הכרות עם “ידיד” לא רצוי

בחלק מן הניסיונות הוא מופיע בתחפושת ערכית כלשהי. הוא דואג לצדק, ליושר, ובעצם, למה לא? אם אתה לא מזהה אותו, בודאי לא תוכל לו...

5 דק' קריאה

מערכת ברסלב ישראל

פורסם בתאריך 06.04.21

בחלק מן הניסיונות מופיע היצר הרע בתחפושת
ערכית כלשהי. הוא דואג לצדק, ליושר, לענווה וכו'. אם
אינך מזהה אותו, בודאי לא תוכל לו. אז מה עושים?
 
 
בימים אלו, אנו אוהבים להרהר מעט ביצר הרע, ובמה שעולל לנו בשנה שחלפה (והוא עולל!)
 
חשבנו שכדאי, למען היכרות עמוקה יותר איתו, ללקט מספר פרטים מ"תעודת הזהות" שלו (כמובן שלכל אדם פרטים נוספים אודותיו, כל אחד כפי נגעי לבבו). היכרות עמוקה יותר איתו תסייע מעט – למי שמעוניין להיאבק נגדו. אחרי הכל – תחילת שנה, דף חדש וכל מה שמציין התחלה חדשה – חשוב רצוי וראוי להתחילו 'ברגל ימין', עד כמה שאפשר. זהו מידע חשוב לדרך ארוכה שהתחילה ביום שנולדנו, ואשר יסייע לנו בהמשך דרכנו ובפרט בימים אלו. כי אף פעם לא מאוחר!
 
מהחוץ אל הפנים
 
משנברא אדם הראשון, לא היה תפקידו בעולם אלא לקיים מצוה אחת בלבד, הציווי לא לאכול מעץ ה"דעת טוב ורע". לכאורה אין כל קושי לשמור מצוה אחת כה פשוטה וכה קלה, אלא שהתפקיד של פיתוי שלא לקיים את המצוה הופקד בידי מי שיוצרו מעיד עליו שהיה ערום מכל חיית השדה. ואכן המפתה עשה מלאכתו נאמנה, בכישרון רב ובערמומיות.
 
הכישלון של אדם וחוה בשמירת המצוה היחידה שהופקדה בידם היה רב תוצאות לאדם ולעולם. הוא לווה בשינוי קיצוני של מקום האדם בעולם ושל טבעו של העולם בו הושם להמשך קיומו. הופיע המוות עלי אדמות. מספר המצוות אותן צריך האדם לקיים לשם מילוי תפקידו בעולם הוגדל במידה רבה. חל שוני מסוים, מכביד ביותר, באדם עצמו: הכוח המפתה לאי קיום ציווי ה', שקודם לכן היה מחוץ לאדם, הפך להיות פנימי בו. קודם החטא פנה המפתה אל האדם בלשון "אתה", והאדם ידע להבחין ברורות מה הוא עצמו רוצה, ומה אומר לו המפתה. לאחר החטא נענש האדם בכך שהכוח המפתה הושתל בתוכו והפך זהה לחשיבה שלו, והוא מדבר מתוכו בלשון "אני".
 
משהושתל כוח הפיתוי לתוך תוכו של האדם, נשתנו תנאי הזירה מן הקצה אל הקצה. לא קל להילחם באויב עמרומי העומד מחוץ לחומה ומנסה לכבוש את ה"אני" המבוצר שלנו. אך קשה שבעתיים להילחם באויב נסתר היושב בתוכנו פנימה כשהוא מחופש לאזרח תמים ומשמש יועץ קבע בכל ישיבות ההנהלה.
 
מי אתה?
 
מה הוא היצר הרע? הרי הוא מלווה אותנו באופן תמידי בכל שעות היום כל ימי חיינו. מה טיבו. מה הגדרתו?
 
יש האומרים שיצר הרע הוא שם המייצג את כלל תאוות האדם, את תכונותיו השליליות ודחפיו החומריים למיניהם. אחרים סבורים שיצר הרע הוא כוח רוחני, מין מלאך, אשר עליו הוטל התפקיד לפתות את האדם ולהטותו מן הדרך הטובה והנכונה. בין אם כך ובין אם כך, אין זה משנה את יחסנו אל אותו "ידיד" לא רצוי ואת הצורך החיוני שלנו להכירו, לזהות את דרכי פעולתו, ולקבוע צורת התגוננות מפניו. יתכן אף שאין מחלוקת בין שתי הדעות ואין הן סותרות כלל זו את זו, אך לא ננסה כאן להסביר כיצד זה אפשרי.
 
מי שהינו ער ומודע לקונפליקט זה שבו נתון האדם במצב של ניסיון, ובפרט מי שנכשל בניסיון ומנתח לאחר מעשה מתוך צער את מה שארע, לעיתים פורץ הוא בשאלה המוכרת כל כך: למה ומדוע ברא ה' את יצר הרע? הרי רצונו של ה' הוא שיעשו טוב, והרי בעצם גם אנחנו רוצים לעשות טוב לולא אותו יצר הרע המפתה ומחטיא. למה אם כן הוא נוצר?
 
והנה טוב מאוד
 
מטרתו של האדם בעולם היא עמידה בניסיון. לא ניסיון אחד בלבד עומד בדרכו של כל אדם, אלא שרשרת ארוכה של ניסיונות לאורך כל חייו. ובכל ניסיון, וכדי שזה יהיה ניסיון, עומד יצר הרע ומַפנה אותו אל הדרך הלא נכונה ומפתה אותו לפנות אליה. רק ההתגברות על הפיתוי היא שמעניקה למתגבר את הגבורה. המושלים ביצרם הם המושלים, ואילו המפנקים את יצרם ונשמעים לו, הם הנשלטים והיצר הוא אדון להם.
 
לכן, כשם שחייל מרגיש שהוא חב את כושרו למכשולים שהוצבו במסלול המכשולים בשטח האימונים במהלך שירותו הצבאי, כך האדם, שכל זמן שהוא חי הוא נלחם ביצרו, חב את כל הישגיו ליצר הרע. בלעדיו לא היה הולך ומתעלה לאורך ימי חייו. המלאכים, שחסרי יצר הרע הם, אינם מתעלים, ועומדים הם תמיד באותו מצב. ליצר הרע תפקיד מרכזי בעולם. כאשר סקר הבורא ביום השישי לבריאה את בריאת האדם והעולם ראה "והנה טוב מאוד", אמרו חז"ל (ב"ר, ט): "והנה טוב מאוד – זה היצר הרע".
 
נוסחת הפלא
 
אחת הבעיות המרכזיות בעמידה בפני היצר היא זיהויו. קולו של היצר נשמע בתוך האדם כקולו שלו עצמו והנמקותיו מלאות דאגה "לטובתו" של האדם. בחלק מן הניסיונות מופיע היצר הרע בתחפושת ערכית כלשהי. הוא דואג לצדק, ליושר, לענווה וכו'. אם אינך מזהה אותו, בודאי לא תוכל לו. אז מה עושים?
 
ליצר הרע יש כמה סימני זיהוי אשר, אם לומדים אותם יפה, ניתן לזהותו בעזרתם. אחד הסימנים הללו המאפיין את היצר הרע הוא "כאן ועכשיו". ברוב רובם של המקרים יצר הרע דוחף לפעולה מקומית, מיידית, קצרת טווח. הקול בתוכך הקורא לפעולה שאינה מביאה בחשבון את העתיד, שאינו מהרהר כלל בתוצאה שהיא מעבר למה שנמצא לפניך ממש, קול זה הוא קולו של היצר הרע.
 
ההתוויה נגדו במקרה זה היא פשוטה ביותר: "בסדר, נדון בדבריך, אבל לא עכשיו. אחר כך! מחר!" באורח פלא הוא נמס ונעלם, והיה כלא היה. מאחר שכל כולו של יצר הרע מעוגן בעכשיו, במיידי, הרי ברגע שאתה מעתיק את זירת הפעולה ל"אחר כך", אתה משמיט את הקרקע מתחת לרגליו ונוטל ממנו את קיומו.
 
אתה מתעורר משנתך בבוקר יום חורף גשום, כשאתה חש עצמך קצת שלא בטוב. בדיון שבקרבך אם לקום או לא לקום, נשמע קול חביב האומר לך: "הרי אתה חולה. אתמול השתעלת פעמיים אחר הצהריים. נכון שאתה מרגיש שראשך עמום ואיבריך כבדים? אתה רוצה להיות חולה עוד יותר ח"ו? תישאר במיטה לפחות עד 11:00 ואז נראה אם יש צורך לקרוא לרופא. יהודי חייב לשמור על בריאותו…"
 
אתה שוכב נבוך, מתקשה להחליט. לפתע אתה נזכר בעצתו של הרב דסלר זצ"ל. אתה מכריח את עצמך לקום מהמיטה, נוטל ידיך, מתלבש, מסתובב קצת בדירה, שותה כוס תה, ואז אתה שוקל את הרגשתך שנית. אם עכשיו אתה מרגיש שאתה חולה, זוהי הרגשה נכונה שאין יצר הרע נוטל בה חלק ואז, החלף בגדיך והיכנס חזרה למיטה.
 
והרי חלק שני של אותה נוסחה: שנה את מערך הנתונים המקומי, את ה"כאן", וכבר יצר הרע פורח ונעלם לו ואתה מסוגל לשקול נכונה את המצב ואת החלטתך. אותה טקטיקה תוכל לכל מי שנלחם ביצר העישון או ביצר הזלילה ובכל יצר רע המנוגד לשיקול דעת הגיוני.
 
כמה גדולה טעותה של אותה גברת שעושה דיאטה תמיד, חוץ מאשר במקרה העוגה המונחת כאן ועכשיו לפניה. כאשר מעשן ותיק מחליט חגיגית להפסיק לעשן "מיום ראשון" – אני ערב לך לא שלא יפסיק אף פעם. מי שנכנע בהווה, ילווה אותו הווה זה לאורך כל העתיד. רק עמידה איתנה ואי כניעה בהווה הרגעי הקצרצר היא המבטיחה ניצחון לכל מלוא אורכו של העתיד.
 
אל נטעה את עצמנו שמעתה ואילך מלאכתנו תיעשה קלה וכמעט מאליה. הנוסחה לזיהוי יצר הרע ולהתגוננות מפניו אינה אלא כלי לרצון שלנו. בלי הפעלת הרצון, בלי לרצות, לא יתרחש שום דבר! אך מי שאינו רוצה להיות טוב, להיות ישר, הן אלוקים עשה את האדם ישר ורק היצר הרע הוא המעוות אותו. הבה נתגונן מפניו.
 
* * *
 
גדולי הדור מצאו מספר תכונות המאפיינות את היצר הרע (כדאי לרשום):
 
"היכן מצוי היצר? בכל מקום שם מאמינים שהוא לא נמצא" (רבי נפתלי מרופשיץ).
 
"מחשבתו של אדם דומה למטוטלת של שעון. מטלטלת ללא הרף בין יצר טוב ליצר הרע" (רבי נחמן מברסלב).
 
"היצר דומה לסוחר הקומץ ידו בשוק, ומפתה אנשים לדעת מה יש לו בכף היד. משלה את הבריות שיש משהו בידו וכולם רודפים אחריו, אך כאשר פותח את היד יבחינו כולם שאין בה דבר" (רבי נחמן מברסלב).
 
"לא פעם ממריץ היצר אנשים לדבר מצוה ומגביר את התלהבותם, עד שבריצתם מחריבים הם כל מה שנקרה בדרכם" (רבי דוד מללוב).
 
"אין אנשים מעלים על דעתם שלעיתים היצר עטור זקן ופאות, פני קדוש לו וכולו אומר קנאת ה'" (רבי דובער מרדושיץ).
 
"יצר הרע מסוגל לפתות אדם שיתענה שלושה ימים רצופים ללא אוכל, והכל כדי שלאחר מכן יאכל בתאווה גדולה" (רבי חיים מאיר ממוגליצא).
 
"שני מיני יצרים באדם: האחד – מסיתו לדבר עבירה, השני – משכנע אותו שהעבירה היא בכלל מצוה" (רבי מנדל מרימנוב).
 
"כאשר מבחין היצר שלא מצייתים לו לחטוא, הוא מופיע בפני האדם כיצר הטוב ומסיתו לעשות מצוות מזויפות" (רבי בנימין מזאלושיץ).
 
"יעקב ועשיו מצויים בכל אדם" (רבי נחום מצ'רנוביל).
 
"עליך לראות את יצר הרע כרוצח. בידו גרזן והוא מוכן לכרות את ראשך. ואם קשה לך לציירו כך – סימן שהוא כבר כרת את ראשך" (רבי מנחם מנדל מקוצק).
 
"יצרו של אדם מתחדש עליו בכל יום. כי היצר של אתמול רואה כבר היום שאין בו ממש" (מוררא"ה זאלמנס).
 
"אם חטף אותך היצר ב"סלח לנו", חטפהו ב"ראה נא בעוניינו". חטף אותך ב"רפאנו", חטפהו ב"בברך עלינו" (הגאון מוילנא).
 
"יצר הרע דומה לזבוב. כל כמה שתגרש אותו הוא יחזור, פעם על הפנים ופעם על היד" (הגר"י בלזר).

כתבו לנו מה דעתכם!

תודה על תגובתך!

התגובה תתפרסם לאחר אישור

הוספת תגובה