“שלי או לא?!”

בישיבה אחת עשו קמפיין תרומה סיוע לישיבה, כל מי שיתרום 200 ₪ יכנס להגרלת הפרס הגדול 100.000 ₪; ההודעה הייתה מבריקה ומצוחצחת באותיות קידוש לבנה “כל אחד רשאי להצטרף להגרלה בתנאי שירכוש כרטיס, מתאים לכולם! גם אברך, גם עובד ולומד, גם תומך בתורה!”.

היום הגדול הגיע והרגע המיוחל מלא את ליבות המשתתפים בהתרגשות רבה. עורך הדין הופיע וערכו את ההגרלה המדוברת כמיטב המסורת. הנה מי שזכה בפרס היה בחור מן מניין, אך דא עקא, הוא שילם לישיבה בכרטיס אשראי, אולם החיוב לא עבר, כנראה בשל תקלה או סירוב.

מה יעשו כעת עם הזכייה של הבחור?! שהרי מצד אחד הייתה לו כוונה להשתתף ומצד שני תאכלס לא שילם בעבור הכרטיס. כלומר אין רכישה בפועל. אולם, תורתנו הקדושה היא תורת אמת ונצח שעל כל שאלה ניתן למצוא תשובה! שאלו את רבני הישיבה מה עושים? האם לבחור מגיע פרס או לא.

הביאו את השאלה בפני תלמיד חכם, וכך השיב: “תרימו טלפון לתורם. אל תפרסמו שהייתה הגרלה, תשאלו אותו בפשטות, אתה תרמת לישיבה זוכר? וכנראה הייתה תקלה ומשום מה הכרטיס שלך לא חויב, האם תרצה לתרום?”, ענה והוסיף “אם תשובתו תהיה כן – הפרס שלו, אולם אם לא – הפרס אינו שלו”.

וכך היה. הבחור הממונה על ההגרלה הרים למיודענו טלפון אמר לו שהכרטיס לא עבר ושאל אותו אם יהיה מוכן לחיוב של התרומה. הנ”ל השיב: “אם לא עבר אז לא עבר, זה משמים!”

ברגע אחד החליט לדחות את הזכייה הזו, שכנראה משמיים לא נועדה לו.

נכון.. זה עלול להיות מתסכל ברמות מטורפות..! זה מרגיש כמו החמצה ופספוס של החיים. אבל!! ופה האבל הגדול שאסור לנו להתעלם! המאמין יודע שאם זה שלי – אף אחד לא יכול לגעת לי בזה וגם אם לכאורה עכשיו זה לא הגיע אליי זה יבוא בזמנו ובשעתו.

ואם זה לא שלי, יתהפך העולם וזה לא יגיע אליי, או אם יגיע ימצא הדרך שיילקח.

הכל כרצון הבורא יתברך!