מלחמת העצמאות

ראשית דרכו של האדם בעולם כרוכה בתלות מוחלטת, שהיא ההפך הגמור מעצמאות. כאשר הילד נולד מתרחשת אומנם הפרדה פיזית מן האם, אך בפועל נותר התינוק תלוי כל כולו במי שמטפל בו.

3 דק' קריאה
מלחמת העצמאות, הרב יצחק אבוחצירא

הרב יצחק אבוחצירא

פורסם בתאריך 21.02.22

במאמר הקודם דיברנו על “מחלת הילדים” של הגיל הרך המתבטאת בעיקר: בסירוב כללי לדברי ההורים, מרדנות ועקשנות, הבאים לידי ביטוי ב”לא” של הילד. על כל פעולה הוא יגיד לנו “לא”. לא רוצה להתלבש, לא רוצה להתקלח, לא רוצה לאכול וכדו’

אסור לנו להתרגש מהתנהגות הילד. אך באותה מידה, אסור להזניח אותה. יש לטפל ב”מחלה” ולסלקה, אך לא בבהלה, לא בלחץ, (לא מתים מזה) אלא מתוך מתינות ועבודה ארוכה.

“תהליך ההבראה” ממחלת הילדים של המרדנות בגיל הרך, הינו ממושך וכולל עבודה, איפוק, תמיכה, הבנה ובעיקר סבלנות.

 

“לא רוצה”- משמע אני קיים

ראשית דרכו של האדם בעולם כרוכה בתלות מוחלטת, שהיא ההפך הגמור מעצמאות. כאשר הילד נולד מתרחשת אומנם הפרדה פיזית מן האם, אך בפועל נותר התינוק תלוי כל כולו במי שמטפל בו.

בכל יום שעובר, התינוק חותר לכיוון ההתבדלות המוחלטת ממי שמטפל בו. בתחילה אומנם הוא נדהם לגלות כי הוא ואימו אינם ישות אחת, אולם אחר כך הוא אפילו מתחיל ליהנות מן הגילוי הזה.

 

“ניצני עצמאותו” באים לידי ביטוי כבר בשלבים הראשונים לחייו, כאשר הוא מסרב למה שמכתיבים לו, לדוגמה: כאשר הוא קומץ את השפתיים, כ”הבעת סירוב” להכניס את הבקבוק לפיו -הוא חווה בכך עצמאות.

כאשר הוא מסרב לאכול, הוא בעצם משדר לנו: “אתם רוצים שכעת אני אוכל, אך לי יש רצונות משלי”.

בהמשך חייו, הוא כבר מפתח לעצמו אפשרויות שונות על כל עניין ומקרה בכדי לגלות בהם את עצמאותו.

הצהרת העצמאות של הילד כאשר הוא אומר “לא” היא הביטוי של יכולתו לבחור ולהשתמש ב-“כוח הבחירה”.

כוח הבחירה, היא האפשרות שה’ יתברך נתן לנו, להיות אנחנו עצמנו ולא “שיכפול” של מישהו אחר, ואפילו אם המישהו האחר הזה הוא ההורים.

 

מלחמת העצמאות

השאיפה לעצמאות, נטועה בילד מרגע “שננער ממעי אימו”. שהרי- “לפתח חטאת רובץ”. היצר הרע של “והייתם כא-לוהים יודעי טוב ורע” קשור בו והוא עסוק בלהדביק את קצב ה-עצמאות שלו.

בגיל הזה ה”אני” של הילד תופס מקום של חשיבות ממדרגה ראשונה. הילד ניתק מאימו והוא רוצה להרגיש “ישות בפני עצמה”.

 

כשאנו מדברים על מרדנות בגיל הרך, אנו מדברים בעצם על “העצמאות” של הילד.

מרדנות- היא מילה נרדפת לעצמאות. בגיל הזה הילד רוצה להיות עצמאי הוא רוצה “לבד” כי כך הוא מכיר את ה”אני” שלו.

העצמאות ניכרת בעיקר על ידי השלילה והדחייה- שהיא בעצם המרדנות עליה אנו מדברים. שהרי, אם הילד יעשה את כל מה שנדרש ממנו, היכן ניכרת עצמאותו?! ולכן הוא מסרב.

המשפט “אני לא רוצה” נאמר על ידו בכל אפשרות. המרדנות של הילד, מגלה את ה”אני” שלו ובונה את האישיות העצמית שלו.

תקופת “הגיל הרך”, היא תקופת “בין השמשות” לא יום ולא לילה, פעם רוצה ופעם לא, פעם אוהב ופעם שונא, הילד נתון למצבי רוח משתנים ועלינו להתאזר בסבלנות, להשתדל לא להפריע לו בזמן “ההתקפה”, להעניק לו חום ואהבה, להתפלל עליו הרבה ובעיקר להפנים שהמחלה הזו עוברת בד”כ לבד כאשר הוא גדל בצורה בריאה.

 

עצמאי או וותרן

והנה סיפור להמחשה: יוסי בן השנתיים יושב עם אימו בחדרו ומשחק, לפתע נכנסים אל החדר אורחים- השכנה ובנה בן השלוש. האורח הצעיר מתקרב באיטיות אל הצעצועים, חומד לו אחת מן המשאיות של יוסי והוא כבר משחק בה בהנאה.

יוסי הקטן מתקומם, “זה שלי!” הוא צועק וחוטף בכח את המשאית, שני הילדים פורצים בבכי. אימא של יוסי מסמיקה, השכנה מנסה להתנצל ושתיהן תוהות בקול: מה קרה ליוסי? הרי בדרך כלל  הוא “ילד טוב”.

 

יוסי אכן ילד טוב. הוא אינו בעל מידות רעות, הוא אינו רכושן או לא יודע לוותר. יוסי פשוט מבקש להביע את עצמאותו. בשמירה על חפציו, הוא מבטא את הצורך שלו להגדיר את הטריטוריה שלו ואת הדברים השייכים לו כדי לחוש את עצמו כעצמאי. אם אימו של יוסי תכפה עליו לתת לאורח את המשאית, ייתכן והשקט ישוב לשרור בחדר. אבל בתוך השקט המלאכותי הזה, עלולה להיפגם העצמאות שיוסי מנסה לגבש לעצמו. אם “חובת הוויתור” בכוח תמשך על יוסי, הוא ייהפך ל”צל” של עצמו.

 

עצמאי ומוותר

מניין יוסי ילמד לוותר? אל דאגה. כאשר אנחנו ההורים נראה לו תמיד דוגמא אישית של וותרנות ושל נכונות אמיתית לתת לאחרים ולהיטיב עמם, וכאשר נתמיד בהזדמנויות שונות לספר סיפורים על ילדים וותרנים ועל ידי מבצעי עידוד של וותרנות מצד יוסי, ילמד גם יוסי לוותר.

 

לסיכום, ה”לא” של הילד, הוא אינו ביטוי של מרד, הוא ביטוי של “עצמאות”.

אליבא דאמת, כל עצמאות, במידה מסוימת- היא מרד. אלא שכאן המרד די עדין וגם בלתי נמנע. חבל לנו לנסות להתנגש ברצון של הילד לגלות את עצמאותו ובטח שאסור ללעוג לו, או להשפיל אותו בשעת מעשה כמו להגיד לו: “אתה מתנהג כמו תינוק”, “אתה ילד רע” וכדו’.

תהליך ההבראה של ההתנהגות המרדנית, תוך כדי גילוי העצמאות של הילד הוא עניין שלוקח זמן ועל כן עלינו להתאזר בסבלנות, שעליו נרחיב במאמר הבא בעז”ה.

כתבו לנו מה דעתכם!

תודה על תגובתך!

התגובה תתפרסם לאחר אישור

של צוות האתר

הוספת תגובה

מלחמת העצמאות, הרב יצחק אבוחצירא

הכתבה הבאה

הפעם אני רוצה לדבר איתכם על נושא מאוד מאוד חשוב שלפעמים אנחנו נוטים לזלזל בו ולא ממש מתייחסים אליו ברצינות. לנושא הזה קוראים אוכל ותזונה.

Featured Products