אל תהיה צודק, תהיה אוהב!
כוהני האמת או נביאי השקר?
מה אתם אומרים על התקשורת? האם אתם מחזיקים מהם לוחמי אמת שרק האמת והצדק הם נר לרגליהם? או אנשים מניפולטיביים ואינטרסנטיים היודעים היטב לשחק עם “עּובְדֹות” ולרמות ולהטעות במכוון, לערוך באופן מגמתי, ולסקר באופן מּוטֶ ה וחד צדדי?
כמעט כולנו חושבים ששתי התשובות נכונות. רוצים שאוכיח לכם?
אם מתפוצצת פרשה הנוגעת במישהו המקורב אלינו או לחוגים שלנו – מיד נמהר להאשים את התקשורת בצביעות וברמאות, ונדע להכריז שכל הכתבים הם כולם שקרנים וכל החוקרים הם “תופרי תיקים”. מה שאין כן כאשר מדובר באדם זר, יהיה מי שיהיה, גם אם הוא רב מפורסם או דמות ציבורית עתירת זכויות – אז אנחנו נמַהֵר לחרוץ גורלות ולפסוק פסקים. אם רק שומעים על חשד קל שעולה כלפי מאן דהוא בכלי התקשורת – אנחנו מיד עטים על הבשורה כמוצאי שלל רב, את החשד הופכים לכתב אישום, ואת כתב האישום אנחנו הופכים לפסק חתום כאילו יצא מפי הגבורה.
זאת אומרת שאנחנו סותרים את עצמנו, אנחנו רואים את השקר מול העיניים ובכל זאת מאמינים בו ללא סייג; ברור לנו שכל אותם “נביאי” תקשורת ומשפט הם נביאי שקר – ובכל זאת כאשר מתפרסם תחקיר מלוכלך על מאן דהוא אנחנו ממהרים להאמין בלי שום פקפוק.
בלי טיפת בושה
ואם הבעיה הייתה נגמרת רק בזה – נִיחָ א; הבעיה היא שמספיק “ציוץ” קטן של איזה שדרן, או איזה פרקליט, או חוקר במשטרה – כדי לגרום לכף שאלפים ורבבות מעם ישראל ייכשלו ברגע אחד באינספור איסורי תורה חמורים שבחמורים כמו קבלת והפצת לשון הרע ורכילות, שנאת חינם, ביטול מצוות “ואהבת” ומצוות לדון לכף זכות, והם נעשים שותפים לרצח אופי ולהלבנת פנים של יהודי ושל כל משפחתו שהם בוודאי לא אשמים בכלל.
ולצערנו הרב, זה לא רק שמאמינים ומחליטים; אלא גם שמחים לאידו, שמחים לשמוע שיהודי נופל ונכשל, שמחים לשמוע שיש לכלוך בעולם, רוקדים על הדם בלי שום בושה. זה נורא…
והדבר הגרוע ביותר הוא שזה גורם לאזרח מן השורה לעשות את הגרועות שבעוולות בו בזמן הוא מרגיש אביר צדק ולוחם אמת ובטוח שהוא עושה את המצווה הגדולה ביותר בכך שהוא מבער את הקוצים מן הכרם ומטהר את הארץ מן החנפים והרשעים… עושה מעשה זמרי ומרגיש לפחות כמו פינחס…
נמצא שכאשר אתה מאמין ללשון הרע – אז אתה מאבד אפילו את המינימום שבמינימום של ייסורי המצפון; והסיכוי שתתעורר לחזור בתשובה ולתקן – אפסיים.
כולנו משוחדים
אני רוצה לחדש לכם חידוש גדול בטבע האדם. אף אחד מאיתנו לא מייצג את השכל הנקי ואת הצדק
המוחלט ואת האמת הצרופה. כולנו משוחדים. או לטוב או לרע. כולנו עסוקים כל היום בלשפוט את הזולת, אבל מה שקובע את גזר הדין הוא לא השכל ה”קר”, אלא אך ורק נטיית הלב שלנו: מי שאנחנו אוהבים – לא נראה בו כל רע גם כשהרע גלוי וניכר וגם כנגד כל העובדות.
ומי שאיננו אוהבים – נייחס לו בקלות כל רע וכל עוולה גם בראיות קלושות ובספק ספיקא. לא צריך לשנוא, מספיק לא לאהוב כדי שנוכל להתפתות ולהאמין בכל רע על כל אדם! כאשר הילד שלנו לא מתנהג יפה אנחנו יודעים טוב מאוד להיעמד על הרגליים האחוריות ולהגן עליו בכל מחיר, להדוף את מתקפות המורים והמחנכים, וגם ללמד עליו כף זכות, להאשים את החברים הרעים, את הנהלת בית הספר, את ההזנחה של הרשויות. אפילו אם נראה בעיניים התנהגות שלילית, אנחנו נאשים את כולם מראש הממשלה ועד אחרון מנקי הרחובות, ולא נקבל שום ביקורת על הילד שלנו אפילו ברמז קל.
ומדוע? כי את הילד שלנו אנחנו אוהבים ושום אמת ושום עובדה לא תבלבל אותנו. רק האהבה קובעת.
ולעומת זאת אם נשמע על רב גדול או עסקן חשוב שעולים כנגדם חשדות, נמהר לקבל אותם כאמת
מוחלטת, וזאת מאותה סיבה בדיוק, כי רק האהבה קובעת, ובגלל שאין לנו אהבה לאותו רב או עסקן, אנחנו אוטומטית נשתדל לחפש בו את הרע. וכאמור, לא רק שנאמין, אלא גם נשמח ונתיר לעצמנו את כל העברות שבתורה בלי בושה ובלי אפילו נקיפת מצפון אחת.
בלי אהבה לא רואים
זה ממשיך את הרעיון שהתחלנו בשבוע שעבר. בשבוע שעבר כתבנו שכל השעבוד במצרים מתחיל
מכפיות הטובה של פרעה, ועל פי הנהגת “מידה כנגד מידה” כפיות הטובה של פרעה היא עונש על כפיות הטובה של האחים ליוסף. וביארנו בסוף המאמר שכפיות טובה נובעת מחוסר באהבה. וכעת נחזור ונסביר את עומק הדברים. מתי אתה רואה את הטובות שעושים איתך? כאשר אתה אוהב את הנותן, ממילא אתה רואה את כל הטוב שהוא עושה איתך ומכיר לו טובה וחושב עליו מחשבות טובות.
אבל כאשר האהבה חסרה, אז לא רק שלא רואים את הטוב, וממילא נכשלים בכפיות טובה – אלא גם
מייחסים בקלות לאדם המיטיב את כל הרע שבעולם.
רק תיתן לו איזה צידוק בעלמא או איזה ספק קל לחשוב עליו רע – והוא כבר יחשוב רע מתוך התעלמות
מוחלטת מהמציאות ומהעבודות. זה פשוט הטבע האנושי להימשך לצד השלילי, ורק האהבה הופכת את הטבע הזה ומאזנת לנו את שיקול הדעת.
יוסף רק היטיב עם האחים במשך שנים והוא אהב אותם באמת ולא שנא ולא הקפיד ולא כעס ולא
היה לו בליבו עליהם כמו שאומר במפורש שכמו שאין בליבו ועל בנימין כך אין לו בליבו עליהם. נקיות
מוחלטת. האחים רואים את כל הטוב שהוא עושה איתם ומתעלמים. הם מצידם עדיין חושדים בו, עדיין
מרוחקים ממנו, עדיין מפחדים ממנו, עדיין חוששים שינקום בהם. עשיו הרשע חיכה למותו של אביו כדי
“לסגור חשבון” עם יעקב אָ חִ יו, וזה מה שהאחים חושבים על יוסף הצדיק בפסוקים מפורשים בסוף
חומש בראשית.
משוחדים לאהבה
אבל כפי שאמרנו, הכול זו רק תוצאה של חוסר אהבה. זה מה שגרם להם לשנוא ולקנא, זה מה שגרם
להם לדון ולהגיע לפסק דין של תורה שיוסף חייב מיתה, זה מה שמנע מהם לבקש סליחה ולהתפייס
באמת, זה מה שמנע מהם מלראות את התגשמות החלומות ואת ההשגחה המופלאה שסובבה את כל
המהלך הזה, וזה מה שגורם לגלות ארוכה ולמעשה לכל הסבל של כל הדורות עד דורנו אנו.
ומה עלינו ללמוד מכל זה? אנחנו צריכים ללמוד שאם אנחנו רוצים לתקן את השורש לגלות עלינו
להתחיל להכיר טובה ולראות את הטוב שבכל יהודי ולהעריך כל יהודי ולדון לכף זכות. אבל הכול מתחיל
מאהבה. בלי אהבת ישראל אי אפשר לקיים את המצוות האלה, בלי אהבת ישראל אין סיכוי שהלשון
הרע לא ייכנס ללב, בלי אהבת ישראל לא רואים שום טוב. כבר הסכמנו קודם שכולנו משוחדים. אנחנו רק צריכים לבחור לאיזה כיוון להיות משוחדים. התורה מצווה אותנו להיות משוחדים לאהבת ישראל, ולדון כל יהודי לכף זכות. ולזה קוראים: “בצדק תשפוט עמיתך”, כי כף זכות זו לא נאיביות אלא היא הצדק
האמיתי.
זאת אומרת שצדק אמתי יכול לבוא רק מתוך אהבה. בלי אהבה תמיד נוטים לצד של הרע. ורק
האהבה מאפשרת לאדם לראות את האמת והצדק. אז בעולם אומרים “אל תהיה צודק, תהיה חכם” ואני אומר “אל תהיה צודק, תהיה אוהב”, כי אם לא תהיה אוהב אין לך סיכוי להיות צודק.
התורה רוצה ש”על כל פשעים תכסה אהבה”, שבכוח האהבה לא נראה שום פשע ושום רע ולא
ננקום וללא ננטור ולא נשנא אף אחד גם אם עשה לנו מה שעשה, אלא נראה את הטוב ונכיר טובה
גם על הדבר הקטן ביותר. לכן בשביל לגאול את עם ישראל היה אסור שמשה רבינו יכה את היאור
ואת עפר הארץ, מתוך הכרת הטוב ליאור ש”הגן” על משה בתיבה ומתוך הכרת הטוב לחול שהואיל
בטובו לכסות את גופת המצרי שמשה הרג. למה זה כל כך חשוב? כי כל הגלות באה רק על כפיות טובה, והגאולה חייבת להיות נקייה מכל נדנוד של כפיות טובה, ואדרבא, נתחזק כולנו בהכרת הטוב בשלימות.
ויהי רצון שנזכה להכרת הטוב מתוך אהבת ישראל אמיתית ונראה נפלאות כמי צאתנו מארץ מצרים במהרה בימינו אמן!.
כתבו לנו מה דעתכם!
תודה על תגובתך!
התגובה תתפרסם לאחר אישור