו, אבל יודעים אנו מה אמרו חז"ל: "אמור מעט ועשה הרבה", ולענייננו – אמור מעט וחייך הרבה!
 
לחייך, זה הכל. 

כתבו לנו מה דעתכם!

תודה על תגובתך!

התגובה תתפרסם לאחר אישור

של צוות האתר

הוספת תגובה

הכתבה הבאה

אם היינו יושבים ורושמים לעצמנו ברצינות את מה שאנו זוכרים – היינו מגלים רשימה לא קצרה...

Featured Products