התחלות חדשות

  

  

        

      

 

לפני שהתחיל רבינו הקדוש לספר את המעשיה הזאת, הקדים וגילה שמעשיה זו מסוגלת לכך, שכל מי שישמע אותה יהיה לו הרהור תשובה.

 

 

כשאדם חושב בליבו: "אפילו שאני הרשע הגדול ביותר בעולם, מהרגע הזה אני רוצה לשנות את דרכי וללכת בדרך הישרה ולהיות כרצון השם" – זהו הרהור תשובה, ומכאן ולהבא הוא רוצה להיות כרצון השם.

 

כתוב בגמרא, וכן נפסק להלכה בשולחן ערוך, שכאשר יש לאדם הרהור תשובה מיד הוא נקרא צדיק גמור! אפילו שבפועל הוא עדיין לא השתנה בכלום, וכל השינוי שחל בו הוא רק ברצון הפנימי שאינו נראה לעין – בוחן כליות ולב יודע את הרצון שלו, והוא בעיניו צדיק גמור!

 

כל זמן שלא יעזוב האדם את הרצון הזה הוא יהיה בעיני הקב"ה צדיק גמור, אפילו שהוא עדיין רחוק מאוד מהרצונות שלו, ואף שמעשיו ומידותיו אינם מתוקנים כלל, והוא מלא בתאוות ובהרגלים רעים ובחוסר ידיעה מוחלטת מהי דרך השם, למרות כל זאת, אם הרצון שלו הוא חד משמעי לישר את דרכו, אזי בעיני הקב"ה הוא צדיק גמור. כמובן, שאת השינוי המעשי הוא צריך לעשות לאט ובהדרכה נכונה.

 

מדברים אלו אנו מקבלים עצה נפלאה לכל אדם באשר הוא שם והיא: שלאחר כל נפילה וכל כישלון צריך האדם לחזק את עצמו, ויחדש את רצונו שמרגע זה הוא רוצה ללכת בדרך השם, ויחליט שבכל אופן שיהיה ובכל מה שיעבור עליו הוא לא יעזוב לעולם את הרצון, אלא רק ילך תמיד ברצונות ובכיסופים, להיות כרצון השם יתברך ולהתקרב אליו. בדרך זו יזכה האדם תמיד להישאר בגדר צדיק גמור בעיני הבורא יתברך שמו, וכמובן שכבר תהיה לו עזרה משמים וברכת השם להצליח בכל דרכיו.

 

 

כאשר האדם מרגיל את עצמו ללכת ברצונות ובכיסופים, דבר זה מועיל לו בכמה דרכים:

 

א. הוא יכול לפעול ישועות בתפילתו, מכיוון שהוא נחשב לצדיק גמור בעיני השם יתברך ובית דינו, לכן כל תפילה שלו מיד מתקבלת.

 

ב. רבינו הקדוש אומר שהעיקר הוא הרצון. לכן מי שזוכה לרצון – יש לו את העיקר, והוא בודאי יצליח לתקן את כל מעשיו כי "בדרך שאדם רוצה ללכת – מוליכין אותו".

 

ג. כשאדם יודע ומכיר את מעלת וחשיבות הרצון, ויודע שבכל פעם כשהוא חושב: "אני רוצה מה שהשם רוצה", מיד הוא יוצא מגדר רשע גמור לגדר צדיק גמור.

 

ידיעה זו נותנת לאדם את הכוח לא ליפול בדעתו משום מעידה, ירידה או כישלון, כי תיכף ומיד יש לו עצה לקום מהנפילה שלו – על ידי שמתחיל מחדש לרצות ולכסוף לעשות את רצון השם יתברך.

 

אפילו שיש דברים שהוא נכשל בהם שוב ושוב, וברור לו שבפועל ייקח לו הרבה זמן להשתנות בהם, צריך האדם לדעת שאם לא יעזוב את הרצון, הוא תמיד יהיה בעיני השם צדיק גמור. זאת, משום שהשם יתברך דן אותו לפי הרצון שלו ולא לפי מעשיו. ולפי רצונותיו, הוא בודאי צדיק גמור. השם יתברך בעצמו יודע היטב, שכדי להשתנות צריך כל אחד יגיעה רבה ועמל לאורך זמן.

 

ד. רבינו הקדוש מלמד אותנו (ליקוטי מוהר"ן, תורה רס"א) את הדברים הבאים: "כשנופל אדם ממדרגתו, עצתו שיתחיל מחדש ליכנס בעבודת השם, כאילו לא התחיל עדיין כלל מעולם. כי צריך האדם להתחזק בעבודת השם, ולבלי ליפול משום דבר שבעולם, רק להתחיל בכל פעם מחדש".

 

כשאדם יודע שעל ידי הרצון הוא נחשב לצדיק גמור, יש לו את הכוח לעשות התחלה חדשה גם אחרי הנפילה ואחרי ההתרסקות הגדולה ביותר.

    

    

(מתוך "בגן הגעגועים" מאת המחבר)