זמן שווה כסף

 

 

"זמן שווה כסף" – טבע בנג’מין פרנקלין את מטבע הלשון האלמותית שלו, ובכך העלה באבחת יד מזור לכל מיליוני העניים בעולם שאמנם אין להם כסף, אך מנגד יש להם הרבה זמן.

 

אתם מתלוננים שאין לכם כסף? – הנה לכם דבר ששווה ערך בדיוק לכסף, הזמן, ואותו יש לכם בשפע אז תשתקו.

 

האבסורד הוא, שכשיש לאנשים כסף רב הם לא מוכנים להמיר אותו בזמן, לא מוכנים לשלם מאה שקל תמורת שלוש שעות של חוסר מעש, ואילו כשיש להם זמן עודף הם עושים מאמצים עליונים להמיר אותו בכסף.

 

יש לנו עשרים יום מיותרים בחודש, אנחנו מחפשים במקומם שלושת אלפים שקלים מינימום תמורתם, תלושי זמן בתלושי משכורת, אך הניסיון כמעט תמיד כושל. אנשים מבזבזים את זמנם במרדף אובססיבי אחר מקום עבודה רק כדי לגלות בדרך הקשה שהדבר הוא בלתי אפשרי בעליל.

 

נסו פעם לחפש עבודה בהנהלת חשבונות, בגרפיקה, בקלדנות, במזכירות או במחשבים. לפני הראיון, קודם לברורים, עוד בטרם ישאלו אתכם מי אתם ומאין באתם, תתמודדו עם התביעה האולטימטיבית והדרישה הבלתי מתפשרת: ניסיון. האם יש לך ניסיון? כמה שנים אתה במקצוע ובאילו מקומות עבודה עבדת. אם אין לך ניסיון אין על מה לדבר.

 

אתה יכול ללמוד שמונה שנים הנהלת חשבונות בהרווארד, לדלקם בעל פה את כל המספרים הראשוניים בני מאה ספרות, לזכור את כל החייבים והזכאים, הקיימים והתיאורטיים, בכל המשרדים בארץ, אבל אם אין לך ניסיון אין עבודה.

 

לכל דבר יש פעם ראשונה, פעם ראשונה שתינוק אומר אבא, פעם ראשונה שטועמים ביסלי, פעם ראשונה שמגיעים בזמן לבית הספר, פעם ראשונה שמצליחים במבחן, פעם ראשונה שזורקים בקבוק ספרייט מהחלון, פעם ראשונה ששוטר תופס על עבירת תנועה, כל אירוע מתחיל מהפעם הראשונה שהוא אירע.

 

רק בעבודה זה לא כך. אתה יכול להתחיל רק מהפעם השנייה, רק אם תוכיח ניסיון אתה מסוגל להיות מועמד לתפקיד.

 

ואיך אפשר לרכוש ניסיון בלי לנסות פעם ראשונה? איך הצליחו כל הגרפיקאים והמזכירות לאייש את המשרות שלהם? האם היה להם ניסיון? ואם היה להם ניסיון איך הצליחו להשיג את העבודה הראשונה, הקודמת, לפני הניסיון, בלי ניסיון קודם? הא?

 

האם יש אנשים מסוימים שנולדים עם ניסיון ביד? האם ניסיון הוא תוצאה של מוטציה גנטית? אם לא כן, איך רוכשים ניסיון בלי להתנסות קודם לכן?!

 

ונניח, באופן תיאורטי כמובן, שיש לך ניסיון בהנהלת חשבונות ואת מחפשת עבודה, כלומר, את שולחת קורות חיים ובסעיף של ניסיון קודם את חותמת בכיף "שלוש שנים במשרד רואה חשבון, שמונה שנים בבנק, ושנתיים עצמאית".

 

תיכף יעלה החשד הבלתי נמנע שאם יש לך כזאת פרקטיקה עשירה, ורצוי כמה שיותר, הרי שאת לא ממש צעירה. עברת את השלושים? חפשי מקום אחר. שוק העבודה פתוח רק לעובדים צעירים. מבוגרים שלהם ניסיון רב בעבודה הם כבר לא רלוונטיים. שוק העבודה דורש עובדים צעירים בני עשרים פלוס עם הרבה שנות לימוד, התמחות וניסיון.

 

יש לך ילדים קטנים? חכי שיגדלו, כרגע את לא מתאימה, ילדים קטנים הם מטרד בעבודה, הם מסיחים את תשומת הלב, חולים כל הזמן ולא מאפשרים לעבוד במנוחה.

 

גדלו הילדים? – עבר זמנך, את כבר לא מתאימה.

 

אז אמנם, יש בידינו שפע של זמן אך להשיג איתו משכורת זה קשה כקריעת ים סוף.

 

אבל למה לדאוג? זמן שווה כסף, נכון, אבל הזמן גם מרפא את הכל, ואם יש בידינו די זמן והרבה סבלנות, בטוח שהכל יבוא על מקומו בשלום.

 

 

(מתוך מגזין "משפחה")