“הכותב היהודי מהגטו” סיפור לשבת

ביום שני, הגיע לבית ספרנו סבא נחמד ושמו רבי יוסף פורסט, שהיה בן שנתיים שלוש כאשר התחילה מלחמת העולם 2, שבה עברו היהודים את השואה האיומה.

1 דק' קריאה

רוחמה אפרתי

פורסם בתאריך 16.12.21

 ביום שני, הגיע לבית ספרנו סבא נחמד ושמו רבי יוסף פורסט, שהיה בן שנתיים שלוש כאשר התחילה מלחמת העולם 2, שבה עברו היהודים את השואה האיומה.

רבי יוסף היקר סיפר לנו מספר סיפורים ובחרתי לספר לכם את זה:

באחד הימים יהודי בגטו עשה עברה ובגלל זה כל היהודים שהיו בגטו קבלו עונש לא לקבל אוכל ליום שלם. העונש היה כללי (קולקטיבי) וקשה מנשוא, אנשים היו מאד רעבים וצמאים, חלשים ועייפים.

הייתה ילדה בת 4 שראתה תפוח אדמה מעופש ליד פחי הזבל. לקחה את תפוח האדמה והביאה אותו לאימה בהתרגשות, אמרה לה :”אמא, אמא, תראי מה מצאתי! תפוח אדמה ראוי לבישול”. האמא שמחה מאד ולקחה סיר עם מים ובשלה את תפו”א. 

הנאצים יימח שמם תפסו את האמא מבשלת את תפו”א. זה היה אסור כמובן. לקחו אותה למשפט. המשפט היה קשה ואכזרי. השופטים הרשעים שאלו אותה כל מיני שאלות והיא סרבה לענות. היא פשוט לא הגיבה. לא דברה, לא ענתה ולא אמרה כלום. לרגע חשבו שהיא אילמת.

השופטים אמרו לאישה שאם היא לא תענה להם במיידי היא לא תקבל לאכול עוד יום. אבל האישה מסרבלת לענות. השופטים הגיעו למסקנה שאישה זו אולי אילמת ולא תקבל לאכול עוד יום.

האם חזרה לגטו ובתה הקטנה שאלה אותה “אמא איך חזרת כל כך מוקדם?” ענתה האם “אני לא עניתי במשפט בגלל שהיום יום שבת, ובמשפט יש אדם שכותב את כל מה שהנאשם אומר והוא יהודי! והרי היום זה יום שבת, וליהודים אסור לכתוב בשבת. אז כיצד אוכל להכשיל יהודי תמים?!”

הכתבה הבאה

יוסי התגורר בירושלים עם אשתו וארבעת ילדיו, קשיי הפרנסה גברו עליו מאד ויום אחד קם והחליט לעשות מעשה בעקבות סיפור שסיפר דודי, ידידו הטוב משכבר הימים,

Featured Products