מלאכים מאומן

אוי ואבוי, אני בדיוק חוזר ממקום של חוויה רוחנית עצומה באומן, ועכשיו, אני עומד לקבל מנה הגונה ומגעילה מעמקי בטנו של היושב מאחורי...

3 דק' קריאה

צבי רובין

פורסם בתאריך 08.09.2008

לא פעם, המסרים הכי היפים והכי חשובים שאנו מקבלים בחיינו מגיעים בזמנים הכי לא צפויים – באמצע תוהו ובוהו, בדברים שנראים כמעושים ומזויפים, בתוך השחיתות של העולם הזה.

הסיפור שלי לוקח אותנו לאוקראינה, לאחד ממסעותיי לציונו הקדוש של מורנו ורבינו – רבי נחמן מברסלב.

ראש השנה עבר ואנו מתחילים לארגן את החזרה הביתה מהמסע – אומן-קייב-תל אביב. אחרי שהגענו לשדה התעופה בקייב, כשבעקבותינו עוד ראש-השנה מיוחד ומלא בחוויות רוחניות באומן – הבידוק הביטחוני והרישום עם הגעתנו לשדה עבר בקלות יחסית, בהתחשב לארץ הפרימיטיבית בה שהינו. אותם מאות אנשים שהגיעו תשושים ויגעים, לאחר הבידוק הביטחוני והצ'ק-אין, התמקמו בסופו של דבר על הספסלים באולם ההמראה. חלק ניסו להשלים קצת שעות שינה, אחרים השלימו את תפילות הבוקר כשברקע נשמעות תרועות שופר, ואילו אחרים פשוט שוחחו ביניהם – חלקם חידשו קשרים עם אנשים שלא ראו מזמן, וחלק התוודעו אחד לשני בפעם הראשונה בחייהם. לפתע, אלה שניסו לתפוס תנומה קלה, התעוררו מתוך רעש שהקים קהל נוסעים במרכז האולם. בדיוק נודע לנו על ידי נציגי חברת התעופה אל-על שהמטוס שלנו, שהיה בדרכו מישראל לאוקראינה, חזר על עקבותיו מכיוון שהתגלה בו ליקוי מסוים, לכן היה צורך להחזיר לארץ ולתקן אותו. לפעמים אני צוחק על זה, כי כמו שאנו צריכים לנסוע לרבינו בשביל התיקון שלנו (התיקון הרוחני), כך גם המטוס שלנו חווה אף הוא 'תיקון'. בכל מקרה, הידיעה הזאת השאירה חלק מהנוסעים מתוסכלים משום שהיה עליהם להמתין שעות נוספות, עד שמטוס חדש יגיע.

חלק מאיתנו פשוט ישבו וקיבלו את המצב כעוד מקרה של 'גם זו לטובה'. לחלק המנוסעים אירוע זה גרם להפגין את מזגם הים-תיכוני, דבר שגרם לחילופי דעות רעשני וקולני עם נציגי חברת התעופה. חלק אחר של הנוסעים ניצלו את ההזדמנות כדי לרקוד ולשיר. מזג ים-תיכוני (הישראליות, במילים אחרות) הוא לא דבר שמובן לאוקראינים, לכן בתוך זמן קצר עובדי הביטחון של שדה התעופה נקראו להשליט סדר במקום.

בנוסף, הבחנתי גם בקבוצת נוסעים – חבורה של צעירים – לא דתיים שאף הם הגיעו לאומן, וניצלו את זמן התקלה וההמתנה כדי לקנות בקבוק וויסקי גדול מהדיוטי-פרי האוקראיני. עד לרגע בו עלינו למטוס היה ברור שהוויסקי 'עשה את שלו' והשפיע עליהם. הם היו רעשניים, חסרי כל רסן, דבר שגרם לצוות במהלך הטיסה פשוט לאיים עליהם שיעצרו אותם ברגע שננחת בארץ.

איכשהו הם מצאו את מקומם, ואפילו הצליחו לחגור עצמם עם חגורת הבטיחות. אותי כל הסיטואציה הזאת פשוט החרידה. שלושה מתוך החבורה התיישבו מאחורי והחלו לדבר על כך שאחד מהם, כאשר הם היו בדרך מישראל לאוקראינה, הקיא, בלי כוונה כמובן, ורוקן את כל מה שהיה בבני-מעיו על זה שישב לפניו. נאנחתי וחשבתי לי בקול רם – אוי ואבוי, אני בדיוק חוזר ממקום בו הייתה לי התרוממות הנפש, מתוך חוויה רוחנית עצומה באומן, ועכשיו, אני עומד לקבל מנה הגונה ומגעילה מעמקי בטנו של היושב מאחורי. תהיתי מה בדיוק התפקיד שלי במה שהפך להיות עכשיו זירת האירוע.

ואז, עם שאגת המנועים, המראנו לאוויר. כאשר הגענו לגובה המקסימאלי שתיקה יפה ונעימה השתררה במטוס. הסתובבתי אחורנית וראיתי את אותם שלושה בחורים שקועים בשינה עמוקה ומתוקה. סקרתי את פניהם השלוות ואז הבנתי שהשם, בטובו הגדול, פשוט לימד אותי שיעור מאלף בחיים.

התפקיד שלי בזירת אירוע זו היה פשוט לא לעשות כלום! ובמקום להתלונן, רק להקשיב וללמוד. למרות שאדי האלכוהול גברו עליהם, פניהם קרנו מתמימות וטוהר, ממש כמו של תינוקות שזה עתה נולדו – כמו המלאכים הנמצאים על ארון הקודש.

פתאום המסר של השם הפך לברור יותר – למרות שאנו נראים "שיכורים" במובן רוחני, אנחנו ילדיו של השם, המלאכים הקטנים ואהובים שלו. ובכל מקרה, השם ברחמנותו ובטובו הגדול מסתכל עלינו כעל תינוקות תמימים וטהורים, כי הוא ברא אותנו. הוא יודע ומכיר את הכוונות האמיתיות, התמימות והטהורות שבליבנו, ויודע כיצד להתבונן על ההתנהגות הפנימית שלנו, שלא פעם מושפעת מהיצר הרע.

השם יתברך חשף בפני את אחת המידות של הצדיק: הסיטואציה לה הייתי עד מהווה חלון הצצה קטן לראש השנה של רבי נחמן. אחת התכונות הנפלאות של הצדיק היא, שהוא מסוגל להבחין בנקודות הטובות שבכל יהודי, ולקחת כל נקודה כזאת ולהניחה בכתר המלך, כל נקודה היא בעצם אבן יקרה מכתרו של המלך. דבר זה מעורר את רחמיו של השם על עמו האהוב, כפי שראינו מהתנהגותו של משה רבינו באינספור מצבים ופעמים בזמן יציאת מצרים כלפי עם ישראל. לכן, מכיוון שבכל אחד מאיתנו יש בחינה מסוימת של הצדיק, מוטל עלינו לחפש ולמצוא את הטוב באחרים.

אני מודה להשם יתברך על שבחר בי להיות נוכח באחד השיעורים היפים והעמוקים ביותר שקיבלתי בחיי. אני נושא את השיעור היקר הזה איתי כל הזמן ולכל מקום אליו אני מגיע. לעיתים, אף חוטף הצצה קלה לאותו מטוס בואינג 737, ומביט על פניהם הזוהרות של אותם שלושה צעירים שישבו מאחורי.

כתבו לנו מה דעתכם!

תודה על תגובתך!

התגובה תתפרסם לאחר אישור

של צוות האתר

הוספת תגובה

הכתבה הבאה

זה ברור שבשנה זו האור של הקיבוץ יהיה גדול ונפלא הרבה יותר מבכל שנה, הכול יהיה יפה יותר ואיכותי יותר, וגם התיקונים של רבינו השנה יהיו יותר מאשר בכל השנים.

Featured Products