התחלה טובה ומוצלחת

כבר מריחים באוויר את הריח של פורים ומרגישים את הגעגועים לנעימות האור הנפלא של ימי הפורים הקדושים והנוראים שעומדים בפתחינו. כל אנשי שלומנן בכל אתר ואתר כבר התחילו לצעוק לא מכבר “הצילני מקליפת המן עמלק”, להכין את עצמם בהכנה רבה “שנזכה לקבל ולקיים את ימי הפורים הקדושים בזמניהם כראוי” בדגש על המילה ‘כראוי’. רבנו הקדוש אמר שעכשיו כל ההתחלות מפורים, וכולנו היינו רוצים להתחיל כראוי, כי הכול הולך אחר ההתחלה.

לפני שנכתוב בסייעתא דשמיא כמה הנהגות נכונות וראויות לימי הפורים הקדושים, נסביר מעט מה זו ‘קליפת המן עמלק’ ומדוע כל כך חשוב לצעוק ארבעים יום לפני הפורים שנינצל מקליפה זו. שאלתי את עצמי למה קוראים לקליפה “קליפת המן עמלק”? מדוע מקדימים את המן לעמלק? הרי המן היה מצאצאי עמלק, וקליפת עמלק קודמת לקליפת המן?

ואם אמנם ניתן לומר שהקליפה משתכללת עם הדורות, כמו עמלק בעצמו, שנתעלה ברשעו על סבא – עשיו הרשע, עד ש”זכה” להוסיף לנו מצווה בתורה של מחיית עמלק, אך עדיין צריכים להבין במה עלה ונתעלה המן על אבותיו ואבות אבותיו, שמזכירים את שמו לפני עמלק?

אלא אם נתבונן, קליפת עמלק, היא קליפת הכפירה שכפר במציאות בורא עולם, כמו שאומר רבנו הקדוש בתורה י”ט ח”ב: “כי עמלק היה פילוסוף ומחקר וכפר בעיקר”, אך מהי הקליפה של המן? המן כפר בטובתו של ה’ יתברך! מי היה המן? המן מלך בפועל על כל העולם, כי אף על פי שאחשוורוש היה מלך העולם, אבל הוא היה עסוק בשטויותיו ובהבליו, ומסר את כל ההנהגה לידיו של המן הרשע, והוא קיבל את הכבוד הגדול ביותר בעולם, שכל עבדי המלך כורעים ומשתחווים לו, עשירות – לא חסרה לו ובנים לרוב, כמו שכתוב במגילה שהתפאר בפני חכמיו ואוהביו, ואומרים חז”ל שהיו לו 208 בנים לפי אחת הדעות בגמרא, ועם כל זאת כשהיה דבר אחד קטן שהפריע לו, הוא לא יכול לשמוח בכל העושר האגדי, ואמר: “כל זה איננו שווה לי”, כל מה שה’ יתברך נותן לי לא שווה כלום בעיניי.

ולמעשה זו הקליפה הקשה ביותר היום בכלל, שאנשים באופן כללי לא מרוצים והולכים עם הרגשת “כל זה איננו שווה לי”; ובפרט, לכל מי שמבקש להתקדם בעבודת ה’, שהעצבות תופסת ומשתקת לו את המוחין, כאשר כל דבר קטן לא מסתדר לו כפי מה שתכנן ורצה, ואז בבת אחת שוכח ומתעלם מכול הטובות שעושה אתו הבורא ברחמיו, הוא לא רואה את הטוב שבו, את הרצונות שלו, את היופי שלו, ואת כל מה שהוא זוכה לעשות בעבודת ה’, ונופל לעצבות, כעס ותרעומת על ה’ יתברך, כמו שאומר רבנו הקדוש בשיחות, שעצבות הוא כמו מי שהוא בכעס וברוגז, כמו שמתרעם ומתלונן עליו יתברך, חס ושלום, על שאינו עושה לו רצונו. ולמעשה הוא אומר או חושב בתוך ליבו: “כל זה איננו שווה לי”, כל מה שה’ מקרב אותי ועושה איתי, כל מה שאני זוכה לעשות בעבודת ה’ כל הטוב שיש לי, הכול לא שווה.

ולמעשה זו הקליפה האחרונה שנשארה, כי ברוך ה’, היום מלאה הארץ דעה ואמונה, וכל מי שיש בו טיפת ריח של בקשת ה’ ורצון להתקרב סולד מכל הכפירה והחקירות, אך החדירה של הכפירה לאדם שכבר מונח בדרך הקודש היא דרך המצבים שבהם לא הולך לו כסדר, וזה יכול להיות גם בדברים הקטנים, שבהם קליפת המן עמלק, משדרת לאדם שמה שקורה אתו זה לא טוב זה לא לטובה, אבל באמת כל הנפילות והמניעות והבחינות של ה’לא כסדר’ הם טובה גדולה לאדם ואהבת ה’ יתברך שרוצה שנתקרב אליו בענווה וברצון אמתי. והכפירה הזו היא הרבה יותר מסוכנת, כי היא נתמכת לכאורה בתורה ובדברי הצדיקים, כי היא מראה לך שבאמת איך שהולך לך, הוא לא כמו שצריך להיות על פי התורה, ומטעה את האדם לנתק את מה שקורה אתו מה’ יתברך שהוא המלך הנסתר מאחורי כל מה שקורה אתך והכול זה רק דרך לקרב אותך, ולכן נקראת הקליפה ‘המן עמלק’ שהיא קליפת המן של הכפירה בטובה שהיא למעשה מזרע ומ’בית היוצר’ של עמלק שכפר בעיקר. 

ומגילת אסתר מגלה את ההיפך הגמור, שכל הנפילות גם נפילה לעומק הקליפות והטומאה, כל כולן מתהפכות לעליות ולישועות לדורות עולם. כי יש עניין שנתהפך הכול לטובה. וזה האור הגדול של פורים שבו מאיר אור האמונה באור נפלא, לא רק אמונה בבורא עולם שברא את העולם ומשגיח עליו, אלא אמונה בבורא עולם שעושה הכול לטובה, ודרך כל המעברים הוא רק רוצה לקרב ולא לרחק, ולכן אין שום רע, כל נפילה ניתן להפוך לעלייה נפלאה: ‘ביום אשר שיברו אויבי היהודים לשלוט בהם, ונהפוך הוא אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם’ כל הנפילות מתהפכות לעליות, ומתגלה שהכול טוב אין שום רע בעולם. הכול היה לטובה.

ביום הפורים זוכים לקבל את האמונה שנותנת לאדם את הכוח ללכת כסדר בעבודתו בלי להתרגש ולהתבלבל מכול מה שעובר עליו, כי הוא תמיד רואה את כל הטוב שיש לו שהכול שווה לו.

לכן צריכים להכין את עצמנו לזכות לקיים את כל המצוות הנוהגות בפורים ולשאוב מהן מלא חופניים מאור הפורים אור של שמחה ואמונה להתחלה חדשה טובה ומוצלחת לכל השנה הבאה עלינו לטובה. כי לצערנו גם הבעל דבר יודע את קדושת ימי הפורים ומנסה לגנוב את הפורים מהעולם, ולכן חייבים, להתחזק בהכנה הראויה להבין את ההנהגה הנכונה לקיים ולקבל את אור הפורים.

קריאת המגילה – המגלה את כל ההסתרות והמראה לנו את גדולת הצדיק, ואת מלכו של עולם בכל צעד ושעל – זהו זמן גבוה ביותר, וצריכים לשמוע את המגילה באימה וביראה גדולה ולשים את ליבו היטב לכל מילה. ואף אם אמנם יש מנהג להכות בהמן, אבל בוודאי אסור שעקב המנהג הזה תתבטל הכוונה הראויה בקריאת המגילה וכל שכן שלא יבואו הציבור לידי כך שיפסידו מילים במגילה ולא ייצאו ידי חובת עיקר הדין של קריאת המגילה. וכל שכן שימוש בכל מיני נפצים ומרעישים שמבהילים וחונקים את הציבור, ועוברים בכך על בין אדם לחברו, וכואב הלב לראות שביום הכי גבוה בשנה שאפילו יום הכיפורים הוא רק כפורים, במקום להתעורר לתשובה מאהבה ולדבקות בה’ יתברך מתעסקים בעוונות חמורים, ומצערים את הבריות ואוחזים באומנות המן עמלק, במקום למחות את שמו וזכרו.

כדי שההתחלה תהיה התחלה טובה כמו שצריך, נהגו אנ”ש ללכת לישון מיד לאחר קריאת המגילה, כדי שנוכל לבלות בליל פורים כמו שרבנו לימד אותנו לבלות, בקימת חצות, ברכות השחר ותיקון לאה, ובהתבודדות ארוכה כי “כל הפושט יד נותנים לו” וכל העשרים וארבע שעות של פורים, הן עת רצון גבוהה ונוראה של פעם אחת בשנה כולה.

יום הפורים הוא אחד הימים שבהם יש חיוב מיוחד להתפלל כוותיקין מיד בהנץ החמה, כדי לקיים את מצוות הפורים מיד בבוקר השכם בזריזות, כדי שנוכל לקבל את המוחין המיוחדים של יום הפורים בשלמות נפלאה של תורה ותפילה ושל המחאת כף וריקודין.

עבודת שתיית היין הייתה עבודה נשגבה ונוראה אצל אנ”ש, שבה טמון כל האור של הפורים, אבל יש בה גם אבן נגף, בבחינת זכה ולא זכה, זכה נעשה ראש לא זכה נעשה רש, זכה משמחו לא זכה משממו. ולכן צריכים להרבות בתפילה ותחנונים לקיים את המשתה והשמחה בהכנה גדולה ורבה, כי האור של פורים עומד על כף המאזניים: או שאתה מקבל את המוחין ואתה נעשה ראש, או שאתה חס שלום נעשה רש ומפסיד את האור הגדול; זכה משמחו וזוכים לשמחת פורים בשלמות או משממו ונופל לשיממון, בבחינת “ולשמחה מה זו עושה”, חלילה.

וכן רבנו הקדוש הזהיר אותנו לא להשתכר, כי על ידי השכרות שוכחים את כל המצוות והאזהרות של משה רבנו עליו השלום, ואנחנו בוודאי לא רוצים ביום החשוב ביותר בשנה שבו מתחיל הכול לעבור על דברי רבנו הקדוש. בנוסף רבנו הקדוש לימד אותנו בתורה י’ שעיקר הארת מרדכי ואסתר מתגלה בריקודין של פורים. פעמים רבות, לא עלינו, אדם שותה משתכר ונופל שדוד וגומר את הפורים שלו שרוע שיכור כלוט, וכך מפסיד את כל הארת הריקודין של פורים. ואם בכל השנה אנ”ש מרבים ברקודין, על אחת כמה וכמה בימי הפורים שבהם צריכים לראות שהמשתה והשמחה לא יבואו על חשבון הריקודין, אלא יאירו זה לזה ויחזקו זה את זה כדי לזכות לשלמות הארת מרדכי ואסתר.

אם כן איך זוכים לשתות ולקבל את הדעת והמוחין של פורים מבלי להשתכר ומבלי להגיע לעבירה ולצער אנשים חלילה, שזו בוודאי לא ההתחלה הראויה לכל השנה כולה, ובפרט חסידי ברסלב שלא ומורגלים בשתייה בכל ימות השנה, על פי דברי רבנו הקדוש להתרחק מהשתייה כמטחווי קשת, מה עושים?

ה’ זיכה אותי והאיר בליבי מניסיון של שנים רבות שבהן אלפי תלמידים שמעו לי וזכו להארה נפלאה בימי הפורים, וזכו לשתות כמויות גדולות ולהרבות בריקודין בלי להשתכר. ההנהגה הראויה לכתחילה לערוך את המשתה מתוך מתינות ורגיעות ביישוב הדעת, היא לנוח מעט מעבודת הלילה והתפילה, ולהתפלל מנחה גדולה מיד בזמן הראשון, וכך לגשת למשתה ביישוב הדעת ולא מתוך לחץ ועייפות. הניסיון מראה שאין לאנשים כלים לשתות הרבה בלי אכילה, ולכן כאשר מאריכים בסעודה ואוכלים מעט בין כוס לכוס ניתן לשתות כמויות גדולות יותר, ותוך כדי הסעודה מרבים בריקודים ואז זוכים לקבל מוחין דגדלות מתוך ריקוד ושמחה אמתית. זוכים להתעוררות נפלאה בכל כוס וכוס, והתעוררות של התשובה העילאה שמאירה בפורים.

והאף אומנם, שעניין זה ידוע ומפורסם, עם כל זה רציתי לפרסם גם כאן את התפילה שבעזרת החונן לאדם דעת, זכיתי לחבר לפני שתיית כל כוס וכוס של יין ביום הפורים, שכבר העידו בפני רבים וטובים שראו בתפילה זו ישועות גדולות והם זכו לכלי נפלאים לקבל את האור הנפלא שבשתיית היין שביום הפורים הקדוש:

הריני מקשר את עצמי בשתיית היין הזה, ביום פורים הזה לכל הצדיקים האמתיים שבדורנו, לכל הצדיקים האמתיים שוכני עפר קדושים אשר בארץ המה ובפרט לרבינו הקדוש צדיק יסוד עולם נחל נובע מקור חכמה רבינו נחמן בן פייגא מברסלב זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל, אמן.

לשם ייחוד קודשא בריך הוא ושכינתי’ה בדחילו ורחימו ורחימו ודחילו ליחדא שם הוי’ה ברוך הוא אות יוד באות הא ואות ואו באות הא בייחודא שלים בשם כל ישראל.

הריני מוכן ומזומן לעשות רצון השם יתברך לשמוע לדברי חכמים, אשר ציוו לשתות יין ביום פורים. ויהי רצון מלפניך ה’ אלוקינו ואלוקי אבותינו שאזכה על ידי שתיית היין הזה ל”זכה נעשה ראש” שאזכה להיות מקושר עם ראש בני ישראל שאזכה לתיקון המוחין, לחכמה, למוחין דגדלות, לענווה, למחילת עוונות ולתיקון הברית. שאזכה על ידי שתית היין הזה לעלות אל בחינת זיכרון לזכור את מעשה עמלק. לעלות אל מקום ששם כולו טוב ותצילנו מ”לא זכה נעשה רש”, ממוחין דקטנות מעצבות מגאווה מקליפת המן עמלק. שאזכה על ידי שתית היין ל”זכה משמחו” שנזכה ליין המשמח ונזכה על ידי היין של פורים לבא לתוך שמחה גדולה וחדווה רבה ועצומה מאוד, לתוך שמחה של פורים ואזכה להיות שמח בכל לב ולשמח גם אחרים. ותצילנו מ”לא זכה משממו” תצילנו מיין המשכר. שאזכה על ידי שתית היין הזה לברור המדמה ולתיקון המדמה שיהיה המדמה נכלל בקדושה ונתהפך מהרה לטוב ותצילני מערבוב המדמה שעל ידו בא שממון שהוא שיגעון שהוא השכרות. שאזכה לבא ליראה עילאה שאזכה לדעת שהכול ברצונו יתברך ואזכה ליין המשמח. שאזכה על ידי שתית היין להתעורר מהשינה בגשמיות וברוחניות שאזכה לאמונה שלימה לדעת אותו יתברך ולהכיר אותו יתברך. ותשמרני שלא אפול לשינה בגשמיות ורוחניות ותרחם עלינו שלא יזיק לנו שתיית היין הזה לא בגוף ולא בנפש. ונזכה להכניע ולגרש ולעקור ולבטל מאתנו קליפת המן עמלק וזוהמתו הגדולה ולמחות שמו וזכרו מן העולם. ולהמשיך עלינו קדושת מרדכי ואסתר. ונזכה להמשיך שמחת פורים על כל השנה כולה לשמח תמיד בשם יתברך בשמחה וחדווה רבה מאוד באמת. שנזכה לקדושת וטהרת ה”פרה אדומה” ולקדושת פסח באמת ולא נכשל במשהו חמץ כל ימי הפסח. ויהי נועם ה’ אלוקינו עלינו ומעשה ידינו כוננה עלינו ומעשה ידינו כוננהו:

ויהי רצון שנזכה כולנו לקדושת פורים באמת ולהתחיל התחלה חדשה מבחינת פורים, להמשיך את הארת פורים על כל השנה כולה, אמן כן יהי רצון.