החלטה גורלית

ההתלבטות

זו לא הייתה החלטה פשוטה, אבל זו אחת ההחלטות ששינו ועיצבו לי את החיים. היה זה בפרוס הפורים באחת השנים הראשונות שלי בעולם היהדות. מצד אחד ידעתי על מעלת היום הקדוש ועל הייחודיות שלו ועל מעלת השמחה של פורים, בפרט לפי האריז”ל שאומר שמי שנזהר מחמץ בפסח ניצול כל השנה מחטא ועוון, ורבי נחמן אומר שעל ידי פורים זוכים להינצל מחמץ בפסח! ולכן וכל כך התפללתי וכספתי וחיכיתי וציפית ליום הקדוש ולהשפעותיו. אבל מצד שני, הזיכרונות מהשנים האחרונות השאירו בי טעם עגום מאוד.

אני מניח שהקוראים מבינים על מה אני מדבר. מן הסתם נתקלתם גם אתם בתופעה הרווחת של הוללות והקאות, שטויות והבלים, שיכורים שמאבדים צלם אלוקים ואפילו מזיקים לזולת. ולבסוף במקום להתעלות ולרקוד ולשמוח מתוך תפילות ורצונות ויראת שמים כמו שראוי לעשות ביום קדוש כזה, הם במחילה מכבודכם מתגוללים בקיא על הרצפה כאחרוני השיכורים ומפסידים ברכת המזון ותפילה ואפילו מצערים ופוגעים ועוד ועוד. זה הרס לי את כל אווירת הפורים.

התפללתי לה’ שיאיר את עיני וקיבלתי החלטה. הודעתי לאשתי: השנה אני חוגג את הפורים לבדי בבית. אני לא יוצא לשום מקום. אני לא רוצה שיהרסו לי את הפורים. היה לי יין ביתי מהודר שמיוצר בקדושה על ידי יהודים יראי שמיים, היה לי טייפ קטן עם קלטות של שירי קדושה ושמחה, והרבה רצונות טובים ותפילות…

איך שותים את זה?

חוץ מזה הייתה לי עוד בעיה קטנה. אני לא יודע לשתות. קצת יין כבר מסחרר אותי ומרדים אותו וגורם לי לכאבי ראש. אבל ידעתי שהיין בפורים הוא תיקון הברית ומרומם את המוחין ומברר את כוח המדמה, שכאשר המדמה אינו מתוקן הוא שורש כל התאוות ומצד שני כאשר הוא מתוקן הוא שורש האמונה האמתית והזכה – וכל כך רציתי לזכות למעלות הנפלאות האלה.

לכן בשעת הסעודה, לפני שהתחלתי לשתות, התפללתי לה’ מכל לבי במילים האישיות שלי שישמור עלי שלא יזיק לי היין ולא יעשה לי כאבי ראש ולא יביא אותי חלילה לידי שכרות ואיבוד הדעת או לידי שינה, אלא שיביא אותי לאור הפורים ולכל המעלות הטובות, והארכתי מאוד מאוד בתפילה.

לאחר התפילה והתקשרות לצדיקים שתיתי את הכוס הראשונה, ומה אומר לכם, “ותבוא כמים בקרבו”, לא רק שלא הרגשתי שום תופעת לוואי, כאבי ראש או נמנום, אדרבא, הרגשתי כמו זריקת התעוררות, קמתי ורקדתי לבדי והרגשתי שמחה עצומה.

כמעשי בכוס הראשונה כך עשיתי גם בשנייה ובכל הכוסות שלאחריהן. הרביתי בתפילה והרגשתי איך אני מתעורר יותר מכוס לכוס והשמחה רק עולה וגוברת ואני רוקד ורוקד לבדי במשך שעות. לאחר הסעודה בירכתי ברכת המזון בצלילות וביישוב הדעת, ועוד הלכתי ברגל לכותל לתפילה ערבית. חזרתי הביתה ועליתי על מיטתי, וזכיתי לקום בחצות הלילה כאילו כלום לא קרה.

זה מגיע לכם

הפורים הזה הדהים אותי. רק אז הבנתי מהו כוחה של ההכנה. רק אז הבנתי איך אפשר לגשת לפורים ולקבל את כל האורות והמעלות בלי להינזק.

במהלך השנים התקבצו סביבי תלמידים. הם רצו לחגוג איתי את פורים, אבל אמרתי להם שאם הם רוצים אני מוכן רק אם זה יהיה בדרך שלי. הכנתי אותם לפורים וכתבתי עבורם תפילה לפני כל כוס וכוס, וכך במשך השנים ראיתי מאות תלמידים ועוד אלפים ששתו יין עם התפילה הזאת ושמרו על אווירת היראת שמים ולא נפלו להוללות ולכסילות. [תפילת הלשם ייחוד לפני שתיית היין מצורפת כאן בגיליון].

עם ישראל היקר, אנחנו מגיעים ליום כל כך גדול, לעת רצון כל כך נפלאה, הייתי רוצה לראות כל אחד ואחד מהאחים היקרים שלנו זוכה לאור של היום הגדול בשלימות, זוכה לשמחה, זוכה לבירור הכוח המדמה, למחיית עמלק והגאווה שלו בשלימות, לתיקון הברית, לקדושת הפסח. זה מגיע לכם. אתם הבנים של ה’. ה’ רוצה לתת לכם כל טוב.

לכן תקשיבו לי טוב, כדי שתלמדו איך לקבל הכול בלי לקלקל ובלי להרוס, כמובן, תכינו את עצמכם בתפילות כבר מהיום, ותראו לנצל את יום הפורים ובפרט את שעת המשתה והשמחה באופן הטוב והמועיל ביותר, כפי שאדריך.

הלילה המאיר

אז קודם כול זה שמיעת המגילה שהיא מצוות עשה מדברי קבלה. זו גם עת רצון שהחסידים הראשונים היו מרגישים בה התעוררות עצומה ואפילו מגיעים לבכי. זה לא זמן לנפצים ולליצנות. זה זמן של התעוררות. ותאמינו לי אפשר לשמוח ולהיות באווירה מעולה גם בלי לצער יהודים.

אבל גולת הכותרת היא הלילה! יש לנו הלכה בפורים שכל הפושט יד נותנים לו ואומרים הצדיקים שכך בדיוק מתנהג אִתנו הקדוש ברוך הוא. זה לילה שכל מה שתבקש תקבל! לכן אנחנו נוהגים או להישאר ערים או ללכת לישון מוקדם ולקום בחצות, אבות ואימהות, נערים ונערות, וגם ילדים, ופשוט להרבות בתפילה ובתחנונים כמה שעות טובות!

יש ביטוי בעולם “לא כל יום פורים” – זה נאמר על התפילה הזו של ליל פורים. זו כזאת עת רצון עצומה שבאמת אין בכל יום. יהודי “סוחב” צרות מחלות קשיים ובעיות, ובוכה כל השנה. אומרים לו: “איפה היית בפורים? האוצרות היו פתוחים ובעל הבית עמד וחילק מתנות – למה לא באת לקחת?”

יהודים יקרים, אין שום עניין לעשות מסיבות בלילה. נצלו את הלילה הקדוש לתפילה כי בפורים “כל הפושט יד נותנים לו”. אני מציע לכם לנסות להתפלל באריכות על ישועה גדולה הנצרכת לכם ותראו איך בכוח מרדכי ואסתר ובזכות העת רצון הגדולה של פורים – התפילות נענות.

וכמובן ששלוש התפילות עצמן צריכות להיות בכוונה גדולה כראוי ליום כזה שהוא גבוה יותר מיום הכיפורים. אנחנו רוצים להיות זריזים לכן אנחנו הולכים לתפילה בהנץ החמה כבר עם משלוח המנות ועם המתנות לאביונים, ומיד לאחר התפילה וקריאת המגילה, אנחנו מקיימים את המצוות, ואנחנו יודעים שקיימנו את חובות היום בשמחה ובזריזות.

אורה ושמחה

לאחר התפילה צריכים לקבוע עיתים לתורה, וללמוד גם עם הילדים להרגיל אותם ואת עצמנו שאין דבר כזה יום שלא לומדים בו תורה, ובוודאי לא ביום כזה קדוש. ומובא בהלכה שדווקא בפורים יש עניין להרבות בתורה כי “ליהודים הייתה אורה” – זו תורה, ובפורים היהודים קיימו וקיבלו עליהם את מתן התורה של שבועות והפעם מתוך אהבה ולא מתוך כפייה – ולכן זה יום גדול מאוד המסוגל לקבלת עול תורה וסייעתא דשמיא גדולה בלימוד.

אנחנו לא שותים טיפת יין לפני תפילת מנחה. מתפללים מוקדם ככל האפשר, ואז מתחילים את הסעודה. הדגש בסעודה הוא: לא לשתות בלי הרבה תפילה. ומי שמרגיש שהיין מוציא אותו מאיזון, שיפסיק לשתות. העיקר הוא לשמור על יראת השמיים ולהרבות בשמחה ובריקודים. ואם שותים, זה רק מתוך הרבה מאוד תפילה ובכוונה גדולה. אומרים את ה”לשם ייחוד” לאט ובכוונה, ואפשר וגם רצוי להוסיף עוד ועוד תפילה אישית, ורק אז שותים, וגם אז לא לשכוח שהעיקר הוא לקום ולרקוד ולשמוח ולשַמֵח בכל הכוחות.

רבי נחמן אומר שהשמחה והריקודים של פורים מבטלים את כל הגזירות הקשות וממתיקים את כל הדינים. כמה אנחנו צריכים את זה! וכמובן זה גם זמן לתפילות וישועות, כמו שאומר המלך, שהוא מלכו של עולם, לאסתר המלכה, שזה כל נשמה מישראל, במשתה היין: “מה שאלתך ויינתן לך…” זה הזמן להתפלל על הכול, וביותר להתפלל על כל עם ישראל שיזכו לתשובה מאהבה ולגאולה ברחמים ולכל הישועות. ובזכות שמחת הפורים הנפלאה באופן הזה נזכה לפסח שהוא גאולה שלימה ומלאה עם ניסים ונפלאות פי כמה וכמה יותר מאשר ביציאת מצריים, במהרה בימינו אמן.