התשבץ הגרוזיני

אל תתנו לתשבץ חלקי זה להטעות
אתכם – אין זה תשבץ גרוזיני בלבד,
כי אם תשבץ הגאולה המתממשת
ובאה. ולמי שלא רואה את זה, אני
ממליץ לפנות בדחיפות לבדיקת עיניים.

בתשעה באב השנה, התחילה המלחמה בין גרוזיה לרוסיה. גרוזיה רצתה לדכא את המורדים בשני המחוזות הפרו-רוסיים שלה, דרום אוסציה ואבחזיה, והרוסים הגיבו בחמת זעם. הם הכו את הגרוזינים כפליים בכל חטאותיה.

נכון לעת כתיבת שורות אלו, ישנה הפסקת אש והבטחה רוסית לסגת משטחי גרוזיה, אך המילים כמו חול ואין לגרוזינים מה לאכול. השליט הרוסי מדבדוב (ברוסית "בן הדוב") כבר הכריז שגרוזיה יכולה לשכוח מגבולותיה הקודמים. כפי הנראה, דרום אוסציה ואבחזיה תהפוכנה לגרורות רוסיות. הנשר האמריקאי צורח ומוחה, אך אין בידו לעשות מאומה כנגד הדוב הזועם.

כאן הטעות הפאטאלית של גרוזיה ובראשה הנשיא סאקאשווילי. איך העיזו לפתוח במערכה צבאית נגד המורדים האוסציים? הם לא ידעו שרוסיה תגיב? בעצם, ההימור הגרוזיני הפך לתבוסה כפולה בגלל חוסר הערכת מצב נכונה. מחד, הגרוזינים לא חלמו שרוסיה תגיב בצורה כה מהירה וחריפה. מאידך, הם היו בטוחים שהאמריקאים יחושו לעזרתם. מלבד כמה מטוסים של שמיכות צמר וחפיסות שוקולד, האמריקאים לא נקפו אצבע, וגרוזיה עדיין מלקקת את פצעיה.

בקיצור, תשבץ גרוזיני מתגלה לנגד עינינו. אנו רואים תשבץ, אך עדיין לא מבחינים במהות התמונה המצטיירת בתוכו, משום שעדיין חסרים חלקים רבים. אך אל תתנו לתשבץ חלקי זה להטעות אתכם – אין זה תשבץ גרוזיני בלבד, כי אם תשבץ הגאולה המתממשת ובאה, במהרה בימינו, אמן.

למי שלא רואה את הגאולה בדרך, אני ממליץ לפנות בדחיפות לבדיקת עיניים. לאחר כמה עשרות שנים של רגיעה יחסית בעולם, כאילו מעצמות העל השלימו ביניהן ועלו על מסלול של דו קיום, שוב מוצבים הנשר האמריקאי והדוב הרוסי זה מול בנשק קטלני דרוך. הצבת טילים אמריקנים על אדמות פולין ואוקראינה היא עצם בגרון הדוב. אמנם הניסיון הגרוזיני מלמד שאין לאמריקאים שום מענה לתעוזת הדוב. למרות האיומים והדיבורים הגבוהים מוושינגטון, רוסיה עושה מה שהיא רוצה באין מפריע, לא רק בגרוזיה אלא בכל מקום בעולם. חוט השדרה האמריקאי הרכרוכי נגרס בקלות בתוך לסת הברזל הרוסית.

מה המשמעות של כל הדברים שנכתבו לעיל מבחינה רוחנית? שלמה המלך החכם מכל אדם אמר (משלי א, ט-י)" "ואין כל חדש תחת השמש… הוא כבר היה לעולמים אשר היה מלפנינו". כלומר, את התסריט הגרוזיני ראינו כבר. מתי? איפה?

צריך להקדים ולומר שהקדוש-ברוך-הוא ברא את העולם בשביל ישראל (ראה מדרש שיר השירים ב, ו). משל למה הדבר דומה? למלך שהיה לו פרדס וירדו ונטעו שורה של תאנים ושורה של גפנים ושורה של רימונים ושורה של תפוחים. המלך מסר את הפרדס לאריס עצל שלא טיפל בעצים כראוי. כעבור זמן-מה בא המלך והציץ בפרדס לראות מה נעשה בו, ומצא אותו מלא חוחין ודרדרים. מרוב כעסו הביא קוצצים לקצצו וראה בו שושנה אחת של ורד ונטלה והריח בה ונרגעה נפשו עליו. אמר המלך: "בשביל שושנה זו ינצל הפרדס". כך העולם – לא נברא וניצל אלא בשביל ישראל.

המלך, הלא הוא הקב"ה, שכל כך אוהב את השושנה ששמה עם ישראל, שהוא מלמד אותה מוסר על גבם של אחרים. למה הדבר דומה? למלך שגילה שבנו הנסיך נוהג להשתכר ביין לעיתים. המלך הבליג על חטאי הנסיך לעת עתה, עד שתפש את אחד משומרי הארמון ששתה כוסית קטנה של יין בזמן המשמר. השומר האומלל נענש בארבעים מלקות שוט בחצר הארמון לפני כולם, והרעיד שמים וארץ עם זעקותיו על כל מכה ומכה. כשהנסיך ראה כיצד נענש השומר בעבור כוסית קטנה, התחלחל והתנזר מן היין. כך המלך העביר את המסר מבלי להפעיל את שבט המוסר על גבי בנו.

כל מה שהקב"ה עושה בגרוזיה – ובכל מקום אחר – אינו אלא מסר עבור העם היושב בציון. הבא ניזכר באירועי העבר הרחוק:

שלושת הנביאים ישעיהו, ירמיהו ויחזקאל -ל התחננו לעם ישראל שיחזרו בתשובה בדורות שקדמו חורבן בית ראשון. מלכי ישראל הרשעים חשבו שבמקום לחזור בתשובה, יתחכמו ויעשו ברית הגנה עם מצרים נגד אשור ובבל. ירמיהו הנביא הוכיח את כלל ישראל ואמר להם (ירמיהו יב, יג): "ובושו מתבואותיכם". כלומר, מעשיכם הרעים יניבו קוצים ולא חיטה. מסביר הרד"ק (שם): "והוא משל על ההמון הרב, שהיו שולחים למלכי מצרים שיהיו להם לעזרה ושיבואו לעזרתם מפני מלך בבל, וביטחונם על משענת קנה רצוץ".

יחזקאל הנביא הוכיח את עם ישראל במישרין, על פנייתם אל מצרים והישענותם עליה ואומר להם בשם השם, כי כאשר האדם נשען על דבר זולת השם יתברך, אזי השם יתברך משמיד את המשענת. אומר השם יתברך (יחזקאל כט, ו): "וידעו כל יושבי מצרים כי אני ה’ יען היותם משענת קנה לבית ישראל.."

מסביר רש"י (שם): "כמה פעמים סמכו עליהם בימי סנחריב ובימי נבוכדנאצר ולא הועיל להם בקנה זה, שהוא רך ואינו סומך את הנשען עליו". בפירושו על מלכים ב’ (יח, כא) מסביר רש"י, שלא די שהקנה הוא משענת רצוצה, אלא כאשר הוא נשבר אזי קרומיותיו נוקבים את כף היד.

כל המלחמה בגרוזיה אינה אלא מסר לעם ישראל ממש, כמו המלקות לשומר המלך שבסך הכל שתה כוסית יין קטנה. השם יתברך לא אוהב את הישענות עם ישראל על האמריקאים. כל האיומים מצד אירן, חיזבאללה, סוריה והחמס מיועדים לעורר אותנו לחשבון נפש, לתשובה, ולתיקון המעש. אך במקום להפוך את התשובה למשימה לאומית, פונה הממשלה אל האמריקאים וממשיכה להכעיס את השם, ממש כמו פנייתם של מלכי ישראל ויהודה אל מצרים בשעתם. הקב"ה מראה לנו, על חשבון הגרוזינים, שהישענותם על האמריקאים היא משענת קנה רצוץ, שלא מנעה מהמגף הרוסי מלדרוך על צוואר גרוזיה בעוצמה אדירה ולהביא אותה על סף חנק מוחלט.

עלינו להיות נבונים ולהבין שגרוזיה היא מסר עבורנו. כך מתבררת תמונת התשבץ: השם יתברך רוצה שנשליך את משענת הקנה האמריקאי מידינו, לחזור בכל לבינו ולסמוך רק עליו, ואז הוא יתברך ישמיד את כל אויבינו ויוליכנו קוממיות לארצנו ויגאל אותנו לאלתר, אמן כן יהי רצון.

הנכם מוזמנים לבקר באתרו של הרב לייזר ברוידא, "לייזר בימס", ב- www.lazerbrody.net