זהירות! מיסטיקה

לא אמורים להיות לך ילדים בכלל…"   

 

 

"את מאמינה באסטרולוגיה?" שאל אותי באגביות, חבר של אחי לפני כמה ימים, בעת שפתח את העיתון והציץ במדור "האסור". הוא לא היה הראשון ולא השני, שדיבר איתי על מיסטיקה, באותו היום.

 

מספר דקות לפניו, יצא מביתנו דוד שלי, שהגיע אלינו נסער למדי. "אני בקורס למודעות עצמית" סיפר, "והמנחה פותחת לנו בקלפים, וזה פשוט מדהים, כל קלף שאני בוחר – מתאר אותי ואת החיים שלי במדויק!". אמר ונשא מבטו אליי, כמצפה להתלהבות מצדי. "נו, יש לך מה להגיד על זה?" שאל, ספק נרגש ספק מבוהל.

 

אז האמת, דוד יקר, דווקא יש לי מה להגיד על זה, והרבה. ולא מתוך, חלילה, התנשאות או ביקורת או שיפוטיות, אלא להיפך. יש לי מה להגיד על זה כי גם אני, לצערי, בלי להתכוון, ביקרתי שם. ומאז – הנושא הזה כל כך בוער בקרבי, שאפילו לעצים ולאבנים אני מוכנה לספר על זה. רק שלא יתעו גם הם.

 

לפני מספר שנים, הסכמתי ל"מתקשרת" לפתוח לי בקלפים. לא ידעתי אז שזה אסור, והייתי עדיין ילדה סקרנית ומחפשת. אבל עד היום אני מתחרטת על זה ומנסה לעשות תשובה על תשובה. הדברים שאמרה לי אותה אישה, התבררו ברובם כנכונים. גם הטובים וגם הפחות טובים. אבל הדרך הייתה אסורה בהחלט! אפשר לומר שמהשפל הזה התחלתי לחזור בתשובה. כמו שאומר רבי נחמן – הירידה היא תכלית העלייה.

 

בשנים האחרונות, כולנו נורא "מחפשים" – מחפשים תשובה, מחפשים אהבה, מחפשים את עצמנו, ובעיקר – את אלוקים. והדרכים רבות הן – חלקן מבורכות, וחלקן מסוכנות. וההבדל – לפעמים, הוא כל כך דק…

 

אחד מן הדברים שאין להם שורש אך נפוצים היום כעשבי פרא הם ספרי ושיטות "העידן החדש". מדברים וכותבים הרבה על מודעות, חיבור או תקשור עם עולמות וישויות עליונות, ולעיתים מדברים גם בשם התורה והקבלה. יש לזה ריח משלו, שפה ייחודית, חופשית, חכמה, פנימית. יש לזה הרגשה של בשורה שעוד לא שמענו, של אופקים חדשים ומבטיחים. יש לזה הכל – אבל אין לזה שורש" (הרב ארז משה דורון, "הלב והמעיין", ע"מ 172-173).

 

וכך, הרבה אנשים מוצאים את עצמם מחפשים תשובות במפות אסטרולוגיות, תקשור, קוראות בקפה ופותחות בקלפים למיניהן. והתגובות נעות בין אמונה תמימה בכוחות אלו ("בואנ’ה, איך היא ידעה עלי את כל זה, והיא אפילו לא מכירה אותי"), לבין  פקפוק, בבחינת "לא מועיל לא מזיק" ("נו, שטויות, אני לא באמת מאמין בזה, סתם מנסה…"). בין כך ובין כך – אנחנו נותנים "להם" כוח.

 

ומי זה "להם"? לכוחות הרע שבעולם, הס"מ. שלנו, עם ישראל, אסור להשתמש בהם.

 

"כִּי אַתָּה בָּא אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר- ה’ אֱלֹקיךָ נֹתֵן לָךְ–לֹא-תִלְמַד לַעֲשׂוֹת, כְּתוֹעֲבֹת הַגּוֹיִם הָהֵם. לֹא-יִמָּצֵא בְךָ, מַעֲבִיר בְּנוֹ-וּבִתּוֹ בָּאֵשׁ, קֹסֵם קְסָמִים, מְעוֹנֵן וּמְנַחֵשׁ וּמְכַשֵּׁף. וְחֹבֵר, חָבֶר; וְשֹׁאֵל אוֹב וְיִדְּעֹנִי, וְדֹרֵשׁ אֶל-הַמֵּתִים. כִּי-תוֹעֲבַת ה’, כָּל-עֹשֵׂה אֵלֶּה; וּבִגְלַל, הַתּוֹעֵבֹת הָאֵלֶּה, ה’ אֱלֹקיךָ, מוֹרִישׁ אוֹתָם מִפָּנֶיךָ. תָּמִים תִּהְיֶה, עִם ה’ אֱלֹקיךָ. כִּי הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה, אֲשֶׁר אַתָּה יוֹרֵשׁ אוֹתָם–אֶל-מְעֹנְנִים וְאֶל-קֹסְמִים, יִשְׁמָעוּ; וְאַתָּה–לֹא כֵן, נָתַן לְךָ ה’ אֱלֹקיךָ" (דברים י"ח).

 

אין המדובר באשר לנכונותם של הדברים, הם יכולים להיות נכונים, אף אחד לא הטיל ספק בזה שיש היום הרבה אנשים ש"רואים מעבר", אלא שברגע שאדם שאינו גדול מאד ביראת שמים ובתורה (כמו צדיק גדול או מי שיש לו הסכמות מרב גדול), עושה זאת ומשתמש בכוחותיו אלו, כוחותיו יונקים מהסיטרא-אחרא ולא מצד הקדושה. וזה אסור בתכלית. ואפילו צדיק גדול, שכוחותיו יונקים מהטהרה ומהקדושה, לא תמיד יכול לדעת הכל. וכי איך זה?

 

כי ישראל הם מעל למזלות, אין בהם טבע!

 

אנשים בעלי רוח הקודש (אמיתית או מדומה) יכולים לראות לאותה הדקה, לאותו הרגע, אם בכלל. מעטים מאד הם גדולי הדור שיכולים לראות מעבר לכך (ורק אליהם מותר לפנות). ואתם יודעים בדיוק מיהו היחיד בעולם שיכול לראות עד לאין סוף כל הדורות… – רק ה’ יתברך.

 

יהודי, ברגע שהוא עושה מעשה הכי קטן, מצווה הכי פשוטה או לחילופין, חלילה, עבירה – הוא משנה את כל המזל שלו, את כל העתיד ש"נכתב" לו.

 

חקוק בליבי היטב מקרה שסיפר לי מישהו שעסק בחוכמת כף היד. פעם ישבה אצלו מישהי לייעוץ, ומהתבוננותו בכף ידה – הוא ראה, לא עלינו, שאין לאישה זו פוטנציאל ללדת ילדים. דהיינו, עקרה. נרעש מהגילוי, הוא נתן באישה ה"מסכנה" מבט חוזר ולעיניו נגלה מחזה מוזר – על ברכיה יושב לו בשלווה תינוק מתוק! הבן שלה!

 

המום, הוא מגמגם בפניה ש"איך זה יכול להיות, גברתי, הרי על פי כף היד לא אמורים להיות לך ילדים בכלל…"

 

האישה הביטה בפניו ובקול נרגש אמרה לו: "נכון, אבל אתה יודע כמה התפללתי ובכיתי על זה?"

 

הסיפור המדהים הזה, שקרה ממש בשנים האחרונות, המלמד על כוחה של תפילה, של דמעה, של יהודיה בפני אביה שבשמים – הספיק לאותו בחור כדי לחזור בתשובה. היום הוא חסיד ברסלב והפסיק לחלוטין לעסוק בתחום הזה.

 

הוא הבין שהקב"ה מרומם מעל כל קו או קלף או שאריות קפה. ובכוחו לשנות הכל, גם אם "נכתב אחרת". עכשיו גם קצת יותר מובן למה רבי נחמן אומר כי "אין שום ייאוש בעולם כלל" – אין שום גזירה, אין שום עתיד, אין שום "מזל רע" – הכל ניתן לשינוי על ידי שינוי המעשה.

 

בדיוק כמו המקרה של בתו של רבי עקיבא, שאמרו לו החוזים בכוכבים שהיא עתידה למות ביום חתונתה, והוא מאוד דאג, אך לבסוף היא לא מתה – היא ניצלה מהכשת הנחש, כי עשתה חסד עם עני ונתנה לו את סעודתה בזמן שכולם חגגו בחתונתה.

 

ה"חכמה" הזו אולי נכונה – עבור הגויים, אבל אצל ישראל – "ותשובה ותפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזירה" כמו שאמר אז רבי עקיבא ונשם לרווחה (תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף קנ"ו).

 

 איזה כיף להיות יהודי, אה?…

 

לפני כמה ימים, בחתונה, פגשה אותי קרובת משפחה, שלא ראיתי המון זמן. אותה אחת מתעסקת במיסטיקה בגרוש שכזאת, היא "רואה דברים". היא סיפרה לי שמרגע שהיא פגשה את הזוג הזה שמתחתן, היא אמרה לאותה בחורה ש"הוא זה שישים לך את הטבעת".

 

לרגע, התפתיתי לשאול אותה, סתם מתוך אותה סקרנות תמימה של אז, אם היא "רואה" מתי ישימו לי את הטבעת…

 

אבל פתאום קלטתי – ה’ נתן בליבי להבין ש- מה זה משנה מה "היא רואה"? הרי זה יכול להשתנות בן רגע, במצווה אחת קטנה שלי. וגם אם "היא רואה" ש"הוא" יבוא רק בעוד חודשיים – הרי ה’ יתברך יכול לעשות שהוא יבוא כבר עכשיו!

 

ברגע האחרון, התעשתי ועפתי משם, בנימוס ובחיוך כמובן. בעוד היא ממשיכה לקשקש לכל מי שהיה סביבה על מה ש"היא רואה".

 

אבל אני כבר לא הייתי שם כדי לשמוע את ההמשך.

 

מי שנכווה ברותחין – נזהר מאד בצוננין…

 

 

 

* * *

גולשים המעוניינים לשתף אותנו ביומן אישי – סיפורים עם התבוננות, אנא שלחו אלינו מאמרים לכתובת ilanit@breslev.co.il.