המצרך החשוב ביותר של החג

מה עושים? בין הניקיונות ובין הקניות ובין הבישולים והריצות והטיפול בבית ובילדים ובעבודה – כל אחד וכל אחת, מגדול ועד קטן, ישתדל קודם כול להבין שהחג זה לא רק סעודה...

4 דק' קריאה

הרב שלום ארוש

פורסם בתאריך 05.04.22

שינוי קיצוני

כשראה הרב את הפונדקאי הזקן לבוש בבגדי השבת נבהל ונרעש. הוא כבר מתאכסן בביתו כמה ימים שבהם הכירוֹ כיהודי פשוט מאוד, שלא לומר גס ומגושם, ופתאום קיבל האיש צורה של מלאך אלוקים ואור קרן מפניו.

 

הרב תמה מאוד על השינוי הקיצוני. “ייתכן שטעיתי בו”, חשב, “אולי הוא צדיק נסתר…?”

במוצאי שבת חזר הכפרי למראהו הראשון, והרב החל לעקוב אחריו בשבע עיניים, אך לא ראה שום דבר מיוחד. אדרבא, על כל צעד ושעל היה ניכר שמדובר בעם הארץ שאולי אפילו קרוא וכתוב אינו יודע. אבל בשבת הבאה חזר המראה הנורא על עצמו והיהודי האיר באור יקרות וקדושת ועונג השבת ניכרו היטב על פניו וקרנו מכל ישותו.

לא יכול הרב להתאפק ופנה אל היהודי ביחידות ואמר לו: “אני הוא הרב שמואל יצחק שור, ה’מרא דאתרא’, רב האזור, ואני מצווה עליך שתגלה לי מי אתה באמת, ואיך אתה זוכה לאור הנפלא של השבת”.

 

סודו של הפונדקאי הזקן

החל בעל הפונדק לגולל את סיפורו:

“כבוד הרב, אני יהודי פשוט, והידיעות שלי בתורה מצומצמות מאוד. אין בי שום מעלה מיוחדת. אבל אספר לך סיפור שקרה לי בהיותי צעיר לימים. סוחר שוורים הייתי ונסעתי ליריד בעיר צ’רנוביץ. נשאתי ונתתי והרווחתי סכום גדול מאוד. כשהגיעה השבת חיפשתי מקום ראוי להחביא בו את מעותי ושמתי את פעמי לבית הרב הצדיק המפורסם רבי חיים מצ’רנוביץ והפקדתי את רכושי בידיו.”

לקוראים נספר רק שהעיר צ’רנוביץ’ נמצאת על גבול רומניה אוקריינה של היום והצדיק רבי חיים מחבר הספרים “באר מים חיים” ו”סידורו של שבת” שהיה רב העיר, היה נודע בעיקר בגלל שכל עניינו היה קדושת השבת. כל השבוע התכונן והתגעגע לשבת, ובשבת עצמה היה מגיע לעולמות עליונים.

הדבר היה כל כך בולט ומיוחד אצלו, עד שמקובל אצל החסידים מדור לדור שבשבת היה גבוה באמה (כחצי מטר) יותר מימות החול. מיד שיצא מהמקווה לאחר שטבל לכבוד השבת, היה נמשך עליו אור השבת עד שהגוף שלו היה משתנה לגמרי, ובגדי השבת שלו היו גדולים וארוכים הרבה יותר מבגדי החול. ונחזור לסיפור:

 

ברכת השבת

“במוצאי השבת ניגשתי לבית הרב. הוא ניגש למקום שבו הטמין את הכסף ואז התברר לו כי גנב פרץ לבית והפיקדון אבד. היה זה סכום עצום שלא היה בכוחו של הרב לשלם, ועל פי הדין היה עליו להישבע. הצדיק נבהל כל כך מאימת השבועה עד שהתעלף והיה בסכנת חיים.

“אני לא היססתי. רכנתי לעבר הרב וצעקתי באוזנו שוב ושוב: ‘כבוד הרב, אני מוחל לך מחילה גמורה ולעולם לא אתבע את הרב’. כאשר הרב שמע את זה מבעד לערפילי העילפון שבה אליו רוחו. כאשר התאושש אמר לי: ‘בני, הצלת את חיי, איך אוכל לגמול לך? במה אברך אותך? אם בעושר, הלוא רואה אתה שאי אפשר לבטוח בממון, ואם באריכות ימים, הלוא אין זו תכלית האדם. לכן אברך אותך שתזכה להרגיש את קדושת השבת כמוני…’

“מאז ועד היום התקיימו שלוש הברכות. הגעתי לגיל מופלג ומעולם לא חסר לי דבר, אבל העיקר הוא שבכל שבת ושבת אני מרגיש מוצף באור רוחני ועונג עילאי שלא מעלמא הדין. לכן ראית אותי כך בשבת, ואין זה מחמת שאני מסתיר משהו מכבוד הרב…”

 

ימים מאירים

יהודים יקרים, רבים רגילים לחשוב שהשבתות והמועדים הם בסך הכול ימים רגילים, נכון שיש בהם הלכות ואיסורי מלאכה, ונכון שהולכים לבית הכנסת ואוכלים ונחים וזה תמיד נחמד לנוח ולבלות זמן עם המשפחה, ונכון שמרגישים טוב ומתרעננים ויש אווירת רוגע ושלווה, ואולי בעלי מעלה מרגישים אפילו התרוממות קלה של טפח מעל הקרקע. אבל זה עדיין רחוק מאוד מאוד מהאמת.

האמת היא שבכל שבת ובכל יום טוב יורד אור עצום לעולם. אור ועונג ששום דבר בעולם הזה לא דומה לו ולא מתקרב אליו.

אם היינו מרגישים הארת שבת באמת – שום דבר לא היה יכול לפתות אותנו ולהזיז אותנו מן האמת כהוא זה. והאור הזה שייך לכל יהודי! אסור לנו להשלים עם זה שאנחנו לא מרגישים את הארת השבת והמועדים. למה ניגרע? למה שלא נזכה גם אנחנו?

 

אור רוחני זה אויר לנשימה

ותדעו לכם שהארת הזמנים היא לא רק דבר “טוב ונחמד” או “פינוק רוחני” שאפשר להסתדר גם בלעדיו, אלא היא קריטית עבורנו כי היא החיסון הגדול ביותר כנגד כל פיתויי הדור. ואם לא בשבילנו, זה בשביל הילדים שלנו. ילד שהרגיש בבית הארת שבת, שזכה לראות שולחן ליל סדר שלא היו בו רק מצות יין ומטעמים, אלא גם אור אמיתי של יציאת מצריים, אורות עליונים שלפי האר”י הקדוש לא נשפעים בשום לילה אחר בשנה – ילד כזה מקבל חיסון עמוק לנשמה כנגד כל פיתויי הדור. הוי, וכמה שהם צריכים את זה!

מי יכול לתת את זה לילדים? רק אנחנו ההורים! רבי חיים מצ’רנוביץ יכול היה לתת ליהודי את אור השבת רק בגלל שהוא בעצמו זכה לכך. אדם לא יכול לתת מה שאין לו. אם אנחנו כהורים לא נרגיש הארה בשבתות ובמועדים איך ניתן ונעביר את זה לבנינו ולבנותינו?

לכן הארת שבת, הארת הפסח, הארת פורים והארת כל חג וכל זמן קדוש – זה לא מוֹתָרוֹת, זה דבר קריטי וחיוני ובסיסי עבור הקיום שלנו כיהודים יראי ה’ בדור של חושך, ועוד יותר קריטי עבור העברת המסורת והקיום הרוחני של הדורות הבאים.

 

טיפות של אור בין הריצות

והחידוש הגדול הוא שכל אחד וכל אחת יכולים לזכות לזה, כל אחד לפי מעלתו וערכו ולפי הכנתו!

 

מה עושים? בין הניקיונות ובין הקניות ובין הבישולים והריצות והטיפול בבית ובילדים ובעבודה – כל אחד וכל אחת, מגדול ועד קטן, ישתדל קודם כול להבין שהחג זה לא רק סעודה, אלא החג זו הארה גדולה; וכל אחד יתחיל לרצות ולכסוף להרגיש את אותה הארה, את אותה השפעה, את אותו גילוי שכינה וגילוי אמונה ואותו עונג עילאי שמתגלה ומזכך את האדם ומעלה אותו מעלה מעלה. אל תהיו מקובעים בהרגלים, תתחילו להיפתח לעולם הקודש הרוחני לאור האמיתי של העולם הזה. תתחילו להבין שזה שייך גם אליכם בכל מדרגה רוחנית שבה אתם נמצאים.

 

ומעכשיו אין הדבר תלוי אלא בהכנה שזה אומר כמובן ללמוד את הלכות החג, ולהכין את עצמנו גם לצדדים הרעיוניים של החג ובעיקר הכנה לאמירת ההגדה ולהעברת הסיפור הקדוש לילדים. אבל העיקר הוא פשוט להתפלל לה’ במילים שלכם: “ריבונו של עולם, זכני להרגיש את אור הפסח. ריבונו של עולם, זכני לטעום את הטעם האמיתי של חג הפסח”. אפשר לבקש את זה בדרכים או בקניות, בבישולים או בניקיונות, לאחר תפילת שמונה עשרה או אמירת תהילים ובכל עת מצוא.

 

כל מילה זו עוד טיפה של אור, כל בקשה זו עוד קרן של אור רוחני שתושפע עליכם ועל ילדיכם בחג הקדוש הבעל”ט.

 

ואם אתם כבר פותחים את הפה ומדברים עם בורא העולם, תתפללו על כל עם ישראל שיזכו לשמור את הפסח כהלכתו ושיינצלו מאכילת חמץ, ושכולם יזכו לאור האמונה השלימה והאמתית בה’ שזה האור שחוזר ומאיר בכל שנה בחג הקדוש הזה; ותבקשו שכשם שנגאלנו אז, והארת הגאולה יורדת לעולם בכל שנה מחדש – כך נזכה להיגאל ברחמים בקרוב, ושייבנה בית מקדשנו ונזכה לאור השלם של חג הפסח עם קרבן פסח, במהרה בימינו אמן.

כתבו לנו מה דעתכם!

1. Anonymous

י' ניסן התשפ"ב

4/11/2022

כתבה אמיתית נכונה ויפיפיה אשריך רבי שלום כל מילה בסלע י"ר שה"ה ירפא אותך כ ברמ"ח אבריך ישס"ה גידך רפואת הנפש רפואת הגוף השתא בעגלה ובזמן כריב כערף עין אמן ואמןערף

תודה על תגובתך!

התגובה תתפרסם לאחר אישור

של צוות האתר

הוספת תגובה

הכתבה הבאה

ביום ראשון האחרון צמנו את צום ט' באב שלא נחרב אלא בגין 'שנאת חינם', הצום אינו מצביע על מצב נקודתי, זמני שהיה ונגמר אלא על מצב מתמשך ושלא יגמר עד שיעלה ברצונו יתברך להביא את המשיח.

Featured Products